הפחד להפגע- פרק 2(:

"את הילדה היא שתומר… הילד החתיך אוהב לא?" אמרה ואני לא הבנתי איך שילדה חדשה מעודכנת יותר מימני.
"מי אמר לך את השטות הזאת?" צחקתי
"שמעתי למטה מהשיחת בנים האלה" קרצה לי
"אז לא שמעת טוב בכלל… אני ותומר בכלל לא מדברים חוץ מזה שהוא חבר של אח שלי ובוא בא אלינו לפעמים שום דבר חוץ מזה שאני מביאה להם חטיפים וזה…" אמרתי
"זה לא מה שהוא אמר" אמרה
"מה הוא אמר?" שאלתי
"עברתי שם והוא אמר לאח שלך שאת נורא חמודה ויפה ונראלו שהוא יתחיל איתך." אמרה
"חבל שלא ינסה…" אמרתי
"למה? כל אחת הייתה רוצה שהוא יאהב אותה" חייכה
"אני לא אחת מהכולם האלה" צחקתי
"שמעתי שהוא עושה מסיבה רוצה נלך?" חייכה
"אני.. אני בדרך כלל לא הולכת למסיבות" אמרתי
"אז תתחילי!! זה ממש כיף ,וחוץ מזה אני צריכה להיפתח ולראות את הילדים שאני לומדת איתם לא?" אמרה ודי שיכנעה אותי
"טוב" צחקתי " מתי מהמסיבה?" שאלתי
"לא יודעת אני סומכת עליך שתבררי" חייכה
"טוב…" אמרתי "מה המספר שלך?" שאלתי
"05214659" חייכה "שלך?" אמרה
"05487456" חייכתי אליה ושמרתי את המספר שלה. ההפסקה נגמרה וכולם נכנסנו לכתה.
הסתובבתי בחזרה לכיוון הלוח וחשבתי על כל מה שאגם אמרה.
"גברת זוהר, על מה את חולמת?" אמרה המורה והזיזה אותי מהמחשבות.
"על כמה השיעור מעניין.." אמרתי ופיהקתי.
"את מוזמנת לצאת עם זה לא מעניין אותך" אמרה הרמתי את התיק שלי ויצאתי מהכתה.
הלכתי לשבת בחוץ שמתי את התיק מאחורי ונשכבתי עליו חלמתי לי, עד שמישהו עמד לי מול העיניים "אכפת לך לזוז?" אמרתי ועיניי היו עצומות.
"לא, אכפת לך שאני אשב פה?" אמר ופקחתי את עיניי וזה היה תומר.
"שב" אמרתי. היו כמה דקות של שקט עד שהוא נזכר שבאלו לדבר איתי.
"אז מה קורה?" שאל
"מוזר קצת את האמת" אמרתי
"למה מוזר?" אמר
"ממתי אנחנו מדברים שיחה רגילה?" שאלתי
"תמיד אפשר להתחיל לדבר שום דבר לא מאוחר" אמר
"טוב" אמרתי והמשכתי לשכב על הדשא.
"את באה למסיבה שלי היום?" שאל
"לא" אמרתי כדי לראות את התשובה שלו
"למה?" אמר ברול הערסי שלו
"כי לא הזמנת אותי" אמרתי וצחקתי לעצמי
"אז עכשיו אני מזמין… את באה?" שאל
"נראה כבר" אמרתי
"יהיה נחמד עם תבואי" חייך. ואחרי שניה בדיוק היה צלצול וקמתי מהדשא והוא תפס בידי.
"אני באמת רוצה שתבואי" אמר והיינו כל כך קרובים. לא הספקתי לענות לו כי גיא דחף אותו מימני.
"עוף מאחותי.." אמר ומשך לו באוזן ותומר הלך איתו והסתובב וקרץ לי.
חזרתי לכתה והתיישבתי ליד אגם.
"איפה היית?" שאלה אותי
"בדשא.." אמרתי
"עם מי?" צחקה
"עם אף אחד" אמרתי והיא עשתה לי פרצוף של אל תשקרי "טוב טוב עם תומר" צחקנו.
"הוא ממש חמוד" חייכה חיוך כזה של מראה מאוהב
"את כולה מכירה אותי יום אחד" צחקתי
"יותר…" אמרה
"מאיפה?" שאלתי
"היינו ביחד ביסודי" אמרה
"אה… ואת מאוהבת בו?" שאלתי
"מכתה ג…" אמרה והסתכלה לשמיים
"ושאמרת לי שהוא אוהב אותי… לא…" אמרתי ולא הספקתי לסיים לדבר
"קינאתי?" צחקה
"כן.." אמרתי
"קינאתי,אבל אני יודעת שתומר מחפש חברה ואני מאוד רוצה להראות לו שאני בעניין בגלל זה לא משנה לי את מי הוא אוהב הוא בסוף יאהב אותי" חייכה
"אוקי…" אמרתי ואחרי כמה דקות תומר והחבורה שלו נכנסנו לכתה והתיישבו לידנו גם גיא היה בינהם.
"אחותי אנחנו מסיימים מוקדם גם אתם?" שאל גיא
"כן" התפרץ תומר
"וואלה אחי תבוא אלי" אמר גיא לתומר
"תחכה לי גיא בסוף היום" אמרתי.
"טוב.." אגם לחשה לי באוזן "תראי איך תומר מסתכל עלי" הסתכלתי והוא הפנה מבטו. העדפתי להתעלם ולתת לאגם להמשיך לאהוב אותו ושיום אחד הוא יאהב אותה.
היה צלצול וגיא הלך לכתה שלו וכל אחד התיישב במקום שלו, המורה נכנסה לשיעור ואמרה שהיא לא רוצה לקבל אותי לשיעור שלה על מה שעשיתי לה פעם קודמת.
"מה עשיתי לך?!" צעקתי
"צעקת והתחכמת איתי יקירתי" אמרה
"טואוב" אמרתי לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכתה, הלכתי לספרייה למקום עם המזגן ועם האינטרנט. התקשרתי לאמא ושאלתי אותה איפה היא, אבל היא כהרגלה העדיפה להתעלם משאלתי ולהגיד לי שהיא לא יכולה לדבר, נמאס לי מזה כבר.
חיכיתי עד שיהיה צלצול ויצאתי מהבית ספר,ראיתי את גיא הולך עם חברים שלו והעדפתי לא ללכת איתם, את תומר לא ראיתי איתם. התחלתי ללכת לבד הביתה.
באמצע הדרך ראיתי את תומר ואגם הולכים ביחד אמרתי שאני לא יהרוס לה אז עברתי מדרכה אבל זה לא עזר ותומר קרא לי אליהם… הרגשתי לא שייכת ולא נעים בכלל….