כשעזבת, האם שכחתי? פרק 17
"תכבה את זה כבר!", "מצטער! תחזור לישון" הקטן כיבה את השעון המעורר שלו שכוון בדיוק לשלוש בצהריים. הארי קם מהמיטה והלך להתקלח, לובש במהירות בגדים נוחים ויוצא מהחדר בשקט, מסתכל מסביב ושמח לגלות שכולם ישנים למרות שעוד מעט השעה ארבע בצהריים.
הנשי עלה במעלית לקומה הרביעית, הולך לחדרה של אמילי ושל השותפה שלה שהייתה אחת מששת הבנות.
–
"מי זאת?", הרזה שמע מעבר לדלת, נאנח ביאוש. "זה הארי!", "או הארי הגיע…רגע", הדלת נפתחה והזמר יכל לראות את כל הבנות מפתח הדלת, "בוא תכנס", "לא חשבתי אחרת!" הקטן נכנס והתיישב על אחת מהמיטות, מקבל חיבוקים ונשיקות בלחי מהבנות הנרגשות.
–
"אמילי, מתי ניקול צריכה לבוא? , "תחכי בסבלנות! היא צריכה לבוא לפה עוד כמה דקות". לפתע נשמעו דפיקות בדלת "רואה!" אמילי הוכיחה את דבריה "תכנסי ניקול" היא הוסיפה והדלת נפתחה באיטיות. בפתח החדר עמדה נערה נמוכה ומלאה, שערה שחור ומתולתל ובידה הייתה שקית גדולה,"שלום לכם בננות, ובנני?!" כולם צחקו, אומרים שלום לנערה החייכנית.
"זאת ניקול שלנו!", "מודה באשמה!" שחורת השיער אמרה בחיוך. "ניקי?!", "מה?", "את כבר יודעת מה לעשות לנו, מבחינת איפור ושיער?" אמילי שאלה, המתולתלת הנהנה שופכת את כל תוחלת השקית על המיטה הפנוייה.
"ואווו!", "כן, יש פה יחסית הרבה איפור, אז שנתחיל?" האחרים הנהנו במהירות, מסתכלים על ניקול בזמן שהיא מאפרת את אחת מהנערות בסבלנות.
–
"או מי לורד! הארייי!!! א-אתה…א-תה פשוט…ואוו, אני לא יודעת מה להגיד, אתה מושלם! למה אתה כל כך יפה?" אחת מהבנות אמרה בהתלהבות, "הרגע הזה שבן יותר יפה ממך" כל הבנות הסכימו עם האמירה של ניקול, בוהות בהארי המאופר, מקנאות במראה המהפנט שלו.
"אני לא יפה! אני גבר, לא אישה גאד יש לי זין תבינו ז-י-ן" הנשי אמר בטבעיות, "האריייי דייי ! סוטה אחד", הנשי חייך, מוציא לבנות לשון והולך להסתכל במראה.
'מה זה לעזאזל? אני נראה כמו בת! לא אבלאבל אני גבר!…פאק, טוב כשחושבים על זה הייתי עושה את עצמי אם הייתי סטרייט' הארי ציחקק למחשבה, מזיז את פניו מצד לצד ובוחן את עצמו במראה. "ידעתי שזה יהיה רעיון כל כך טוב לצרף אותך הארי, אני כבר יכולה לדמיין את הפרצופים כולם כשהם יראו אותך", "הם הולכים להתעלף כשיראו אותו!", "לא הגזמתן קצת?" הגבר אמר בגיחוך.
"לא! לא הגזמנו! זה כל כך בזבוז שאתה גיי, בכיף הייתי יוצאת איתך!", ירוק העיניים ציחקק "איתך אמילי? אפילו אם הייתי סטרייט לא הייתי יוצא איתך , "מה אמרת? בוא לפה עכשיו!", אמילי נעמדה, חצי מהפנים שלה מאופרות.
"עדיין לא סיימתי תישבי!" כחולת העיניים לא הקשיבה למאפרת והלכה במהירות לנער המאופר, מסובבת אותו ונותת לו מכה חזקה בישבן לפניי שחוזרת למקומה מול ניקול. "זה כאב!" , "יופי! התכוונתי שזה מה שיהיה, עכשיו תסתום את הפה שלך ותתנהג יפה", "כן כן…רגע למה את מתאפרת אם את לא מופיע?!" הארי שיפשף את ישבנו הכואב, "כי זה אולי מסיבה עם מיליון חתיכים! אני צריכה להיראות טוב אתה יודע".
"שטויות, הבנים פה יזיינו אפילו קקטוס", "גאד הארי פשוט אל תדבר", "בסדר, מה כבר אמרתי?" , "הרבה!".
–
"ווו…סיימתי!" המתולתלת מתחה את ידייה לאחר שסיימה לאפר ולסדר את שערה של הבת האחרונה. "ניקול את גדולה! אין עלייך", "תודה!…ואיי אני גם צריכה להתארגן, מה השעה?", "אממ שמונה ..רגע שמונההה!! מהה? יש לנו רק עוד שעה להתארגן!" אמילי אמרה בבהלה.
