הסיוט שהופך למציאות- פרק 10

טלי גם בזה?! דמעות ירדו במורד לחיי, הבטתי בטלי במבט עצוב, הייתי כועסת ומאוכזבת באותו זמן, הרגשתי נבגדת. קמתי מהספסל משאירה את טלי ורייצ'ל מאחור והלכתי לכיוון המזכירות, שמעתי אותן צועקות לי אך התעלמתי לא הצלחתי לעכל את מה ששמעתי. הגעתי למזכירות העמדתי פני חולה וביקשתי ללכת הביתה, וכך היה. הגעתי לביתי נכנסתי מתחת לשמיכה החמה, ונרדמתי בתפילות ליום טוב יותר.
*
התעוררתי בבוקר לצלילי השעון המעורר, קמתי מהמיטה בחיוך והלכתי לכיוון חדר המקלחת, ציחצחתי את שיני והתקלחתי במהרה. יצאתי מהמקלחת והמעטפתי במגבתי הסגולה שעליה תפור בלבן המשפט 'don't worry be happy' (אל תדאג תיהיה שמח) אירוני אה? סירקתי את שיערי במהירות ולהפתעתי הוא הסתדר בקלות, פני נראו זוהרות ולא נזקקו לאיפור הבוקר. הלכתי לחדר הארונות ובחרתי ג'ינס קרעים לבן וחולצה חומה צמודה, שמתי קשת עם אוזני חתול כדי להשלים את המראה הלא רגיל. הלכתי למראה ובהיתי בעצמי נראתי מסודרת, יפה, נקייה….לא רגילה. צבטתי את עצמי כדי לוודא שזה אינו חלום "אחחח…" נאנחתי בכאב, אני די בטוחה שאני לא חולמת. נעלתי את האולסטאר החומות גבוהות עם הקישקושים הלבנים ויצאתי מהבית במהירות כדי לא לפספס את האוטובוס, למזלי הגעתי בדיוק בזמן.
בשעה הראשונה החליפו מקומות כך שבמקום לשבת ליד רייצ'ל ישבתי ליד שון ודיברתי עימו במהלך כל היום, זה היה יום מושלם, היום הטוב ביותר שהיה לי מזה שנים רבות……. זה מוזר אבל כדי לי להנות מזה כמה שאפשר, אני צריכה לזכור לשמור על גישה חיובית והכל יהיה בסדר…… צלצול הטלפון קטע את מחשבותי. הכיתוב 'אחותי בנשמה' הופיע בגדול על המסך, זאת רייצ'ל "מה רייצ'ל?" עניתי לטלפון בשאלה "גל…" היא אמרה בקול מודאג ויכלו לשמוע בקולה שהיא נסערת "מה קרה?!" שאלתי\צעקתי בדאגה, התחלתי להרגיש את הפחד מתפס בגופי "היא מתה….. בגללך" היא אמרה בקול מאשים ופרצה בבכי, איך אני ישאר חיובית עכשיו?