המסתורית- פרק 1
"על מה אתה מסתכל?" הוא שאל את חברו בעל השיער החום והעיניים הבהירות.
הם הלכו הביתה אחרי יום הלימודים הארוך.
עכשיו הוא כבר הסתכל על הדרך.
זאת הייתה הילדה המסתורית, בעלת הפס הסגול בשערה השטני, זאת שתמיד הולכת עם צמידים ובגדים שחורים, היא לא הייתה 'פריקית' או 'גותית', אף אחד לא ידע מה היא, בגלל זה היא כל כך סיקרנה אותו.
"הכל בסדר? לא דיברת כל הדרך" שאל אותו שוב. "אתה יודע, נזכרתי שאני צריך ללכת משם" הצביע על נקודה ליד הילדה והמשיך, "להתראות אחי" נתן לו מכה קטנה בכתף ונעלם.
הוא לא ידע מה היה שמה, הוא לא ידע את הסיפור שלה הוא לא ידע למה היא כל הזמן ברחוב, למה היא לובשת שחור תמיד, וזה? זה רק סיקרן אותו יותר.
הוא עקב אחריה במבטו, היא התיישבה על קיר שמוביל למדרגות של בניין. הוא עבר לידה, היא לא הסתכלה עליו אפילו.
"מה קורה?" חייך לה חצי חיוך. היא חייכה לו חיוך ציני ושאלה "מי אתה?". "אופק" הושיט לה את ידו, היא התעלמה וקמה. "לאיפה את הולכת?" הלך אחריה. היא הסתובבה אליו "מה אתה רוצה?" היא לא הבינה. "לפחות לדעת את השם שלך" אמר, היא הסתובבה שוב. "רגע, חכי חכי" הלך אליה, "אסור לי לדעת את השם שלך?" שאל. "תקשיב, אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני, בחיים שלי לא ראיתי אותך, לא שמעתי אותך, אין לנו משהו משותף טוב? אז בבקשה, עזוב את זה" אמרה והלכה, הפעם הוא לא רדף אחריה, הוא רק הסתכל על דמותה שנעלמה לאט לאט.
*
הוא לא הפסיק לחשוב עליה, מה הוא יעשה? האם יום אחד היא תגלה לו את שמה או שהיא לא תרצה שהוא יציק לה ותתעלם ממנו כמו שעשתה היום.
מה כל כך מיוחד בה? הרי הוא יכול להשיג כל אחת, הוא לא רוצה לעזור לה, או לשנות לה את המראה, הוא רק רוצה בחברתה.
האם זה יהיה שווה את זה? מחר שהוא ייראה אותה שוב הוא ייגש אליה.
הוא חייך לעצמו ונרדם.
*
"הכל בסדר? התנהגת די מוזר אתמול" החבר שלו ניגש אליו. "הכל מעולה" חייך אליו.
"אחלה, אז לחכות לך אחרי בית הספר?" שאל אותו. הוא נזכר שהוא צריך לגשת אליה. "לא לא, תלך הביתה, אני אדבר איתך מאוחר יותר, אני חייב ללכת" הוא אמר ורץ אל שער בית הספר, הוא ראה אותה.
"מה את עושה פה?" חייך אליה והיא גלגלה עיניים, "גם לפה הגעת?" חייכה. "בית ספר יפה יש לך…" הסתכלה. "בית ספר של עשירים" המשיכה. "אני לא עשיר" אמר לה בחיוך. "אז מה אתה?" שאלה במבט רציני. "אני מעניין אותך?" חייך. "וואלה? לא. אני רק רוצה לדעת איזה בן אדם כמוך, מסתכל על בחורה כמוני" אמרה. "למה שלא יסתכלו עלייך?" הצלצול נשמע והוא יצא משערי בית הספר, לפתע הם החלו ללכת יחד. "למה שכן? זה לא שיש בי משהו מיוחד" אמרה לו. "למה בחורה כמוך, כזאת חסרת ביטחון?" שאל ושניהם נעצרו.
"אני לא חסרת ביטחון, טוב תקשיב, לא יודעת איך נסחפתי להליכה איתך, אני בכלל צריכה ללכת לכיוון השני, שלום" אמרה ונעלמה.
תגובות (4)
אני רק רוצה לדעת איזה בן אדם כמוך, מסתכל על בחורה כמוני”
———
בתור חנונית ._.
ואחת שאף פעם לא התחילו איתה, לא הייתי אומרת לו דבר כזה בחיים ._.
הייתי שואלת שוב, מה הוא בדיוק רוצה.
אבל זה סיפור טוב יחסית לכל הסיפורים הקיטשים פה.
הם צריכים לקחת ממך קצת דוגמה.
תמשיכי.
היא לא מדברת על השונות, היא מדברת מבחינת הכסף, הרי אין לה שום דבר, דבר שיתגלה בסיפור.
תודה על שאמרת לי, אדע להבא :)
מממ תרצי ביקורת?
באלך לשלוח אימייל ולומר לי? :)