ושוב חוזר אני אליייך חלש אני מולך פרק 2

"נוי יאללה תארגני מהר אנחנו מאחרים" צעק דניאל בחדר שלי ויצא. קמתי לבשתי חולצה בית ספר ירוקה עם גינס שחור ונעלי נייק שחורות ירוק התאפרתי שמתי בושם לקחתי הפלאפון תיק וכסף וירדתי.
"בוקר טוב אבא" אמרתי ונישקתי לו את בלחי ולקחתי שתי שקיות שוקו לי ולדניאל.
"דניאל כמה זמן לוקח לך להתארגן אני הבחורה מבין שנינו" צעקתי לדניאל
"ובגלל זה לקח לי שעה לחכות לך בחוץ … יאללה בואי" אמר לי דניאל והתחלנו ללכת לבית ספר
"תגיד לא אמרת שאנחנו מאחרים?" שאלתי את דניאל
"כן. אנחנו מאחרים ברבע שעה" אמר דניאל והגענו לפתח של השער
"נוי תשארי פה שתי שניות אני בא" דניאל אמר ורץ לאנשהו…

"סוף סוף חזרת" אמרתי לדניאל כשחזר
"טוב כחי הנה המערכת שעות שלך ולכי לכיתה שלך שם" אמר וליווה אותי לאיזה כיתה נשמתי נשימה עמוקה ודפקתי על הדלת
"כן! " שמעתי מורה צועקת פתחתי את הדלת ונכנסתי
"הו את בטח הילדה החדשה שבי בסוף הכיתה ליד הילדה שם" היא אמרה והצביעה על ילדה. הילדה הסתכלה עלי
"אני לא רוצה לשבת ליד השרמוטה הזאת! " צעקה הילדה
"שרמוטה מי שעשתה אותך יעקומה" אמרתי לילדה והכיתה צעקה אווו בשביל לחמם. ישבתי ליד הילדה והיא הסתכלה עלי במבט רצחני.
"המורה משעמם אש אולי תגידי לילדה החדשה להציג את עצמה" אמרה הילדה שישבה לידי
"לא" אמרה המורה והמשיכה ללמד
"איך קוראים לך ?" שאלתי את הילדה
"אני אגיד בתנאי שאת תגידי" היא אמרה
"סבבה ביחד? " שאלתי
"כן" אמרה
"שלוש ארבע ו. .." אמרנו ביחד
"לין" "נוי" אמרנו באותו הזמן
"רגע רגע לין אבוטבול" אני שאלתי
"רגע נוי פרץ" היא שאלה
"כן" ענינו ביחד
"אומייגד" צעקנו ביחד והתחבקנו
"לין ונוי יש לכן משהו לספר לנו? " שאלה המורה
"שאת דבה" בטעות נפלת לי והמורה הפכה להיות אדומה
"חחחח תכלס דבה" אמרה לין
"לין ונוי עופו מהכיתה! " צרחה המורה
"תאמיני לי את עושה לי טובה" אמרתי לה ויצאתי ואחרי לין
"נו ספרי הכל מה שהפסדתי" אמרה לין דברנו בזמן שהלכנו למחששה וראיתי שם את דניאל ושקד ועוד כמה ילדים
"שלום" אמרתי להם
"מה את עושה פה? " שאל דניאל
"המורה העיפה אותי כי קשה לה להתמודד עם המציאות" אמרתי
"מה איך הצלחת לעוף על השעה הראשונה שלך בבצפר אפילו שקד לא הצליח לעשות את זה" אמר דניאל
"מה זה לא אשמתי שהמורה דבה" אמרתי וישבתי ליד שקד
"מי זאת הכוסית הזאת הייתי עושה אותה" אמר ילד שנכנס בדיוק למחששה וראיתי שדניאל בא להגיד משהו אבל מהר השתקתי אותו
"אם אתה רוצה בוא עכשיו" אמרתי וקרצתי לו והילד דניאל ושקד הסתכלו עלי מופתעים ולין קלטה את מה שאני עושה
"נו למה אתה מחכה " אמרתי לו בקול סקסי והתקרבתי אליו דניאל בא להגיד משהו אבל לין השתיקה אותו
"בואי" הוא אמר והתקרב אלי
"פחחחח יא חי בסרט מי תצא אתך יא קוף! " אמרתי לו דחפתי אותו קצת ואני ולין נשפכנו על הרצפה
"יא זונה מה את משחקת את עצמך" אמר הילד
"הלו תרגיע זאת אחותי" אמר דניאל
"אהה סליחה אחי וואלה לא ידעתי" אמר הילד
"עכשיו אתה יודע " אמא דניאל
"טוב אני עף בחזרה לכיתה" אמר דניאל
"ואני צריכה ללכת למנהלת" אמרה לין והלכה
"מה קורה?" שאלתי את שקד
"חחח היה טוב אם לא הייתי הולך להיכשל עכשיו במתמטיקה" אמר שקד
"תביא לראות את החומר שלך" אמרתי לו והוא הוציא כמה תרגילי תרגול
"אההה זה מה זה קל" אמרתי לו
"מה זה אחד הקשים אני שעה ישבתי על זה ולא הצלחתי לפתור כלום" אמר שקד הסברתי לו הכל עד הצלצול
"בהצלחה" אמרתי לו
"תודה נדע בעוד שעתיים כמה קיבלתי" הוא אמר
"מה איך? " שאלתי אותו
"המורה בודקת על המקום" אמר שקד
"טוב תידע אותי שתקבל את הציון" אמרתי לו והלכתי לכיתה

