כשעזבת, האם שכחתי? פרק 14

"מה אתה רוצה?!", "פסטה, קציצות ו…אממ סלט!" הארי אמר לאישה המבוגרת שבקפיטריה. הזמר התהלך בחדר האוכל, מחפש שולחן ריק, לרגע הוא חשב שאין סיכוי שיש שולחן כזה אבל במהירות הוא חייך לעצמו כשמצא שולחן בודד בקצה חדר האוכל.

הקטן התיישב והניח את המגש, 'או זה טעים' חיוכו התרחב והוא ניפח מעט את לחייו לאחר שהתחיל לזלול מן המאכלים הטעימים.

"תראו תראו מי פה" הארי הרים את ראשו ממגש האוכל וראה חמישה נערים, שניים מהם היו כחול השיער ומייק, הוא הביט עליהם בשאלה לפני שחזר לאכול שוב, ממשיך להתענג על הטעם הממכר.

הקטן הפסיק לזלול כשהוא ראה אותם מתיישבים לידו בשולחן, מייק וצ'אן מולו בזמן שהאחרים לצידו. "מייק, כנראה לא נצטרך לבחור היום מישהו" אחד מהנערים אמר. 'לבחור? מה?' הארי הסתכל על מייק, מנסה להבין מה קורה אבל מייק רק הנהנן, "כן, אתה צודק" הוא השיב.

הנשי קיבץ את גבותיו, לא מבין מה האחרים מתכננים. 'תמשיך לאכול וזהו, אל תתייחס אליהם…גאד אני רעב!', הרזה המשיך לאכול, מכניס כמויות גדולות של אוכל לתוך פיו. "ווואוו לאן אתה מכניס את כל זה? כנראה אתה אוהב לאכול, אז תאכל קצת מזה!", הנשי לא הבחין בקציצה שעפה על פניו.

עיניו הירוקות נפערו לרווחה, לא מאמין שבאמת אחד מהם זרק עליו את זה, "מי זה היה?" הוא שאל בכעס אבל אף אחד מהם לא ענה, 'אוקיי גם אני יודע לשחק משחקים' הוא חשב לעצמו.

הארי הרים את ידו, מנקה את עיגול הרוטב שעל פניו בעזרת אגודלו, מביט עמוק לתוך עיניו של מייק בזמן שהוא מכניס את אגודלו לפיו, מודע לאיך ששפתיו מוצצת בפיתוי את האצבע, נושך את שפתיו בהתגרות לפניי שחזר למגש האוכל "טעים" הוא אמר בקול חלש ומלטף, יודע בדיוק מה עובר בגופו של הגבוה 'נראה אותך עכשיו גיבור גדול'.

–

הארי נשם עמוק לאחר שעוד כדור בשר פגע בפניו, הפעם זה הגיע מאחד הנערים שממולו , הוא הסתכל על שני החשודים, מנגב את מצחו ומתרומם מהשולחן שבידו הוא מחזיק את המגש.

"תשחרר", הארי אמר בכעס כאשר אחד מהנערים החזיק את ידו, "תישאר, אנחנו רק משתעשעים" האחר משך בידו של הארי והושיב אותו בחזרה. "תגידו לי אין לכם חיים? משהו טוב יותר לעשות? אתם בני 19 או אפילו יותר מה עובר במוח הרקוב שלכם? תתבגרו קצת" הנשי נעמד שוב, אבל ישבנו שוב התחבר לכיסא. "תשב!", "ואם אני לא אשב מה תעשה לי?" הרזה התרומם שוב, "את זה".

הארי מצא את עצמו עמוק בתוך צלחת הפסטה שלו, יד חזקה דוחפת את ראשו עמוק יותר לתוך תולעי הבצק המטובלות. ירוק העיניים הניע את ידיו מנסה להרים בכוח את ראשו.

–

הצחוק התגלגל בכל הקפיטריה, פרצופו של הארי היה מלא ברוטב עגבניות. הזמר חייך בעצבנות, קם מהכיסא והולך לכיוון היציאה "היי ספגטי! שכחת משהו" הזמר הסתובב רק בשביל לראות את האקס שלו מצביע על המגש בזלזול. ירוק העיניים הלך במהירות לשולחן שישב בו, מרים את המגש ומסתובב בחזרה.

