הנשיקה הראשונה שלי (14)

בבית בספר היסודי תמיד הייתי ילדה נחשקת, והיו לי מכיתה א-ח משהו כמו 6 חברים כבר, אבל אתם יודעים חברים ביסודי זה הכי הרבה חיבוק.
כשעליתי לתיכון בכיתה ט עדיין הייתי הילדה הנחשקת אך מהיום הראשון עניין אותי רק בחור אחד- ליאל.
ליאל ואני נהיינו חברים טובים עם הזמן ותמיד היה בקשר שלנו משהו מעבר.
היינו נפגשים אצלו בבית מדי פעם אחר הצהריים ומנגנים ביחד בגיטרה או משחקים ביחד במשחקי מחשב.
יום אחד קבענו להיפגש, וידעתי שהפעם יקרה משהו מיוחד. הייתי אצלו בערך כשעה וחצי ועשינו את הדברים הרגילים שהיינו עושים עד שאמא שלי התקשרה אליי ואמרה לי שהיא באה לקחת אותי עוד 10 דקות. ליאל קרא בקול ״לאא״ וזינק עליי בחיבוק גדול. אני שלא הייתי מוכנה לזה נפלתי ישר אחורה על מיטתו בעודו מחבק אותי. צחקתי ואמרתי לו שהוא מוחץ אותי, והוא קם ממני התיישב על המיטה והושיב אותי על רגליו. אני הסתכלתי עליו והוא עליי, וידעתי שזה הרגע. שעכשיו זה יקרה. הוא כנראה היה מאוד לחוץ כי יכולתי לשמוע את הלב שלו דופק כל כך חזק. בום בום. בום בום. ואז הוא קירב את ראשו אליי, קירב את סנטרי אליו, ונישק אותי. הרגשתי גלים של חמימות מציפים אותי ואיזשהי תחושה נעימה כזאת בבטן שלא רצתה שהוא יפסיק, שרצתה שנשאר ככה לעד. כל העולם מסביבנו עמד והנשיקה הזו הרגישה כמו נצח. לבסוף נפרדו שפתינו והסתכלנו אחד על השני במבוכה, ובילינו את הזמן שנותר בחיבוק ארוך עד שאמא שלי התקשרה שאצא אליה החוצה לרחוב. ליאל ליווה אותי לדלת ושם נתן לי עוד נשיקה אחת ארוכה, והלכתי לי.
היינו ביחד חצי שנה והיו עוד הרבה נשיקות טובות ופחות טובות, אבל אין עוד אחת כמו הנשיקה הראשונה הזו, עם הבחור שאהבתי ביותר.