יומנו של אמברטו מונטרו – פרק ראשון: פחד

יומני היקר שלום!
אני לא יכולתי להפסיק לחשוב על נינה , זה עוד יום בחיי שאני מתלבט בעצמי מה לעשות אם לגשת ולדבר עם אותה משפחה. כי אני מפחד ממה שיקרה עם האישה שאני אוהב.
האמת שעדיין אין בי האומץ לדבר על רגשותיי האמיתיים כלפי נינה קפורלה. אם היה בי האומץ , ייתכן שהייתי מדבר עם הוריי על כך אבל הם לא היו מאפשרים לי להיות עם נינה , מכיוון שהם שונאים אותה.
לו הייתה דרך , אם הייתי מוצא אותה , כבר הייתי יכול להיות עם נינה. אבל כיוון שאני יושב בחדר וכותב כל מה שאני מרגיש בתוך ליבי ולא מעיז להוציא החוצה את מה שאני מרגיש, כי פחדיי מנהלים אותי.
אם לא הייתי נותן לפחדיי לנהל אותי , ייתכן שהייתי ממש ברגעים הללו נמצא עם נינה, אבל אני יושב כאן וחושב מה לעשות הלאה כאשר כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה על נינה.
נינה היפה. כאשר אני מביט בעיניה היפות והשנאה לא מרחיקה בינינו.
אני יכול להיות יותר רגוע ושלו, כי אני נמצא עם מי שאני אוהב. אני יכול להיות מאושר רק עם מי שבאמת אני אוהב. עד אתמול הוריי לא שמו לב ש לא חזרתי מוקדם הביתה.
טוב , שלום לך יומני היקר. לסיום אגיד שחלומות מתגשמים.