המחלץ… פרק שישי

דין מסתכל עליי ומחייך, אני רואה את החיוך בעיניים שלו, החיוך החם, המרגיע.
אני מתיישבת עליו ומתכרבלת בצווארו, נותנת לו להמשיך לנשק, השפתיים שלו משאירות שובל של אושר צרוף לאורך צווארי, העליונית כבר מזמן הוסרה, אני צמודה אליו, מעבירה את האצבעות שלי בשיער שלו, וכל הזמן הוא לא מפסיק לנשק, שנינו צמודים, אני מרגישה את החום שלו, ומנגד, את הקרירות של הקיר.

"מה דעתך שנעבור לחדר שינה" הוא שואל אותי בלחש, ואני מהנהנת.
הוא מרים אותי מעליו ומתרומם, אני מסתכלת על שולחן הסלון, כוס היין הריקה ובקבוק הבירה, וחושבת, "זה התחיל בצורה תמימה…"

אני נכנסת לחדר שינה בהיסוס, דין מאחורי נכנס גם הוא, סוגר את הדלת מאחוריו וניגש להדליק את אחת המנורות שליד המיטה, החדר מוצף באור חלש, לא משאיר לי אפשרות להסתתר, "אבל את לא רוצה להסתתר" אני עונה לעצמי, "את רוצה שהוא יראה אותך", ואני מתקדמת ומתיישבת על קצה המיטה, לבושה בגופיה וג'ינס, העליונית נשכחה בסלון.
אני מרימה את העיניים ורואה את דין מתקרב אליי באיטיות, כורע ברך לידי, ומסיר לי את הנעליים, בעדינות, כשהוא מסיים הוא מרים את העיניים ומחייך, אבל הוא נראה לי כל כך רציני, כל כך שקול.

הוא נותן לי נשיקה רכה על השפתיים, ואני מרגישה שאני נאנקת בתוכי, אני רוצה שיהיה עדין, רוצה שיהיה מחוספס, שניהם ביחד.

דין נעמד ומוריד את החולצה ואת הג'ינס, הוא עושה זאת בזריזות, ולא מפסיק להסתכל עליי, בעיניים החומות והחודרות שלו, הוא מתקדם ונעמד לצידי ליד המיטה, לבוש רק בתחתון בוקסר, אני נשכבת על המיטה, מנסה לחשוב כיצד להמשיך, הוא מתכופף אליי ופותח את הכפתורים של הג'ינס שלי, לאט לאט הוא מושך את הג'ינס אליו, עד שהוא מוריד אותו לגמרי, אני נשארת בגופיה ותחתונים, מרגישה צינה קלילה "קר לך?" הוא לוחש לי ומנשק אותי בצוואר, אני עוצמת את העיניים ומניחה לעצמי להתמכר, אני מרגישה את הלשון שלו מתחילה לטייל במורד הצוואר שלי, הנגיסות העדינות שלו גורמות לי לצחקק, "אני מקווה שאת לוקחת אותי ברצינות" הוא קוטע את רצף הנשיקות שלו ואומר לי, נראה רציני לרגע קט, "בכל הרצינות" אני עונה לו ומחייכת, והוא ממשיך עם הנשיקות, עם הנגיסות הרכות, השיניים שלו מורגשות על העור שלי, מעבירות בי צמרמורת נעימה, אני מרגישה את הלשון שלו מטיילת, את השפתיים הקשוחות והרכות שלו.

אני מתיישבת במרכז המיטה, לא לבושה, מלבד תחתון תחרה, וחזייה, "מה דעתך שנוריד את הגופייה?" הוא שואל בשקט, ואני מהנהנת, האצבעות שלו מושכות את הגופייה והוא מוריד לי אותה במהירות, לאט לאט הוא משכיב אותי על המיטה בעדינות, וממשיך לנשק אותי, הידיים שלי כבר סבוכות בשיער שלו, לא רוצה שיפסיק לנשק, להתחכך.
הוא מתקרב ונשכב מעליי, בעדינות, הנשיקות הולכות ונהיות עמוקות יותר ויותר, זקוקות, ביד אחת הוא נשען על המזרן, והשנייה מטיילת, חופנת, הזיפים לא מפסיקים לשרוט, והוא לא מפסיק לנשק, אני מרגישה שאין לי אוויר, אני מסיתה את הראש שלי לצד, מנסה להסדיר את הנשימה שלי, דין מתחיל לנשק את הכתפיים שלי, והאצבעות שלו תופסות את הכתפייה של החזייה, הוא מסתכל עליי לרגע במבט שואל, ואני מהנהנת, הוא מסיר לי את החזייה, ואני נצמדת אליו, "את כל כך יפה" הוא לוחש לי, ואני מתבוננת בעיניים שלו, רואה את הכנות, רואה את התשוקה, רואה עוד משהו, שאני לא מצליחה לזהות.
הוא קוטע את המבט ומתחיל לפזר לי נשיקות, בכל הגוף, הידיים שלי עדיין סבוכות בשיער שלו ואני מרגישה שהוא נהיה זקוק יותר, חושק יותר, נראה שאין פיסת עור בגופי שלא הרגישה את השפתיים שלו, אני נושמת בכבדות ומרגישה את הנשימה שלו, מרגישה אותו מתקרב, הנשימה שלי הולכת ונהיית כבדה יותר, הראש שלי מונח על הכרית, אני עוצמת את העיניים, אני מנידה את ראשי מצמידה את הלחי לכרית, יודעת שהוא לא יפסיק, ואני לא רוצה שיפסיק, הידיים שלו ממשיכות לטייל בכל הגוף שלי.

