הכל יתאחד בנשיקה
אוף יא אללה שיסתיים השיעוא אני גמורה אומרת שירה
מאיה: אין בררה תצטרכי לסבול עוד קצת…
המורה אומר: תלמידים תכירו תלמיד חדש דין
כל הבנות לא ממש עיניין אותם ורק אני לא הפסקתי להסתכל עליו
לא ידעתי עם הוא מרגיש את אותם רגשות כלפי. לא ידעתי מה לעשות.
~נקודת המבט של דין~
הגעתי לכיתה לא ראיתי שמישהו התעניין בי עד שהסתכלתי עליה
היא הייתה מדהימה וחייכתי אליה אבל בדיוק היא דיברה עם חברה שלה מאיה
לא הייתי מרוכז בשיעור לא יכולתי שלא להסתכל עליה היא הייתה מדהימה
אבל איך אני ידע עם היא מרגישה אותו דבר כלפי…
~הפסקה~
בהפסקה ישבתי לבד על הספסל וחשבתי עם היא רוצה אותי עם היא לא עם אני צריך להגיד עם אני לא זאת הייתה אהבה ממבט ראשון.
ראיתי אותה משתוללת וצוחקת עד שהיא נפלה
היא בכתה ובכתה
ניסיתי להרגיע אותה הרמתי אותה על ידי והנחתי אותה על הספסל
כעבור 10 דקות כולם הלכו ונשארנו לבד
ופתאום ברגע אחד זה קרה נשיקה סוערת ומלאת רגשות וכל העולם השתתק ופתאום נשמע רעש חזק
ובא משהו מהשמיים חור גדול
החור שאב הכל הם רצו ורצו
האם הם יספיקו גלו זאת בפרק הבא
שלוש תגובות ושלוש מנויים ואני ממשיכה
תגובות (2)
הכתיבה פשוט .. מחרידה ,
אני מצטערת אבל הכל לא ברור , הכל קורה יותר מדי מהר .. וממתי משתמים כדי לתאר שיחה בנקודותיים ?! במקום לעשות ככה :
אני : משהו
מאיה : משהו
אתה יכול לעשות "מה שאת רוצה לרשום" וכאלה ..
אני מצטערת אם פגעתי אבל זה נכון..
מקווה שתיישמי את זה (:
מחרידה? אין לך זכות בכלל לומר את זה.
את מהמבקרוץ שפשוט נמאסו עליי, זה אדם מאחורי המסך! עם לב ורגשות!
תשקלי מילים לפני! כי להיות ״עבריינית מקלדת״ גם אני יודעת להיות.
ואם כבר ביקורת, תפרטי יותר.