כשעזבת, האם שכחתי? פרק 20

'פאק כואב לי הראש, כמה שתיתי אתמול?' ירוק העיניים חשב לעצמו בזמן שעיניו עצומות, לא מוכן עדיין להתעורר. 'למה המיטה כל כך חמה? והכרית רותחת!…זה נעים!' ראשו התחכך עם הכרית הקשה בזמן שידו נחה על האזור החם, נצמד כמה שיותר לצידו החמים.

גבותיו התכווצו בבלבול כששמע אנחה עייפה, הכרית עלתה וירדה באיטיות. 'הכרית חיה? מה לעאזאזל?', הקטן פתח באיטיות את עיניו רק בשביל לראות חזה חשוף בעל סימני אודם מולו. עיניו נפערו לרווחה כשהוא הרים את ראשו והסתכל על הנער האחר שישן לצידו, מסביב לשפתיו של הגבוה היה סימן אדום שנראה כמו אודם מרוח.

–

הארי צרח בחוזקה, מתרומם מהחזה החשוף של מייק ומושך את השמיכה אליו כשגילה שהוא ערום כולו, גורם לגבוה להתעורר בבהלה ולהסתכל על הקטן בבלבול. "ה-הארי? מה את עושה פה!" מייק שאל בזמן ששיפשף את עיניו , "ז-ז-זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול, מה לעזאזל אני עושה פה?" הקטן צעק.

מייק התרומם באיטיות לישיבה, מסתכל על הארי שהתכסה כמעט כולו בשמיכה ולאחר מכן על גופו שלו. במהירות הגבוה לקח כרית שהייתה על הריצפה וכיסה את איברו החשוף, מסתכל שוב על האחר. "א-א-אני ח-ושב שאנחנו ש-שששכבנו" מייק אמר, לא מבין איך הוא לא זוכר כלום.

הזמר שם את ידו על פיו, לא מוכן להאמין "אין מצב!", "אז כמו מה זה נראה לך?" הגבוה התקיל, הארי לא הצליח לחשוב על משהו הגיוני יותר, הרי אין מצב שמייק אנס אותו כי כל הגוף של מייק מכוסה באודם שלו.

–

"פאק!" הקטן התנפל על הגבוה, מכה את כתפו של מייק. "ל-למה זה צריך לקרות? למה שתיתי?" הארי המשיך להכות את הגבוה והאחר איפשר לו, נותן לנשי להירגע בעצמו.

"מה אני אעשה?" ירוק העיניים שאל יותר את עצמו לאחר שנרגע והתיישב קרוב לקיר, מחזיק בחוזקה את השמיכה. "קודם כל נתקלח ואז נדבר! אני אביא לך בגדים" הארי נשך את שפתיו והנהן, מסובב את מבטו כשהאחר התרומם מהמיטה.

"קח! תתקלח במקלחת שלי אני אתקלח במקלחת של צ'אן" מייק נתן להארי בגדים חדשים, מגבת ומברשת שיניים חדשה.

הקטן לא הביט על האחר ורק הלך לחדר האמבטיה שהיה שייך לאקס שלו בזמן שהוא עוטף את עצמו בשמיכה, זורק אותה מחוץ לחדר האמבטיה כשהוא היה כבר בפנים ונועל את הדלת.

'אומייגאד!' הארי הביט על עצמו במראה, כל פניו היו מכוסות באיפור מרוח ועל גופו וצאוורו היו סימנים אדומים של מציצה "אני כל כך מת".

–

הזמר הציץ מפתח הדלת, בודק אם הרקדן יצא מהמקלחת ולצערו הוא ראה את מייק מצחקק על המיטה. 'מה מצחיק אותו, מה? אנחנו פאקינג שכבנו אתמול ואני לא זוכר שום דבר!'.

הקטן יצא באיטיות, גורם לאחר להזיז את מבטו לכיוון המקלחת ולהסתכל עליו עם חיוך גדול, "מתאים לך!", "מה מתאים?! זה גדול!" הארי התיישב על כיסא רחוק ממייק, נאבק קצת עם הבגדים הגדולים שלבש.

–

"הנה קח את זה" הקטן הרים את ראשו וראה את מייק מולו, מושיט לו גומייה שחורה, "לשיער!", "מה באמת? חשבתי למשהו אחר" הארי אמר בציניות, לוקח את הגומייה ואוסף את שיערו הקצרצר.