"פאק! טוב אני חייבת לרוץ יש לי מלא דברים לעשות, נקווה שהבנות שמתלמדות איתי יעזרו לי להתארגן כי הלך עליי אם לא, נשיקות אני עפה", שחורת השיער כמעט ורצה כשיצא מהחדר, מפחדת לאחר למסיבה.
"טוב יש לנו שעה! אמילי תביאי את הבגדים והפאה של הארי", הקטנה עשתה את המבוקש עליה והוציא שבע שמלות, שש שחורות ואחת אדומה, כולם הביטו על אמילי בפליאה. "מה?? אדום זה סקסי!", "ונואש" ירוק העיניים מלמל, למזלו אף אחת לא שמעה אותו.
"למה אתם מחכים? יאללה להתלבש". כולם נכנסו לתוך השמלות הדקות והקצרצרות, "זה לא קצר מדי!" ירוק העיניים הביט במראה, נחרד לגלות שהשמלה בקושי מכסה לו את הישבן, מנסה כמה שיותר להוריד אותה למטה. "ככה זה צריך להיות! אל תגע בזה אתה תקרע אותה מטומטם!…ועם זה צריך לעשות משהו!" כחולת העיניים הצביע על החזה השטוח של הארי, הולכת מהר למגירה ומוציא מספר גרביים.
אמילי דחפה את הגרביים מתחת לשמלה של הארי, מסדרת את החזה המזויף והולכת מעט לאחור. "מושלם!" חיוכה נמרח על פניה כשהיא החזיקה את הפאה החומה "בואי לפה מהממת שלי!", "בואי? מהממת? אני בן להזכירך" הארי אמר ברוגז, "אופסי" קולה נהפך לציני.
ירוק העיניים התקדם אליה בייאוש נותן לה להניח את השיער החום על שיערו השטני, עינייה נצצו מאושר כשהיא הביטה על הנער שמולה. "אין לי מילים לתאר כמה שאתה יפה בחיים לא הייתי חושבת שאתה בן אם הייתי רואה אותך לבוש ככה ברחוב", "היית חושבת שאני זונה!" הארי אמר בכנות, "תסתום!…עכשיו הנקמה המתוקה שלי הגיע, רגליים בבקשה", "לאאא" הארי השפיל את ראשו, מתיישב על המיטה ומושיט לאחותו של צ'אן את רגליו הקטנות.
אמילי הוציאה מתוך קופסא נעלי עקב אדומות, מכניסה אותם באיטיות לתוך רגליו של הקטן, "נו כואב?" , "קצת, אבל אני אתרגל" ירוק העיניים נעמד, מנסה להתרגל לגובה ולכאב.
–
"נו אבל יראו אותי! זאת כבר לא תהיה הפתעה!", "שקט! פשוט תשמור על פרופיל נמוך!", "כן עם לבוש כזה אני ממש אצליח!" אמילי שלחה במהירות להארי מבט רושף. "אוקיי בנות תקיפו את הארי שלא ישימו לב אליו, ואתה תוריד את הראש למטה ותנסה להתכופף כמה שאפשר", "כן המפקדת".
ירוק העיניים עשה את מה שכחולת העיניים ביקשה, מסתתר בתוך מעגל הבנות בזמן שהם נכנסים לתוך האולם. הם הלכו במהירות למאחורי הקלעים, מתחמקים מהתלמידים הסקרנים.
"יופי עברנו את זה בשלום, הארי מתוקי תישב שלא יכאבו לך הרגליים" הארי הנהנן והתיישב על הכיסא חולץ את נעליו לבנתיים. "אתם יכולים לעשות את זה! אני הולכת עכשיו, אוקיי?" כולם הנהנו, מחבקים את אמילי לפניי שהיא יצאה לאולם.
ירוק העיניים כירסם את ציפורניו בעצבנות, לחוץ מעט, מפחד מהתגובות של האנשים כשיראו אותו ובמיוחד מהתגובה של מייק.
–
"אז תודה לארבעת הזמרים שלנו, עכשיו קבלו בברכה את ששת הבנות בכיכובו של הארי, אני בטוח שזה הולך להיות מעניין!…מוזיקה בבקשה…" המנהל אמר בהתרגשות, גורם להארי לקפוץ בבהלה מכיסאו ולהחזיר את עקביו האדומות בחזרה לרגליו.
"בהצלחה, תזכרו לעשות את הכי טוב שלכם, והארי אתה יכול לעשות את זה! כולם מאמינים בך!", "תודה!" הארי אמר בקול שקט.
'אוקיי הארי תיקח את עצמך בידיים ותוכיח להם שאתה יכול לעשות את זה! אתה יכול, לאלאלא אני לא יכול, פאק תנשום הארי תנשום! עברת דברים יותר גרועים מזה.'
תגובות (0)