הידיים שלו נוגעות בי, והוא מוריד לי בעדינות את התחתונים, הוא מיד נצמד אליי, אני פוקחת את העיניים ורואה אותו שוכב מעליי, עירום, ואני רוצה שימשיך, רוצה שיעשה אותי שלו, רוצה שיסב לי עונג, ואני רוצה להעניק לו מהחום שלי.

הוא נצמד אליי, ואני מרגישה את החום שלו, רוצה להתמסר אליו, דין ממשיך לנשק וכשאני מגיבה במהירות לנשיקות שלו הוא מקבל זאת כסימן ומתחיל לנוע, בתוכי, אני מתמסרת לעונג שלו, אני מניחה את היד שלי על החזה שלו, מרגישה את הקשיחות, דין ממשיך, אני רוצה שימשיך, לא רוצה שיפסיק, העיניים שלו מתמקדות בי, ולרגע אני מרגישה מבוכה, מתביישת, אבל לא יודעת ממה.
אני שרועה על המיטה ודין מעליי, "אני כל כך אוהב שהשיער שלך פזור" הוא לוחש לי וממשיך ואני מרגישה שאני מתמוססת, הוא נצמד אלי יותר ואני נאחזת בו, לא רוצה שיפסיק, רוצה שימשיך, ודין ממשיך,
נראה שאנחנו ממשיכים כך שעות, נצמדים אחד לשנייה, לא מרפים, לא עוזבים, הוא לא מפסיק לנשק אותי, אני עוצמת את העיניים ופוקחת אותן אחרי כמה שניות, דין עדיין מעליי, כולו רך כך, וקשוח, ועדין, ומחוספס, בכל גופי אני מרגישה את החספוס של הזיפים, את השריטות הקטנות, אני נוגעת בשפתיים שלי עם האצבעות, מרגישה אותן תפוחות, כל אלו סימנים.

אני שוכבת על הבטן, דין שוכב לצידי, אנחנו מכוסים בשמיכה, הוא מסית לי את השיער, ונצמד אליי, אנחנו נושמים את אותו אוויר, מתעטפים באותו החום, אני עוצמת את העיניים ונותנת לשינה לעטוף אותי, מרגישה את היד שלו מלטפת את הגב שלי, נרדמת עם מגע ידו עליי.

אני פוקחת לאט את העיניים, ומסתכלת על החלון, השעה עדיין מוקדמת, אני מתרוממת ונשענת על גב המיטה, דין עדיין ישן, נראה כל כך שלו, כל כך רגוע, אני רוצה לגעת בו, אבל חוששת להעיר אותו.
אני קמה מהמיטה בשקט, לוקחת את החלוק, ויוצאת מהחדר, אני מכינה לעצמי קפה ויוצאת למדרגות הבניין שפונות לגינה.

אני מתכופפת מתיישבת על המדרגה, עדיין חשוך אבל מתחילים להיווצר גוונים בהירים בשמיים, מעט קריר, אבל עדיין החום הכבד מורגש, אני כבר לא יכולה לחכות שהחורף יגיע.
נגיעה קטנה בכתף מקפיצה אותי, אני מסובבת את הראש, דין מתיישב מאחורי על המדרגה, מחבק אותי, "מוקדם מדי בשבילך לא?" הוא שואל, ואני מהנהנת, "אתה בוודאי כבר רגיל לשעות האלו" אני עונה, "אני רגיל להתעורר בשעות האלו, אבל לא רגיל לישון כל כך טוב" הוא אומר ונותן לי נשיקה סמוך לאוזן, אני מסמיקה, משחזרת במהירות בראש את ליל אמש, "האם ייתכן שזה באמת היה כל כך טוב?" אני שואלת את עצמי.

שנינו יושבים על המדרגות, מחובקים, אני מרימה את העיניים לשמיים, "אני לא רוצה שהיום יתחיל" אני חושבת לעצמי, "אם הוא יתחיל, זה אומר שאתמול הסתיים, ואתמול הייתי כל כך מאושרת, כל כך מבולבלת, כל כך נאהבת".

"על מה את חושבת?" הוא שואל, ואני מחייכת, אני לא בטוחה שאני רוצה לגלות, אבל כשאני מסתובבת אליו הוא נראה כל כך כנה, כל כך חם, וכל מה שאני רוצה הוא, שנישאר ברגע הזה לנצח, מבלי להתחיל את היום, מבלי לחשוב.

דין עדיין מתבונן בי ומחכה לתשובה, אני בתגובה מנשקת אותו, והוא מגיב בנשיקה עמוקה יותר,
אני מחייכת ודין מנסה להבין, "לא חשבתי שהיום שהתחיל כך, יסתיים בצורה כזאת" אני עונה לו מבלי שהוא שואל.