–

'ואט דה פאק?' הארי חשב לעצמו כשראה את השמלה השחורה תלוייה על המנורה שבתקרה, הגבוה לא הבין לאיפה הוא מסתכל עם מבט מבוהט בעיניו והזיז את מבטו לאותו כיוון, צוחק בחוזקה כשראה את הבד התלוי. "ואוו כנראה שאתמול התפרענו" הגבוה אמר בזמן שהוא הוריד את השמלה והניח אותה על המיטה, הולך בחזרה לכיוון של הארי ומתיישב בכיסא לידו.

"אז…כואב לך? אתה יודע…מאחורה", "לא ממש…זה מרגיש מוזר אבל לא כואב", "אווו אני מבין!" הרקדן אמר, בוחן את הזמר ומחייך לעצמו כשראה את הסימנים העגולים בצווארו של הארי. "יש לך איקי בצוואר", "אני יודע" הארי אמר באי נוחות והוציא את הגומייה, מנסה לסדר את השיער בשביל שיסתיר את הסימנים האדומים.

–

"אחרי כל כך הרבה זמן עשינו את זה ואני לא זוכר מה קרה, איזה עצוב" הגבוה אמר בהתגרות. "תסתום כבר! אולי לא באמת עשינו את זה! אולי רק התנשקנו וזהו!", "נו באמת הארי, כולי הייתי מכוסה באודם שלך…כולל שם…למטה".

'מצצתי לו? אויי לא!' הקטן אחז בשפתו התחתונה בחוזקה. "אוקיי אז כנראה שכן עשינו את זה!", "כן הארי! עשינו את זה, עכשיו צריכים להבין מה קורה ביני לבינך", הקטן שתק, מסתכל על הגבוה ולא מסוגל להגיב. "תענה לי!" הגבוה היה חסר סבלנות.

–

"מה אתה עושה?" מייק שאל כהארי קם מהכיסא והלך במרץ למיטה, מרים את השמלה ואת שאר החפצים שלו שהיו מפוזרים על הריצפה. "לא צריכים להבין שום דבר", הוא אמר לבסוף "ביני לבינך לא קורה שום דבר, הזדיינו וזהו, פשוט תשכח מזה!" הקטן בא לפתוח את הדלת אבל המזל לא האיר לו פנים והוא הצליח לשמוע כמה ילדים מדברים בחוץ. 'למה אני חי, למה?'.

–

"תעזוב לי את היד, אין לי גם ככה לאן לברוח" הארי שיחרר את ידו מאחיזתו של מייק והניח את החפצים שלו על המיטה, מתיישב בחזרה על הכיסא. "מה זאת אומרת לשכוח מזה? אי אפשר פשוט לשכוח מזה!", "אפשר!" הקטן הפציר, "אי אפשר הארי! ומתי תבין שזה לא זיון?! אתה לא סתם מישהו".

הזמר גלגל את עיניו בזלזול, "מה שתגיד!" הוא אמר בכעס. "ריי~ אל תכעס" חום העיניים אמר בחיוך. הארי גיחך בלעג כשהביט על הנער הגבוה שחייך בתמימות, חושב שמייק פתטי.

–

"יש פה ריח של סקססס, מייק חשבתי שנגמלתה מהסקס אחרי שהארי הגיע…אויי" צ'אן נעצר, עיניו נפערו לרווחה כשראה את שני הנערים המבוהלים מסתכלים עליו.

"ואוו א-א-אני חושב שאני א-צא", "לא!" הארי אמר במהירות, למרות שזה היה צ'אן הוא לא היה מוכן להישאר עם מייק לבד, אפילו שזאת סיטואציה מביכה. "ת-ת-תישאר!", "מההההה?" שני האחרים אמרו בו זמנית, מביטים על הקטן בהלם.

"אני יודע שמייק סיפר לך עליי! אז אתה יודע מה קרה בנינו ואני בטוח שאפילו יותר טוב ממני על הפרידה…אני לא מוכן להישאר עם הבנאדם הזה לבד! אז תישאר וזהו" הארי לא הצליח להסתכל בעיניו של צ'אן מרוב בושה.

"לא מוכן להישאר עם הבנאדם הזה לבד? מה כבר עשית ממני?!" הגבוה צעק לפתע, גורם לצ'אן להסתכל עליו בחשש ולקטן לנשוך את שפתיו בחוזקה, "זה לא אני שעשיתי ממך משהו, זה אתה בעצמך עם ההתנהגות הגועלית שלך" הארי אמר בכעס, משתדל שלא לצעוק ולגרום לאנשים בחוץ לשמוע אותו, "או סליחה באמת, כי ההתנהגות שלך טובה יותר?! אני לא היחיד שמגעיל כאן" מייק המשיך לצעוק, מה שגרם להארי לשים פס על כולם ולהשיב בצעקה "מי אתה בכלל שתשפוט אותי? ומה נראה לך שאתה צועק עליי?!" ירוק העיניים לא חיכה לתשובה והתרומם מהכיסא, בטעות דורך על המכנס הארוך שלבש.

–

עיניו התמלאו בדמעות אבל לא בגלל הנפילה, אלא בגלל כל מה שקרה איתו ועם מייק, הנפילה הייתה רק דחיפה לבכי.

"הארי! אתה בסדר?" מייק המודאג התכופף במהירות, מנסה להרים את הקטן אבל ללא הצלחה. "די! תעזוב אותי!" הארי צרח, אגרופו הכה בחוזקה על הריצפה לפניי שהוא התרומם, מנגב את דמעותיו במהירות.

"אל תבכה!" מייק שוב פעם צעק כשראה את עיניו הירוקות והרטובות של הארי, אך הקטן לא יכל להפסיק לבכות "אני אמרתי לך לא לבכות!" הגבוה אמר, אוחז בחוזקה בכתיפיו של האחר. "אל תצעק עליי! למה לעזאזל הכרתי אותך, למה?" הזמר העיף במהירות את ידיו החזקות של מייק ממנו, "באמת למה?!…פאק! למה לעזאזל חזרת לפה בכלל אם אתה עד כדי כך שונא אותי?" ידיו של מייק התכווצו לאגרופים והוא רק רצה לזרוק כל דבר אפשרי בחדר הזה, או להרביץ למישהו כל כך חזק עד שיאבד הכרה.

–

ירוק העיניים נשך בחוזקה את שפתו התחתונה, מסתכל לשנייה על צ'אן ההמום וחוזר להסתכל לתוך עיניו החומות של הרקדן. "גם בן יודע! ובגלל שאתה והחבורה המסריחה שלך מציקים לכל אחד הוא לא רצה שאחד מהם יהיה השותף שלו אז הוא אמר שאם אני לא אהיה שותף שלו הוא יספר לכולם עלי ועליך, אז אתה צריך להודות לי שאני שומר לך על התחת בזמן שאתה והחברים המזדיינים שלך הורסים לי את החיים!" הארי אמר בעצבנות, מנסה להירגע. מייק השתתק, מביט בשקט על הקטן שניגב את דמעותיו שוב.

"אז בחיים שלך אל תחשוב שחזרתי בגלל שהתגעגעתי אליך או משהו!" הארי שבר את השתיקה.

"אני הולך לזיין אותו!" מייק אמר לפתע, הולך לכיוון הדלת, הקטן במהירות אחז בידו, לא נותן לו ללכת. "מה נראה לך שאתה עושה? בנג'מין לא אשם בשום דבר! האשמים היחידים זה אתם והחבורה שלכם! שלא תעז לגעת בו" הקטן איים, "למה לא? אתה מאוהב בו?" מייק שאל לפתע, גורם לזמר לכווץ את גבותיו בבלבול.

"מה הקשר?! הוא סטרייט!" הנשי אמר לבסוף, "אז מה? גם אתה היית 'סטרייט' עד גיל 14!" הגבוה הציב עובדה, "אל תיכנס לזה! אני. לא. מאוהב. בו!…ואל תצעק עליי חתיכת מטומטם!" הארי זרק בחוזקה את ידו של מייק.

–

הוא חשד שאין אף אחד יותר בחוץ והוא שם את אוזנו על הדלת וחייך כשצדק. במהירות הוא לקח את החפצים שהיו על המיטה, מביט על מייק במבט רצחני לפניי שיצא מהחדר.