השבויה הקווקזית פרק 17: לבושה בשמלה כשמלת שושנים וצבועונים נצחיים

———אלירן——–
לא יכולתי להפסיק חלמתי על זה כל כך הרבה אני מאוהב בילדה הזו אני מאוהב ביופי שלה בשפתיים שלה מאוהב באור שלה מאוהב באופי שלה מאוהב בשבויה שלי שמזמן שבה אותי בקסם שלה ביופי שלה. המוזיקה נפסקה אני רק הצמדתי אותה אליי בחוזקה לא נותן לה לעזוב אותי שוב.
"אלירן!" שמעתי מישהו קורא בשמי קול מוכר מאוד היא ניסתה להשתחרר ממני בסוף שחררתי אותה. היא הסתובבה לקול גם הבטנו בדמות שעמדה מולנו לא אחרת מאנה וחברתה הטובה נויה היא היתה בלונדינית זהובה עיניה כחולות בהירות עם גוון קצת אפרפר רזה עדינה גבוה שיערה פזור פוני ישר שפתיה ורודות עדינות על ידם נקודת חן קטנה. היא לבשה שמלה מנומרת היא חייכה חיוך זדוני אל לינה מביטה בה במבט מגחך.
"מי אני רואה פה מה עכשיו איבדתם אצלי?" אמרתי בלעג לינה עמדה זקופה ועל פניה הבאה מתנשאת אנה הביטה בה בזעם.
"אתה חושב שבאמת האמנתי לסיפור שהבחורה הזו מכרה אתה תהיה שלי!" אנה הכריזה בזעם גיחכתי מצחקק לה בפנים.
"שלך? אני מזמן לא שלך איחרת אנה אני נשוי לבחורה הכי מושלמת שיש את מולה סתם עוד אחת תסתכלי בפני מי את עומדת? את עומדת מול הבחורה הכי יפה הבחורה שרק החיוך שלה מגיעה הזריחה עולה." אמרתי בחיוך מביט ביופייה של לינה ומחבק אותה לינה נראתה אדישה לכל עיניה הביטו בבחורות שמולה היא נראתה קרירה.
"אלירן היא לא שווה כלום הבט בה היא סתם עוד בחורה מה אתה מוצא בה?" נויה אמרה מביטה בלירז בלעג עיניה של לירז היו קפואות.
"אלירן תודיעה לי כשתסיים אם אקסיות שלך אני הולכת בינתיים ואם לא תבחר לחזור אשמח." היא אמרה בקול אדיש ואחלה ללכת.
"לינה חכי!" אמרתי עוזב אותם הולך איתה.
"אלירן!!" הן צעקו לינה אחלה ללכת במהירות תפסתי בידה היא הביטה בי בחושך עיניה היו קרות מאוד חיבקתי אותה בחוזקה אליי נשמתי את ריחה ריח הבושם המיוחד שלה של לינה שלי.
"אני אוהב אותך ולא אף אחת אחרת את הכי יפה שיש הן סתם מקנאות ליופייך לינה." לחשתי מלטף אותה היא גיחכה.
"לא אכפת לי מה אתה חושב או הן אני רוצה רק להתגרש אלירן ויותר ולהמשיך אלאה בחיי." היא אמרה בקול קר שעצר את נשימתי וחנק אותי היא הרגה אותי במילים האלה.
"והנשיקה הזו כלום לא עשתה לך לינה?" התנתקתי ממנה ותפסתי בפניה לראות את תגובתה.
"אלירן זה היה—-" לא יכולתי לשמוע פשוט תפסתי את פניה ונישקתי את שפתיה שוב היא הופתעה קצת ואז ישר התנתקה ממני.
"תפסיק להשתיק אותי אלירן!!" היא אמרה עצבנית מאוד היא הסתובבה והתחילה ללכת תפסתי אותה מאחורה וחיבקתי כל כך חזק.
"אני אוהב אותך לינה." אמרתי לה מביט בה מחבק את הילדה שלי.
"בוא נחזור אני עייפה ואין לי כוח למעריצות שלך." היא אמרה בקול ילדותי חייכתי אליה.
"אז בואי נלך ילדה יפה שלי." אמרתי לה בחיוך מרים אותה בזרועותיי כמו שרציתי לקחת אותה בליל הכלולות כשהתחתנה איתי.
"אלירן תוריד אותי מיד!!" היא אמרה בקול חד וכועס.
"תנוחי אני אקח אותך תרגעי לינה." אמרתי לה היא נשמה בקול עייף וויתרה על לריב איתי. היא הניחה את ראשה אל כתפי ועצמה עיניים ראיתי עייפות בעיניה עד כמה הרגישה רע כשהן לכלכו אליה. הלכתי איתה למלון עליתי איתה למעלה כשהגענו פתחתי את הדלת החדר השכבתי אותה על מיטה והורדתי לה נעליים שלה. החלפתי את בגדי כיסיתי אותה בשמיכה בעדינות ונשכבתי לידה כשהמזגן דלוק שש עשרה מעלות נישקתי את מצחה ואת שפתיה ברכות והלכתי לישון כשאני מחבק אותה. זה היה היום הכי קסום וקשה שלי איתה לינה באמת גרמה לי רק להבין שאני לא אוותר אליה לעולם.