–

"אויי מה עשו לפנים המתוקות שלך" המבוגרת הסתכלה ברחמים על הנער הקטן שהניח את המגש בחזרה "קח! שהשיער שלך לא יתלכלך", הארי חייך ולקח ממנה את הגומייה השחורה, אוסף את שיערו לזנב סוס קצרצר "תודה" אמר לפני שיצא משם והלך לשירותים של בית הספר, שוטף את פניו בסבון ומים ולאחר מכן מנגב בנייר, משחרר את שיערו ושם את הגומייה בכיסו.

הארי הביט במראה וקפץ מרוב בהלה כששם לב שהנער הגבוה נשען על אחד מדלתות תאי השירותים, מביט על הקטן ומצחקק. ירוק העיניים הסתכל עליו בכעס דרך המראה לפני שהסתובב והלך לכיוון היציאה.

"מה אתה רוצה ממני?", הארי ניסה להשתחרר מאחיזתו של הרקדן. "מה זה היה?", "מה?" ירוק העיניים שאל ברוגז, "מה שעשית עם האגודל", הנשי גיחך, מושך בחוזקה את ידו מהגבוה. "אני חושב שאתה יודע בדיוק מה זה היה", הקטן הביט על זקפתו של האחר שבלטה ממכנסיו, מרים את גבותיו בזלזול. מייק מיהר להסטיר את הגוש בעזרת ידיו, "כאילו שאני לא יודע איך זה נראה" הארי הביט עליו במבט תמים לפני שיצא, מצחקק.

–

"או מצטער" הזמר התנגש בגוף שרירי בדרכו לכיתה. "חיפשתי אותך מטומטם! לאן נעלמת? אתה בסדר?", הארי הסתכל על בנג'מין, מרגיש חרטה על הסטירה מהפעם הקודמת, "אממ תשמע, בן אני אממ, א-אני מצטער על…אתה יודע, פשוט הייתי כל כך נסער ועצבני", "זה בסדר נסיכה, אני זה שצריך להצטער על זה שגרמתי לך לבוא לפה, אם לא הייתי יודע את מה שחבר שלך אמר כל זה לא היה קורה לך. חשבתי על זה ואני מוכן לסבול שותף מהחברים של מייק, אז אתה יכול לעזוב אם אתה רוצה".

הנשי לא חשב פעמים לפני שחיבק בחוזקה את השרירי, עומד מעט על קצות האצבעות. "נראה לך?! ולתת להם להתנהג אליך כמו לזבל? ממש אבל ממש לא! אני יכול לסבול את זה, אז אל תדאג לי! אחרי הכל זה סוג של סגירת מעגל ביני לבינו, אתה באמת לא צריך לדאוג".

בן כחכח בגרונו "אממ נסיכה, אנשים מסתכלים! שלא יחשבו בטעות שאני נמשך לבנים" הארי ציחקק והתנתק מהחיבוק, "יצא לך חרוז".

השרירי טפח לשטני מעט על ראשו "בוא נלך לשיעור! אה ו…יש לך עדיין רוטב", "איפה?" השרירי הניח את אצבעו מתחת לצווארו של הארי, "פה!" הזמר הוריד את עיניו, מחפש את הכתם שלפתע ידו של בן התרוממה ופגעה בפניו של הקטן, הגדול ציחקק ורץ משם. "יאאא תעצור, שקרן! זה כאב" הקטן רץ אחריו מצחקק גם הוא.

–

"איי! אוקיי אוקיי מצטער" בנג'מין נכנע למכות של הארי, מחזיק את כתפו הכואבת. "מגיע לך!" המכה חייך בשביעות רצון והלך להתיישב בכיסאו.

"תלמידים יקרים כמו שאתם יודעים בכל שנה יש מסיבה! המסיבה השנה תתקיים בשבוע הבא ביום רביעי, ככה שתוכלו להשתחרר ולצאת משיגרת הלימודים, כרגיל ביום לפניי, ביום של המסיבה וביום למחרת אין לימודים! מי שמעוניין להופיע שייצור קשר עם המנהל! המסיבה תתחיל בעשר בלילה ותסתיים בשלוש לפנות בוקר", "המורה יש אלכוהול נכון?" כחול השיער הביט במורה עם האוזניים הגדולות למוזיקה, מחכה בקוצר רוח לתשובה. "כן כן גם אלכוהול יהיה שם! אבל לא לשתות יותר מידי".

'באתי לפה רק אתמול וכבר עברתי כל כך הרבה, מי היה מאמין ?! מסיבה?! טוב נו, ככה זה כשנכנסים באמצע השנה ללימודים. לפחות משהו טוב יוצא מהבית ספר הזה.'