יומני היקר — חלק — 3

אודליה חסן 26/07/2012 1078 צפיות תגובה אחת

אחרי 15 שעות אמא של ג'וני הכריחה אותנו ללכת הביתה.
משום מה אדם התעקש להישאר אבל לבסוף יצאנו לכיון הבית .
"אני לא מבינה…" אמרה אנה כשפתחה את הדלת יציאה של הבית חולים בדרכנו החוצה…
"אם אתה שונא אותו עד כדי כך שהלכתם מכות אז למה רצית כ"כ להישאר..?"
שאלה אנה. אדם ניראה קצת עצבני ולא באמת הקשיב ובטח שלא ענה..
"אדם?.." שאלתי. לפתע הוא הפסיק את מבטיו והסתובב אלי.
"למה אתה כזה לחוץ?" שאלתי את אדם . ואדם לא השיב והוסיף להתבונן בעיניי..
הוא החל להראות מפוחד וזז אחורה והתחיל לרוץ לכיון הרחוב.
"אדם מה אתה עושה?!" צרחתי לו.. אנה ואני עמדנו ולא הבנו ממה הוא ברח.
אחרי שניסינו למצוא אותו ולא הצלחנו החלטנו ללכת הביתה ולקוות שהוא יחזור לבד.
ואכן כך קרה ..
אחרי שחזרתי הביתה הוצאתי את מיקה וכשחזרתי ראיתי אותו יושב על הספה בסלון
עם המזרק שכנראה היה עם סמים ועוד שנייה מזריק את זה לעצמו.
"לא!!!" צעקתי.
"מה אתה עושה?!?!" צרחתי כשלקחתי לו את המזרק ורוקנתי אותו בכיור
לפתע כשהתבוננתי בשולחן ראיתי שקית שמונחת קרועה וראיתי שם 4 מזרקים שהיה עליהם קצת טיפות
דם. הבנתי שהוא כבר הזריק יותר ממזרק אחד.
חזרתי לסלון והוא היה מסטול הוא עמד והתחיל לנסות ללכת אבל הוא כל שנייה נפל על הריצפה.
אחרי כמה ניסיונות לעמוד שכשלו הוא נישכב על הריצפה ולא זז..
אחרי שיצאתי מההלם הלכתי והתבוננתי בפנים המחייכות שלו והעניים הפקוחות.
"תגיד לי אתה נורמלי?!!?" צרחתי עליו.
"תקום מהריצפה נוו!!!" צעקתי וניסיתי להקים אותו ומשכתי את היד שלו
"חכי! קודם שהחדר יפסיק להסתובב…" אמר והמשיך לשכב שם.
"נוווווווווו!!!" משכתי את ידו בחוזקה ונפלתי אחורה.
"אדם תקום מיד!!!" צעקתי והוא לפתע התחיל להניע את ידיו ורגליו .
"מה אתה עושה?!" שאלתי בחוסר הבנה.
"אני עושה מלאך בשלג…." אמר ואז הוא הפסיק .
"אתה לא נורמלי…." אמרתי ואז התכופפתי להתבונן בפנים שלו אך הוא נירדם.
"טוב..יום שבת מחר…אל תדאג אין לימודים.. יהיה לנו הרבה………….. זמן.."
אמרתי ועליתי לחדר… אחרי כמה שעות שקראתי ספר ירדתי במדרגות לסלון כדי לראות מה קרה לו…
הוא ישן על הריצפה.. אז כיסיתי אותו בסמיכה.
לאחר כמה שעות שינה אנה התקשרה אלי.
"הלו?" עניתי.
"מיכל!!!!! הוא יצא מקומה!!!!" צעקה אנה ,מאושרת.
"מה?!?!" אמרתי והתחלתי לחייך.
"ג'וני קם מהקומה!!! בואייי!!!" צעקה עליי ושמעתי שהיא בלובי של הבי"ח.
"אני באה!!" צעקתי וניתקתי לה.
"אדם!!!" צעקתי כשפתחתי את הדלת והוא כבר ניצב שם, כשהסמיכה בידו וכנראה שזכר מה קרה…
"תודה…" אמר ונתן לי את השמיכה ואז הסתובב והחל ללכת לכיוון הסלון.
"אדם!!" צעקתי וניסיתי לרוץ אליו אבל נתקעתי בשמיכה ומעדתי לכיוונו.
הוא הסתובב ותפס אותי לפני שנפלתי ופנינו היו קרובים מאוד…
גופי הפך להיות חם. הוא התבונן בעיניי ללא כל מילה.
התחלתי להתנשם ושמעתי את נשימותיו .
לפתע הוא התבונן בשפתיי… ואני בשפתיו…
"אמ…" התנערתי.. "אתה רוצה לבוא איתי לבי"ח? " שאלתי אותו ונעמדתי. "ג'וני קם נכון?"
הוא התייצב והרים את השמיכה מהריצפה. "כן " עניתי.
"אז אני כבר יבוא עוד מעט…" אמר כשהוא ניכנס לחדר שלו וסוגר את הדלת אחריו.
לי לא נותר דבר מלבד ללכת לראות את ג'וני בבי"ח .
אחרי שהגעתי לבי"ח קיבלתי הודעה מאדם:
" אני צריך לדבר איתך… תבואי אחרי שתסיימי עם ג'וני לקניון הגדול לשירותים בקומה ה-2."
קראתי לעצמי.
"מיכל!!" קראה אנה לקראתי.
"אנה…" החזרתי והתחבקנו.
"הוא מחכה לך כבר…" היא אמרה לי וכשהתבוננתי מאחורי הכתף שלה ראיתי אותו מבקש מאימא
שלו לצאת החוצה בזמן שאני והוא נדבר.
אמא שלו ענתה בחיוב ויצאה בזמן שאני נכנסתי.
"ג'וני…" אמרתי כשהתבוננתי בו שוכב חיוור על המיטה של החולים.
"מיכל… " הוא אמר וראיתי ניצוץ בעיניו . לא סתם ניצוץ ניצוץ של תקווה.
"הרופאים יודעים למה נכנסת לקומה?!" שאלתי אותו כשהתכופפתי אליו.
"כן, אני…" הוא התחיל אבל השפיל את מבטו ושתק.
"ג'וני… תגלה לי מה קרה…" קראתי אליו כשהקרבתי את פני אל מבטו המושפל, והוא הרים את פניו לכיווני
ולפני ששמתי לב מה הוא עושה שפתיו נגעו כבר בשלי. הוא נישק אותי!
"אני אוהב אותך מיכל… אני לא יכול בלעדייך.." אמר לאחר שהוא הפריד את השפתיים שלו משלי.
"ג'וני …אני…" אמרתי המומה.
לפתע ההבעה שלו הפכה כאילו לעצבנית.
"את אוהבת אותו!" הוא צעק.
"אני ידעתי! התאהבת בנרקומן הזה!" הוא צעק ואני שתקתי בחוסר עונים.
"זה לא ככה ג'וני… " ניסיתי לגונן על אדם.
"את יודעת שזה בגללו?!" הוא צעק.
"מה?.." אמרתי מופתעת.
"בגללו נכנסתי לקומה!!!" הוא צעק ולא הבנתי בדיוק איך..
אך לפתע נפל לי האסימון.
"אתה גנבת ממנו סמים…" אמרתי . לפתע הוא שתק.
"אתה מטורף לגמרי!!! " צעקתי .
"מיכל את לא מבינה…." הוא ניסה לחזור בו על כל מה שהוא אמר.
"אני לא מבינה מה?!" צעקתי.
"אני לא מבינה שאתה פשוט אגואיסט חסר מחשבה?!!"
צעקתי והלכתי לכיון הדלת.
"מיכל! אני מצטער! אל תלכי!" הוא צעק והושיט את ידו אלי.
"גם אני ג'וני… גם אני.." אמרתי ויצאתי מהחדר…
הלכתי לכיון הקניון הגדול והבחנתי באדם.
הוא עמד ליד איזה הומלס והגיש לו 200 שקלים וקיבל שקית עם אבקה לבנה בתמורה.
"תודה" הוא אמר והלך לכניסה של הקניון.
הלכתי אחריו במרחק בטוח כדי שלא יבחין שאני עוקבת אחריו.
לאחר שהוא פנה לשירותים בקומה ה2 אני איבדתי אותו ואז הלכתי לאיפה שהוא אמר שאנחנו צריכים
להיפגש ואז כשהגעתי לשם היה ממש מאוחר ואף אחד לא היה שם.
כשנכנסתי לשירותים ראיתי את אדם .
אדם עמד עם הגב אלי לכיון המראות אבל ראשו היה מורכן.
"אדם?" קראתי אליו לפתע הוא הרים את ראשו ודם ירד לו מהשפה.
פניו היו בהבעה רצינית ומפוחדת כאחד.
"תברחי…" אמר והתבונן לצדדים ולכיוון התאים של השירותים.
ולפתע כשהתבוננתי בכפות ידיו הן דיממו מהחוט העבה שקשר אותן.
"אדם! הידיים שלך!" צעקתי והתקרבתי לכיוונו במטרה לשחרר אותו.
"תברחי!!!" הוא צרח כשהוא התרחק ממני ולפתע 3 בחורים צצו משום-מקום.
הם התנפלו עליי ואדם לפתע קפץ על האחד שניסה לקשור אותי.
"תזוז ממנה!!" אדם צרח ואז בעט בו בבטן והוא נפל אחורה לפתע השניים החלו להתנפל עליו .
בחיים לא ראיתי משהו כזה… זה היה כמו בסרטים.
הוא חמק מהם כמו חתול ערמומי.
קפץ משם לפה וכאן חזרה לשם .
לפתע אחד מהם הצליח להשכיב אותו על הריצפה והשניים קמו ורצו להכות אותו.
"אדם!!!" צעקתי לפתע הוא העפיל על הבריון שהצמיד אותו לקרקע.
הוא קם ונתן לו מכה עם הידיים בעורף שלו והבריון התעלף.
לפתע אחד מהם הצמיד לאדם מגבת לפרצוף והוא התעלף לפתע השני בא והחזיק אותי והצמיד לי את
המגבת לפרצוף והכל נהיה מעורפל…

ההמשך יבוא…


תגובות (1)

תמשיכי ומהר

26/07/2012 18:32
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך