הפחד להתאהב – פרק 2 – חוקים

הסתובבתי בבהלה וזה היה זאק:"אתה?"
"כן" הוא חייך.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי במופתעות.
"אני צריך להרוויח קצת בשביל משהו שאני רוצה, אז באתי לפה, וההורים שלך הסכימו לשכור אותי כדי לטפל בסוסים." הוא אמר בנחמדות.
"מה שתגיד" אמרתי בגלגול עינים "טוב, אני רוצה שתתחיל לנקות את הקקי של הסוסים, תבריש אותם, ותמלא להם את הדלי באוכל."
טוב מה קרה? שיתאמץ קצת! בחורות באות לו בקלות , אז שעבודה תהיה לפחות קשה!
"אמ…. את בטוחה שאני אמור לעשות את כל זה לבד?" הוא מילמל.
"כן, בטוחה לגמרי" אמרתי בחיוך וזרקתי אליו דלי ריק. הוא התחיל לעבוד, והוא ממש הראה לי שהוא עובד קשה, אז קראתי אליו:" היי אמ… זאק?"
"כן?" הוא שאל בחיוך.
"רוצה…. לאכול איתנו ארוחת ערב?" שאלתי בחיוך קטנטן.
"וואו" הוא היה מופתע "לא ציפיתי לזה, אבל ברור, למה לא?"
"בוא , תן לי יד וקום" חייכתי אליו והושטתי לו את היד. הוא החזיק בי ולפתע, נצמדנו אחד לשני. הסתכלתי לו בעינים, ואמרתי:"אמ… צריך ללכת, בוא, בוא נלך… " והתרחקתי ממנו, והלכתי בהליכה מהירה לכיוון הבית. נכנסנו למטבח והתיישבנו, ובמשך הארוחה, אבא שלי רק דיבר עם זאק על חוקים, משכורת וכמובן שעל סוסים:"אה ועוד משה,זאק,אני לא רוצה שתפתח פה שום קשר רציני מדי עם אף אחד, אתה בא לעבוד וזהו."
"כמובן" זאק מילמל והגניב אליי מבטים כל הערב.
אחרי שזאק הלך, עליתי לחדר, וכל הערב רדפה אותי המחשבה, או הרגע ששנינו צמודים, מסתכלים אחד לשני בעינים, והעינים הירוקות שלו פשוט משכו אותי, בצורה מוזרה…
כשהגעתי לבית הספר בבוקר, ראיתי שזאק, ג'ולי וסנדי כבר הגיעו, אז התיישבתי. ג'ולי וסנדי כבר התמרחו עליו, אז פשוט שתקתי והבנתי שאין לי מה להגיד ברגע זה.. בדרך הביתה, סנדי וג'ולי קדחו עליו:"הוא כזה מושלם נכון? והשיער החום שלו והעינים המהפנטות שלו! הן טורקיז או איזה צבע?"
"ירוק, ירוק.." מילמלתי.
"מאיפה את יודעת?" הן שאלו מופתעות.
"כלום, כלום, סתם ניחוש…." קפצתי.
כשעליתי הביתה, זרקתי אתת התיק, והתחלתי לבהות בסוסים שבשדה מהחלון שבחדר שלי, כולם חופשיים ושמחים, ופתאום כל הסוסים ברחו לשדה, כשזאק יצא בדהירה מרשימה על סוס לבן, ופשוט נמסתי… רגע מה?! אליס, תפסיקי, הוא בסוף ישטה בך כמו כולם! חשבתי לעצמי, ו"הקפאתי" את עצמי בחזרה (בגלל שכתבתי 'נמסתי' קודם -.-}, וירדתי לשדה….
"נו מה? קראתי אליו "נהנה עם הסוסים שלנו?"
"האמת?" הוא אמר כשהוא יורד מהסוס "כן". ושנינו צחקנו.
"טוב אם אנחנו כבר בקטע של דהירות, אז.. אני ובלונדי נראה קצת ממקצוענים" אמרתי ועליתי על בלונדי, דהרתי הכי מהר שיכולתי, ופתאום, בלונדי פשוט בלם, ונפלתי על זאק, הסתכלנו אחד לשני בעינים, שוב, וקמתי במהירות ואמרתי:"איזה בלימה…" ורק חיפשתי דרך ללכת משם, הייתי כזאת…. מובכת!
"את בסדר?" הוא שאל והתקרב אליי.
"כן" אמרתי בחיוך מזויף, והלכתי מהר הביתה.

תגובות ממשיכה :)