——–רז———–
התעוררתי בבית החולים כשאליסון לידי מחייכת לה יפיפייה מכל בחורה שהיתה לי מודה הבחורה הזו עושה לי את הבוקר לבוקר מושלם יותר. היפה הזו גורמת לשמש לזרוח לידי אבל איפשהו שם דאגתי ללינה אני לא יודע מה קורה לה בינתיים היא קצת כועסת עליי אני מקווה שהיא תבין שאני באתי בטובתה. אני אח שלה אני רוצה שהאחות שלי היא האוצר הכי יקר לי תהיה מאושרת והבחור היחיד שיכול לעשות אותה מאושרת אלירן הבחור הזה מאוהב בה עד כדי כך שהוא סיכן את הכל והלך למענה והפך עולמות בשביל להיות איתה.
"מה קורה מתוק על מה אתה חושב?" אליסון שאלה אותי בחיוך היפיפה שלה.
"סתם תוהה מה שלום אחותי אני קצת דואג לה." אמרתי לה היא חייכה אליי במתיקות.
"אל תדאג היא תבוא לבקר אותך יפיוף שלי ואתה תראה שהיא בסדר." היא אמרה מנשקת את שפתיי ברכות והלכה לעבוד.
קיוויתי שאליסון צודקת והיא תבוא ושהיא תהיה בסדר ולא עצובה כמו תמיד אני מקווה מאוד.

——-לינה———
התעוררתי בשעה עשר הרגשתי זוג ידיים מחבקות אותי בחוזקה ניסיתי להוריד אותן בעדינות ולקום מהמיטה. "לאן את הולכת יפה שלי?" אלירן שאל בקול ישנוני הבטתי בו עיניו עצומות בעייפות.
"להחליף בגדים ולהתקלח." אמרתי בקול אדיש הוא נאנח והתהפך קצת. ואני התקדמתי לעבר הארון הבגדים לקחתי שמלה בצבע לבן עדינה מבעד שיפון עדין כמשי ונוחה מאוד ואלבשה תחתונה ונכנסתי להתקלח.
אחרי המקלחת יצאתי כשאני בוחנת את פני נזכרתי בהערה שהבנות האלה זרקו על חיציונותי בחנתי את עיני הירוקות זהובות את שיערי השחור הפזור ואת עורי החיוור. הכל נראה כל כך פשוט לא מיוחד בעיני הבנות מאתמול היו כל כך יפות אז למה הוא בחר בי? לא אכפת לי ממנו או מהן פשוט אני רוצה להבין מה יש לו ממני למה אני? למה לא הבחורה הזו אנה או הבלונדה הזאת. נשמתי עמוקות ויצאתי כשאני כל כך לא מבינה כלום מה הולך פה? למה כל כך אכפת לי פתאום מה הן חושבות אליי או הוא?
"מה יש לין?" הוא שאל קם והולך אליי מבטו בחן את פניי ואת מראי החיצוני הוא נראה…מודאג?
"כלום סתם עייפות בוקר." אמרתי לו מביטה בעצמי במראה שעל הקיר הוא חיבק אותי כשהוא מאחורי.
"את יפה יותר מכל אחת בעולם הזה אני מת לנשיקת הבוקר שלנו?" הוא אמר בחיוך מתקרב אליי.
"לא! קודם כל לך תתקלח ותצחצח שיניים." אמרתי לו בקול חד הוא צחקק תופס את פניי.
"בשבילך הכל יפה שלי." הוא אמר נושק למצחי והלך.
"אלירן!!" צעקתי עליו עצבנית הוא צחקק.
התחלתי להתאפר אחרי הכל אני צריכה לבקר את אח שלי עוד היום התחלתי לעשות עיפרון מסקרה ואילינר דק ועדין שמתי אודם ורוד סגול ולקחתי עקבים עדינים בצבע בז' לבן. לקחתי תיק בהיר שיערי היה חלק ויפה הברשתי אותו קלות ובאתי לצאת.
"אני מבין שהתלבשת כך לכבודי?" אלירן אמר בחיוך גיחכתי צוחקת לו בפנים.
"בטח מה שתגיד אני הולכת לבקר את אח שלי." אמרתי לו עדיין צוחקת מהבדיחה.
"בסדר," הוא אמר בחיוך מתקרב אליי. "ועכשיו המוסרת שלנו אשתי היקרה?" התקרבתי אל לחיו לנשק אותה אבל הוא סיבב את פניו בדקה התשעים ונישק את שפתיי הייתי מופתעת עצרתי אותו ישר.
"לא זוכרת שסיכמנו ככה?" אמרתי בקול קצת זועם קצת? מאוד.
"אני זוכר שמישהי אתמול התנשקה איתי?" הוא אמר בחיוך זדוני.
"אלירן! אל תעצבן אותי." אמרתי עצבנית את השם שלו הוא צחקק.
"לינה את חייבת לי נשיקה." הוא אמר בקול זועם.
"אני לא חייבת לך קיבלת אותה ביי." אמרתי והתחלתי להתקדם לדלת.
"לינה!!" הוא אמר ותפס אותי הוא הרים אותי בזרועותיו ונישק אותי נשיקה חמה ולוהטת כשהוא מפיל אותי על המיטה הוא נישק אותי בתשוקה. שפתיו פראיות מתמיד הוא ליטף את שערי מחבק אותי בחוזקה מצמיד את פניי אל פניו ברכות. ניסיתי לעצור אותו לא יכולתי ידיו היו קבולות בין ידיו הגדולות הוא הפסיק ברכות אחרי רבע שעה של נשיקות והתנשפויות.
"עכשיו את יכולה ללכת." הוא אמר קם ממני הבטתי בו מופתעת מהנשיקה וקמתי.
"אני שונאת אותך." אמרתי בכעס הוא חייך חיוך קר.
"גם אני אוהב אותך יפה שלי." הוא אמר בחיוך מתנשא ומעצבן שלו יצאתי טורקת את הדלת.
צעדתי ברחוב אל עבר הבית חולים כשבמחשבותיי עדיין האקסיות שלו למה זה כל כך מציק לי? מה אני קשורה כוסאמק תנתקי בטלי את המחשבות האלה.
נכנסתי אל בית החולים אל חדרו של רז ראיתי את רז שוכב במיטה עדיין כל כך הרוס מהתאונה הוא ישן לו במנוחה התקרבתי אליו מלטפת את ידו ברכות התגעגעתי אליו נישקתי את מצחו של רזי והתיישבתי לידו.
"לינה.." שמעתי קול ישנוני של רז אומר לי.
"אני כאן לידך, מה שלומך?" שאלתי אותו מלטפת את שיערו הוא חייך.
"קטנה שלי התגעגעתי אלייך נעלמת לי?" רז אמר בקול רך חיבקתי אותו בחוזקה הדמעות פשוט זלגו להן מעיני.
"אני מצטערת רז. אני אוהבת אותך אח גדול." לחשתי מחבקת אותו כשהוא מחבק אותי בחוזקה.
"הכל בסדר לינצ'קה אני כאן יפה שלי." הוא אמר בקול מרגיעה חיבקתי אותו אני לא רוצה לריב איתו יותר אני מצטערת על הכל למרות שאני לא מרוצה ממה שהוא עשה אני אוהבת אותו בלעדיו קשה עוד יותר.
"רז אתה בסדר?" שאלתי מביטה בעיניו היפות הוא חיבק אותי פשוט.
"הכל בסדר אחות קטנה אני רק דאגתי לך, מה שלומך? מה עם אלירן?" הוא שאל אותי בקול זהיר.
"אני בסדר רז רק אבל אלירן לא נראה לי?" אמרתי בחיוך קצת זדוני.
"למה?" הוא שאל אותי.
"האקסיות שלו הגיעו אתמול והן אמרו שהן הולכות להילחם עליו עד הסוף." אמרתי מצחקקת.
"והכי קורע שהן הכריזו לי מלחמה." אמרתי צוחקת הוא הביט בי בפנים מודאגות. "כאילו שאני אלחם בהן." אמרתי מצחקקת.
"מסכן אלירן מצבו קשה אני מרחם עליו גם אקסיות מטורפות וגם אישה שלא מוכנה לתמוך ולהילחם לצידו על האהבה שלהם." הוא אמר בקול קצת דואג וציני.
"אמרתי לך הוא לקח אותי שהוא יילחם אם אני כל כך חשובה לו." אמרתי לו בחיוך זדוני.
"הוי לינה מה אני אעשה איתך אחות קטנה את חייבת לעזור לו תרחמי עליו קצת מסכן הבן אדם הפך עולמות בשביל להיות איתך." הוא אמר בקול עדין מסביר לי את המצב.
"אמרתי לך רז התנגדתי מההתחלה אם הוא כל כך רוצה אותי הוא יילחם לבד." אמרתי לו הוא נאנח והבין שאין טעם להתווכח הוא חיבק אותי ברכות וליטף את שיערי ברכות.
"תתני לו הזדמנות אחות יפה שלי רק הזדמנות." הוא לחש מלטף אותי ואני נרגעתי לי בחיבוקו המוכר של רז. חשבתי מה יקרה האם אלירן יצליח לבד? אני אתגרש ממנו או ש… אני והוא..? יש סיכוי? אני חושבת לא.

המשך יבוא….