מנקודת המבט של שקד:

בואנה הילדה מטריפה אותי אני רוצה אותה!
היא מסבירה לי עכשיו מתמטיקה. סוסה זאת! פעם ראשונה אני מבין הכל
"בהצלחה" היא אמרה לי
"תודה נדע בעוד שעתיים כמה קיבלתי" אמרתי לה
"מה איך? " היא שאלה
"המורה בודקת את המבחן על המקום" אמרתי לה
"טוב תודיע לי שתקבל את הציון " היא אמרה לי והלכה בואנה איזה כוסית גם יפהה וגם חכמה אין שילוב קטלני!
הלכתי לעשות את המבחן וסיימתי אחרי שעה
"קחי" הגשתי למורה את המבחן ופעם ראשונה הוא מלא. באתי ללכת
"חכה" המורה עצרה אותי
"מה? " שאלתי אותה
"שתי שניות אני בודקת לך את המבחן" היא אמרה והתחילה לבדוק את המבחן הסתכלתי על הכיתה וראיתי שאני הראשון שסיים
"נו סיימת?!" שאלתי אותה
"כן" היא אמרה כתבה משהו והביאה לי את המבחן
"גאה בך תמשיך ככה" היא אמרה הסתכלתי על הציון וזה היה פאקינג 100 עגול ויפה
"אין אני גאון! " צעקתי בכיתה ויצאתי מאושר לכיתה של נוי הגעתי לכיתה שלה ודפקתי על הדלת
"כן" שמעתי את המורה אומרת
"וואי את לא מאמינה מה קרה אני צריך את נוי דחוף" אמרתי למורה בלחץ וגם היא נכנסה ללחץ
"כן בטח נוי צאי לבחוץ" היא אמרה נוי קמה לקחה את הדברים ויצאה
"מה קרה? " היא שאלה רגועה
"קיבלתי 100" אמרתי והיא צרחה וקפצה עלי בחיבוק
"יואו אין אני אחת המורות" אמרה נוי
"ואני אחד הגאונים" אמרתי
"כן בקשר לזה אז שהוא שלא " היא אמרה
"מה זה?! " אמרתי והדבקתי אותה לקיר ושתי הידיים שלי מסביבה
"מה ששמעת" היא אמרה ונשכה את השפתיים בשביל לא לצחוק תאמת חירמן אותי אש הייתי מת לנשק אותה עכשיו
"וואלה? " שאלתי אותה וחייכתי חצי חיוך מקרב את הראש אלייה
"וואלה" היא אמרה והסתכלה לי על השפתיים ואז על העיניים וככה היא מעבירה מבטים מהשפתיים לעיניים
התקרבנו עוד קצת והתנשקנו קירבתי אותה אליי עד שלא נשאר מקום בינינו אפילו לאוויר והתנתקנו
"יש בעיה קטנה" היא אמרה
"דניאל? " שאלתי אותה
"גם וגם זה שאתה לא יודע לנשק" היא אמרה והצלחה לברוח ואני ורצתי אחריה והדבקתי את הפער שנוצר היא נפלה על הדשא והסתובבה על הגב ואני מעליה
"אז מה אמרת?" שאלתי אותה
"שאתה לא יודע לנשק" היא אמרה ונישקתי אותה נישקה סוערת אין סיכוי שהפעם היא תגידו את זה שוב התנתקנו והסתכלתי עליה
"ועכשיו? " שאלתי אותה
"אמממ עדין" היא אמרה וברחה לבית שלה. ..