Broken Arrow
יצלח לא יצלח ניסיתי ^-^

זה מסובך -2-

Broken Arrow 01/04/2015 604 צפיות 6 תגובות
יצלח לא יצלח ניסיתי ^-^

הוא נישק אותי , הוא חיבר את שפתינו לאחד או בכל דרך אחרת שתרצו לקרוא לזה אבל הוא נישק, אותי. וזה לא שלא נהניתי מזה, אהבתי את זה. הרגשתי את ידיו החמות חופנות את פניי בעדינות ובהדרגתיות, קודם יד אחת ואז השנייה הצטרפה וליטפה את פניי במעגלים בזמן שאני רק עמדתי שם כמו פסל, קפוא מבלי היכולת להזיז את גופי מההפתעה. נכנע לרגע לתזוזתו לאחור, מרגיש את הקור המצמרר של הלוקר סנטימטרים ספורים מאחוריי. כל האירוע הכה בי כולו בבת אחת כמו סרט מתמשך שקובץ לשנייה אחת והייתי זקוק לכל הכוח שבי כדי להרים את ידי עד לחזהו ולדחוף אותו ממני באחת.
מחזיר את ידי לקרבי מיישר אליו מבט לשנייה ומוריד אותו. בזמן שהתנשף מטעה את ראשו בבלבול לצד מחפש אישור להביט בעיני, דבר שלא איפשרתי לו בזמן שמחיתי עם ידי את שפתי ועיניי ריצדו מפינה לפינה ברצפה , מחפשות נואשות מה ראשי רצה לצעוק עליו ולא יכל.
" א-אתה אתה לא יכול פשוט לבוא לכאן לעשות את כל זה, לומר את כל המילים האלה ואז לנשק אותי. " מלמלתי עוצם את עיניי ונושם עמוק לפני שהמשכתי "אני לא צריך את הרחמים שלך או את המילים היפות שלך, אני לא צריך את ההגנה שלך..אני מתמודד עם בריונים כאלה כל יום ואני בסדר! אתה לא יכול פשוט לצוץ מתי שנוח לך ככה..איפה היית קודם? איפה היה 'אני בדיוק כמוך' קודם? הא?" שאלתי יורה לעברו את כל מה שהצטבר וגעש בתוכי ,פוקח את עיניי עכשיו ומביט בו כדי לחפש את החרטה בפניו שעכשיו התנוססה בגלוי מעורבבת בעצב והכאב בעיניו.
"לוקה..אני.." הוא ניסה להתחיל לומר אבל הנדתי את ראשי לשלילה במהירות "תחסוך ממני. אני אולי חלש אופי ומעדיף לא להשיב מלחמה לפעמים אבל אני לא בובת החוטים שלך ועם קמצוץ הכבוד העצמי שנשאר לי אני מבקש ממך שתלך..פשוט לך" אמרתי, נמנע מלהביט בו ומסיט את פניי לכיוון הלוקרים שלצידי "לוקה" – "לך מפה" דרשתי בקול עוצם את עיניי בחוזקה בכדי למנוע מדמעות שהתבצרו בעיניי מלצאת החוצה לגלוי. שומע אותו נאנח ואחר כך את רעש רגליו ודלת נסגרת
אז ורק אז הרשתי לעצמי לבכות, לבד ,בשקט נופל לרצפה ומקרב את רגליי אלי. 'טיפש'

*סאם*
טרקתי את דלת המקלחות מאחוריי, לא חזק אבל מספיק שאנשים הביטו בי, בוחנים אותי במבט החודר לכמה שניות וממשיכים בשלהם.
גלגלתי את עיניי מניח את התרמיל על כתפי החשופות ומשפיל מבט.
לעזאזל, הייתי רוצה לספר לו כל כך הרבה.
למה אני מי שאני, למה אני כזה. מתכחש.
במידה מסוימת אכזבתי אותו, את עצמי תמיד שמרתי על לוק במבטי מחכה לרגע המתאים להתערב אבל מעולם לא עשיתי זאת . פחדתי.
פחדתי על עצמי , על המוניטין שלי, על מה יחשבו עליי. אמיץ הוא זה שתמיד דואג לעצמו לא ככה? לא. אמיץ הוא זה שמוותר על עצמו כדי לעזור לחלשים ממנו, פישלתי בזה, מוג לב.
נאנחתי, הייתי צריך להתוודאות בפניו קודם.
הסבתי את מבטי לאחור מפעם לפעם כדי לבדוק אם יצא מהמקלחות עד שראשי נתקע במשהו.
" הוא שלום לך, ניראלי יש לנו סיפור לא גמור" ג'וש אמר בקול מרושע שמח בחלקו , כשסביבו לפחות חמישה חברה. שיט


תגובות (6)

כתיבה מקסימה, הצלחת לרתק אותי למסך. אשמח לקרוא את הפרק הבא!
וכמובן מדרגת 5!

01/04/2015 20:27

קראתי עכשיו את שני הפרקים, ואני פשוט התאהבתי. זה כלכך חמודדדדדדדד.
בהתחלה חשבתי שהעניינים הולכים מהר מדי ואז הוא נישק אותו והתחלתי להתפנגירל בצורה מטורפת, ואז כזה הייתי עצובה שהוא דחה אותו אבל לגמרי אפשר להבין אותו.
ואז כשעשית מנקודת המבט של סאם *-*
אלוהים אני כלכך אוהבת את הסיפור הזה.
הכתיבה שלך ממש ממש יפה, זאת פעם ראשונה שאת מפרסמת כאן אז ברוכה הבאה, סליחה על הדיליי, ואני מקווה שתהני כאן! אני מצפה להמשך ועוד סיפורים ממך כי אפשר לראות שאת יודעת מה את עושה. הרעיון יפה, משהו שלא ראיתי הרבה זמן, וגם התיאורים.
הדמויות גם ריתקו אותי.
(:

01/04/2015 20:35

    חחח תודה זאת לא הייתה כוונתי לעשות אותם חמודים כאלה~
    אבל זה מה שיצא
    תודה רבה :)

    05/04/2015 22:07

נראה לי*
כמו שאולי ציינתי מקודם עדיף ואפילו רצוי באמת להמנע מקיצורים וסלנג בספורים.
מלבד זה החמידות גדלה עוד יותר*^* אני ממש אוהבת את איך שהעניינים זורמים ונו לוקהה והנקודת מבט של סאם שלדעתי תורמת ~אבל כל זה חוות דעה אישית על הספורP:
מקווה שתמשיכי מהר^^

01/04/2015 20:53

    תודה :)
    ואני תמיד רושמת נראלי ככה
    אבל אני אנסה .
    שמחה שאהבת.

    05/04/2015 22:06
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך