כשזה קורה – פרק 5

פרק 5//
מנקודת המבט של בועז-
״בשביל ארנק?״ גיחכתי. הוא הנהן
יא רבאנן, שיהיה לי בריא
״לא מבין מה הבעיה בזה..״
״שום בעיה אחי, עזוב״ צחקתי. מעדיף לא לדבר על זה. שלא יחשוב שאני בעד החרמנות הקטנה שלו על הצפונבונית.
״טוב אני צריך לעשות את העבודת שירות שלי אז אשמח שתרד לי מהזין״ הוא מלמל והלך לילדים.
״חלפון היום בשבע בערב בונים תתוכנית למבצע עם אלפרון, תביא את הטמבל שחושב שהוא מסי איתך״ התקשר אליי אחד השליחים של חג׳ג׳. אני מאמין שמדברים על אביה
״הוא מחוץ לעסק..״
״אין דבר כזה מחוץ לעסק נשמה. הוא עמוק בתוך ההסכם, תביא אותו או שלאחד מכם לא תהיה רגל, יום טוב״ הוא אמר וניתק. קיבינימט, אביה לא יסכים
״בני כמה אתם?״ אחד מההורים של הילדים מהכדורגל של אביה התיישב לידי ביציע. נו מה עכשיו יא ווארדי, אני בשיחה עם אוליגרך
״שמונה עשרה״ עניתי. אמא תהיה גאה בנימוס הזה
״כמו הבת שלי״ הוא אמר בחיוך לעצמו. יופי גבר, יום טוב שיהיה לך
״המאמן פה בגלל עבודות שירות נכון? זה חבר שלך כן?״ הוא שאל. אבאלה אביה במה סיבכת אותי
״כן״ עניתי. הוא נאנח ונשען אחורה.
״יש לי הצעה מצוינת בשבילכם״ הוא אמר אחרי כמה דקות. אחי אני לא צריך הצעות אני צריך שקט בשביל לחשוב איך לשכנע את אביה לבוא איתי למאפיה בערב
״יש לבת שלי יום הולדת עוד מעט. היא.. אתה יודע.. רוצה לחגוג בגדול״ הוא אמר בחיוך. ״מה אתה אומר להביא כמה חברים למלצר? אני משלם הרבה ואני שונא לשלם לחברות קייטרינג״ הוא צחק.
וואלה נשמע לא רע

מנקודת המבט של איילה-
״מרים הלכתי״ אמרתי למרים כשסיימתי את המשמרת שלי, תולה את הסינר השחור צהוב של המסעדה במחסן.
״ביי מותק, עבודה טובה היום, לילה טוב!״ היא אמרה לי והתרוצצה לצד השני של המסעדה. נשמתי עמוק ויצאתי החוצה, לכיוון המכונית שלי
״שיט״ מלמלתי לאחר מבט קצר בפלאפון שלי, שהיה מושתק למשך שעות רבות. שכחתי לגמרי שקבעתי עם חגי ובר. אוף, הם יתשאלו אותי שנה עכשיו. איזו טעות!!
״סליחה!״ מלמלתי לבן אדם שהתנגשתי בו. הרמתי את המבט, וראיתי את הבחור המפחיד שכל פעם צץ מאיפשהו, ועוד בחור. שניהם מכוסים בכובעי קפוצ׳ון שחור על הראש
״שוב את? קיבינימט״ הוא מלמל. הבטתי בו בזעזוע והמשכתי ללכת.
״תגידי״ הוא קרא לי. נעצרתי בעדינות וסובבתי את ראשי לכיוונם. אל תהרגו אותי, מתחננת
הוא התקדם אליי מחבר שלו. צעדתי צעד אחורה ונשמתי במהירות
״אני ממהרת..״
״למה את עובדת פה?״ הוא שאל.
״זה ממש לא עניינך..״
״קלטתי אותך. את יעני מסתירה את זה שאת עובדת בג׳יפה שכונה שלנו?״ הוא שאל בחיוך. פאק אני שונאת אותו
״ממש לא!״ הרמתי את הקול בכעס. הוא הביט בי, משועשע.
״חלפון, מה הקטע?״ החבר צעק לכיווננו.
״חבר שלך קורא לך״ מלמלתי.
״אז מה את עושה פה?״ הוא שאל, מתעלם לגמרי מהחבר.
״אני מתנדבת. סבבה? מתנדבת״ אמרתי בעצבנות. הוא צחק
״מתנדבת במסעדה? נשמה אני לא טמבל..״
״אמרתי לך כבר לא לקרוא לי ככה, נכון?״ התעצבנתי. ״ולא במסעדה.. אני מחליפה מישהי שעובדת פה, היא חולה ממש, ביקשו ממני מההתנדבות להחליף אותה״ שיקרתי. מה את מפגרת? מה זה הקשר הלא קריטי הזה?!
״טוב״ הוא צחק.
״טוב. ביי ׳חלפון׳״ מלמלתי ועפתי משם.

מנקודת המבט של חגי-
״טוב, היא לא תגיע היום״ מלמלתי אחרי שניתקתי תשיחה השביעית שלי לאיילה. בר נאנחה והתניעה את האוטו.
״מסכן, צריך לסבול דייט איתי״ היא צחקה והתחילה לנסוע מהבית של איילה.
״אוחתי מה עובר על איילה?״ שאלתי אותה, לא יכול להפסיק לחשוב על כמה שהיא מתנהגת מוזר לאחרונה
״מחזור?״ היא שאלה בלי עניין.
״אין לי אחיות בבית אבל מחזור לא נמשך חודש, אני בטוח״ אמרתי. היא גיחכה
״לא יודעת, אולי היא בתקופה עצבנית״ היא אמרה. כמה אדישה את יכולה להיות בר יא אללה איתך, זה מחרפן אותי
״את יכולה לדבר איתה? לבדוק שהיא בסדר..״
״חגי, היא בסדר גמור. לפעמים בן אדם צריך ספייס, הגיע זמנה לקבל אותו״ היא אמרה בחוסר סבלנות. טוב, חגי, עזוב את זה ותלך להשתכר

מנקודת המבט של בר-
״אייל!״ קראתי לאיילה שיצאה מכיתת אומנות, מרוכזת בלצאת החוצה ולא מסתכל לצדדים. כשקראתי לה היא הסתובבה ונעצרה
״לא ראיתי אותך שנים! כרגיל״ צחקתי וחיבקתי אותה. היא חייכה ונאנחה.
״הייתי שעות בסטודיו אתמול. ואז סיימתי עבודה לשיעור גרפיקה.. עזבי, השנה הזאת עמוסה לי מדי״ היא אמרה.
״את עדיין בסטודיו? אמרו לי שפרשת״ אמרתי בשקט, מנסה לסדר את הדברים בראש
״שיקרו לך״ היא גיחכה. ״סתם, אני באה מדי פעם, להוציא את המתח..״ היא מלמלה. מתח?
״עזבי את זה!״ היא הרימה את הקול פתאום וחייכה. ״למי יש יום הולדת בשישי הקרוב?!?״ היא שאלה בקול.
״לבר!!״ מישהו צרח מהמסדרון. צחקתי וגררתי את איילה איתי החוצה.
״בואי לא נעשה מזה עניין יותר גדול ממה שההורים שלי עשו ממנו״ אמרתי לה.
״זה יום הולדת שמונה עשרה בר, ההורים שלך מתרגשים״ היא ניסתה להרגיע בחיוך. גלגלתי עיניים
״אני לא מתרגשת״ אמרתי.
״כי את בר, לא אכפת לך מהדברים האלה״ היא אמרה. ״אבל את יודעת למי כן אכפת?״ היא שאלה בחיוך.
״יש לי איזה שם בראש״ צחקתי והשפלתי את המבט. אנחנו לא זוג, הוא לא צריך לעשות לי כלום, לא צריך להיות לו אכפת.
אבל אני יודעת שאכפת לו, וזה כיף לדעת את זה
״ציפורים לחשו לי שהוא מתכנן לך משהו מושקע בטירוף..״
״אני אסביר לו שמספיקה לי המסיבה שההורים שלי תיכננו. ושאני רק רוצה שהוא יחגוג יחד איתי ועם כולם״ אמרתי. היא חייכה
״זה לא יעזור לך מותק, איתן עקשן בדיוק כמוך״ היא אמרה, והעבירה נושא כשהגענו לכולם.