חיים פעם אחת- פרק 4

*כעבור שבועיים
נקודת מבט של ניקי:
עברו שבועיים מהיום הראשון מהכמעט תאונה שלי מהיום שהכרתי את נוי מאור ואביאל
אני ונוי התקרבנו מאוד ובנוגע לאביאל הוא לא יוצא לי מהראש אני עדיין חולמת את החלומות שלי בלילה החלומות על האביר עם הסוס הלבן…
והנה אני יושבת פה שוב ומהרהרת על כל מה שעובר עליי
בים הגבעה שמאחוריי המסעדות העצים הגבוהים שמסתירים את הגבעה הקטנה שמשקיפה לים ומהגבעה הזאת רואים את השקיעה אף אחד לא מגיע לכאן… אולי בגלל כל השמועות שרצות פה השמועה על בחור בגיל שלי שהביא לכאן את חברה שלו כדי לרצוח אותה את הגופה שלה מצאו ואת שלו מצאו בחלקים
אני לא מאמינה בשמועות ולכן אני באה לכאן מקום המסתור שלי
אני ניקי אמסלם הילדה שאומרים שהיא מהממת חכמה יש בנות שמקנאות אבל ת'אמת מה כל זה שווה עם אני לא מאמינה בזה הביטחון שלי לא כזה בשמיים אבל גם לא ברצפה אני פשוט גאה במי שאני.
אבל יש משהו אחד שמטריד אותי עם כל מה שאומרים עליי נכון אז למה אביאל לא שם עליי? למה הוא מעדיף בנות שאין להן כבוד? למה למרות שהתקרבנו רק לי יש רגות כלפיו?
'זוכר את המבט, זוכר את החיוך תמיד היית שם בשבילי זוכר את הלילות…' הפלאפון שלי צלצל
'נוי אהובתי'
*שיחה*
"נויוש ממצב?" אמרתי כשעניתי
"ניקי איפה את?" נוי שאלה אותי בדאגה
"מטיילת.. קרה משהו?"
"כולם אצלך אח שלך ארגן מסיבת בריכה.. את באה?" נוי שאלה
"כן חיים שלי אני בדרך 5 דקות אני שם" אמרתי וניתקתי
התחלתי ללכת לכיוון הבית.. שומעים את המוזיקה מתחילת הרחוב חח כל כך מתאים לדור אם יש מסיבה הוא חייב שכולם ידעו עליה
נכנסתי הבייתה עליתי שמתי בגד ים כשירדתי למטה תהל ביקשה שאני יבוא איתה למטבח
הלכנו למטבח תהל דיברה ודיברה אבל אני בהיתי באביאל
"ניקי את בכלל מקשיבה לי?!" תהל רטנה עליי בעצבים…
"אה? מה?" שאלתי בתמימות
"א'חח על מה את מסתכלת?" הסתובבה לכיוון שהסתכלתי עליו
"עכשיו אני מבינה… כל השבועיים האלה הבהיות המבטים העקיצות לא סתם את מתאהבת" תהל אמרה
"הוא משגע אותי.. פשוט משגע אותי" אמרתי ונשכתי את שפתיי
לקחנו את השייקים שתהל הכינה ויצאנו החוצה להשתזף עם לין ונוי

נקודת מבט אביאל:
לין ונוי ישבו להשתזף ותהל וניקי היו בבית הכינו שייקים
מכל הבנות שראיתי וראיתי הרבה.. אף אחת בעולם לא מגיעה לקרסוליים של ניקי היא מטריפה אותי
די אביאל אתה נשמע כמו כוסית
תהל וניקי יצאו וישבו בכיסאות א'חח אלוהים מה הילדה הזאת עושה לי ונשכתי את שפתיי היא ראתה והסמיקה.. ראיתי את ליאור בוהה בה עצבן אותי שיעיף ת'עיינים שלו!
"נקה נוזל לך" אמרתי לליאור
"מה אפשר לעשות סתכל איזה גוף יש לניקי איך אתה יכול להשאר אדיש בכלל?" ליאור אמר
"ראיתי יותר שוות" איזה שקר אין יפה כמוה ולא תהיה
ליאור גיחך המשכתי לבהות בה ולחשוב עליה על השפתיים שלה על האופי שלה.. פיי אני נשמע כוסית

נקודת מבט של נוי:
תהל ולין יצאו החוצה עם השייקים ישבנו כולנו בכיסאות והשתזפנו
'רק אז אני אשבר לאט אצעק בשמך כמעט כשאחר יתאהב ויגלה אותך..'
הפלאפון של אביאל צלצל
"אביאל יש לך פלאפון" צעקתי לאביאל כשהוא נכנס למים
"מי זה?" הוא צעק חזרה… 'מירי הזורמת'
ראיתי את המבט העצוב של ניקי כשהיא ראתה מה השם
"מה נוי יום לימודים ארוך? מה השם?" אביאל צעק התעצבנתי
"מירי הזורמת טוב לך?!!!" צעקתי עליו בעצבים
שיט… ניקי!!!
הסתכלתי על ניקי ראו שהיא עומדת לבכות היא השפילה את הראש ורצה לחדר
ואביאל רץ אחריה..

נקודת מבט אביאל:
"מירי הזורמת טוב לך" נוי צעקה עליי
ראיתי את ניקי משפילה מבט ראו שכאב לה ולי כאב יותר.. יכול להיות שהיא מרגישה משהו כלפיי?
בשבועיים האלה התקרבנו אבל היא לא הראתה שהיא מעוניינת בי.
היא נעמדה ורצה למעלה יצאתי מהבריכה ורצתי אחריה..
כן אני מודה אני אביאל בן שבת ואני מאוהב בניקי אמסלם אבל למרות שאנחנו לא יחד זה מרגיש לי כאילו איבדתי אותה לפני שבכלל היא הייתה שלי וזה הורג אותי…

נקודת מבט ניקי:
עליתי למעלה לחדר נעלתי אותה נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות
בשבועיים האלה חוץ מלהתאהב באביאל קרה עוד משהו גיליתי שיש לי הפרעות אכילה.. רק דור ותהל יודעים על זה
"ניקי פתחי לי את הדלת" אביאל ביקש
"לא עוף מפה לך למירי שלך ותניח לי" צעקתי אני יודעת יצאתי קנאית עכשיו הוא יבין שאני מרגישה משהו כלפיו
" אני ישבור את הדלת עם לא תפתחי" הוא צעק שוב הוא לא עוזב.. גיחכתי
"בהצלחה עם זה.." אמרתי לו
רצתי לשירותים.. שוב הקאתי.
התיישבתי על הריצפה ליד האסלה של השירותים ואז שוב תקף אותי הבחילה רק שהפעם מישהו הרים לי את השיער ועזר לי
"מה אתה עושה פה? איך נכנסת?!" אני לא מאמינה עליו..