כשעזבת, האם שכחתי? פרק 51 ׁׁ(18+)

מייק היה האחרון שנכנס למשרד וסגר את הדלת אחריו, ליבו פעם בחוזקה והוא נהיה פתאום רציני יותר, מתיישב בכיסא ליד הארי, מול ג'ימס שישב בצד השני של השולחן.

"אוקיי הארי, איך אתה מרגיש?", "את האמת שאני מרגיש ממש טוב, כבר לא כואב לי כשאני עושה תנועות חדות ואני יכול להרים דברים בלי שום בעיה", "מעולה, תתרומם שניה אני צריך לראות מה עם הצלקת" המומחה התרומם מכיסאו וכך גם הארי עשה, הולך לכיוונו של ג'ימס ומרים מעט את החולצה שלו.

ג'ימס בחן את הצלקת הקטנה, נוגע בה מעט ולוחץ עם אצבעותיו על הצלקת עצמה ומסביבה, "אתה מרגיש כאב כלשהו?", "לא" הארי הניע את ראשו לשלילה, "אני מבין" ג'ימס חזר להתיישב על כיסאו והארי חזר להתיישב גם הוא.
–
"המצב לא נראה טוב" ג'ימס היה רציני, מנפץ לבנים את האשלייה החיובית.
"מה זאת אומרת לא נראה טוב?" מייק אמר בלחץ, חושש שיש להארי משהו.

"קרה להארי משהו?", "לא" בעל המשקפיים אמר ברצינות, גורם לאחרים לא להבין מה קורה. "אז מה לא נראה טוב?" הארי היה סקרן לדעת מה גורם לרופא הנאה להרצין ככה לאחר שראה אותו, "תראו, אני חושש לחייו של מישהו בחדר הזה", "מה?" מייק התרומם במהירות, גורם לכיסא לעוף לאחור, "ג'ימס, מה אתה מנסה להגיד?" הרקדן רעד בלחץ, "תרגע מייקי, אני בסדר" הזמר קם גם הוא, מלטף את לחיו של בן זוגו, מנסה להרגיע אותו.
–

צחוק רם הדהד בחדר, שני הנערים המפוחדים הסתכלו אל עבר הרופא המשוגע שניגב את דמעות הצחוק שלו, "אף אחד מכם לא ימות, התכוונתי שאני אמות כי אם אני אגיד לכם שהארי בסדר כנראה שתרצחו אותי ותשכבו על השולחן שלי מרוב שאתם כל כך רוצים את זה" ג'ימס המשיך לצחוק בזמן שמייק נאנח, רוצה לקלל את האחראי על בריאותם, אבל אז נפל לו האסימון והבין את מה שג'ימס אומר.

"אתה רוצה להגיד לי שהוא בסדר?" מייק אמר בהתרגשות, מסתכל על הארי המחוייך וצורח צרחת אושר שהקפיצה את שני האחרים לפני שהרים את הארי וחיבק אותו בחוזקה, מסתובב עם גופו של הארי בזמן שרגליו של הקטן עפו באוויר.

"אתה בסדר" מייק אמר באושר לפני שהניח את הארי על הקרקע היציבה. הרקדן במהירות תפס את פניו של הארי ונשק בעוצמה לשפתיו של הקטן, נשיקה מנקרת וארוכה, לאחר מכן הוא רץ במהירות לג'ימס ונשק ללחיו בחוזקה, "אין עלייך! ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם", "א-אין בעד מה" ג'ימס המבוהל גמגם, חושב שצריך לשלוח את מייק לבית משוגעים.

"מייקי תרגע" הארי נלחץ מההתנהגות המוגזמת של בן זוגו, "איך אני אמור להירגע כשהוא אמר שאתה בסדר? אתה בריא!" עיניו של מייק נצצו באושר והארי החסיר פעימה כשהבין עד כמה מייק דאג לו, ואז הוא הבין גם שג'ימס לא טעה, כי גאד הוא כל כך רצה לעשות את זה עם מייק עכשיו ואם הוא לא ימשוך את מייק אל הדירה שלהם הוא ירצח את ג'ימס ויעשה את זה כאן ברגע זה.
–

"בוא נלך" הארי אמר ברצינות ותפס את זרועו של מייק, "נדבר אחר כך ג'ימס" הקטן אמר בחיוך וג'ימס הנהן וקרץ לו לפני שהארי משך את מייק משם, גורר אותו אל מחוץ לבית החולים ולאחר דקות ספורות הם מצאו את עצמם יושבים במונית בשקט, מנסים להיות מאופקים כמה שהם יכולים.
–

"אתם בסדר?" נהג המונית שאל לפתע כששם לב להבעות המוזרות של פניהם, גורם לשניהם לקפוץ בבהלה, "כ-כן, הכל מעולה אדוני" הארי אמר בחיוך חסר סבלנות, רוצה שהנהג יסע הכי מהר שיכול.

מייק הביט על הארי והסמיק בזמן שציחקק בשקט, הארי הכה את זרועו "תהיה בשקט" הוא הזהיר את האחר, אך למעשה הוא ציחקק גם הוא בשובבות.

–

"תשמור את העודף" מייק אמר במהירות בזמן שמשך את הארי, שניהם רצים במהירות לכיוון הדירה.

"הצעירים של היום" הנהג המבוגר נאנח לעצמו וציקצק כשהביט על הנערים המוזרים שרצו כמו משוגעים רחוק ממנו.
–

עוד לפניי שהם הגיעו לדירה הארי קפץ על מייק, הוא כרך מסביב מותניו את רגליו ונישק אותו ברעב, הרקדן היה צריך לשמור על שיווי משקל בזמן שהתקדם אל הדלת, מנשק את הארי גם הוא בחוזקה.

הם סוף סוף הגיעו לדלת ומייק הושיט את ידו לכיסו והוציא את המפתח, פותח את הדלת ונכנס פנימה עם עיניים עצומות, מצמיד את גבו של הארי אל הקיר וטורף אותו עם שפתיו, הקטן גנח לנשיקה, ממשש עם ידיו את חולצתו של מייק ומרים אותה למעלה, מייק הרים את זרועותיו ובמהירות החולצה התעופפה על הריצפה, הארי אפילו לא פקח את עיניו לשנייה וחזר לנשק את מייק, רגליו מתחזקות מסביב למותניו של מייק כשהאחר עבר לנשק את צווארו, "גאד מייקי" ירוק העיניים גנח בזמן שהצמיד את ראשו של מייק אל צווארו בעזרת כף ידו.
–
"אממ" כיחכוך גרון הקפיא את שני הנערים הסוערים, הארי פקח באיטיות את עיניו רק בשביל לראות את דן, ג'ון, מקס, מגי, בן, צ'אן ואימלי עם הבעות פנים שונות ומשונות, חלקם היו בהלם, חלקם נאנחו בייאוש, חלקם איבדו תקווה.
הבית היה מלא בבלונים ועל השולחן הקטן במטבח הייתה מונחת עוגה גדולה.

"מ-מייק" הארי מלמל בחשש, הרקדן התרחק מעט והסתכל על הארי, "שיט" הגדול מבניהם לחש, באיטיות עוזר להארי לעמוד ביציבות על הריצפה לפני שהרים את החולצה ולבש אותה, נושם עמוק לפני שהסתובב לאחרים עם חיוך תמים על פניו.

"ב-ברוכים הבאים" מייק סידר את שיערו והתקדם לחבר'ה, "לא חשבתי שתהיו פה", "וואלה?!" ג'ון אמר ברוגז, "ואו הארי, לא חשבתי שאתה יכול להיות כזה פראי" בנג'מין היה עדיין המום מכל המצב.

"ה-הפתעה" מגי אמרה לפתע, מנסה לנפץ את האווירה המוזרה, "שמענו מג'ימס שאתה בסדר אז עשינו לך הפתעה קטנה והשתמשנו מפתח 'חירום' שיש נו לדירה לכם, אבל כנראה שזאת הייתה טעות, נראה לי שנלך עכשיו" ארוכת השיער המשיכה לדבר, מבינה שהשאר לא ממש יכולים לדבר עכשיו.

"לא לא זה בסדר, תשארו" הארי אמר במרץ, מקבל מבט נוזף ממייק, עם כמה שמייק אהב אותם הוא רצה שאף אחד לא יהיה כאן כרגע, ובסופו של דבר הארי אומר להם להישאר, כנראה שהוא לא רוצה את זה אחריי הכל.

"כן תשארו" מייק אמר בחוסר אונים, הולך למטבח להביא סכין בשביל לחתוך את העוגה.
–

"חתיכת זונה" ג'ון אמר בכעס והכה את ישבנו של הארי.
"סתם הארי שלי, גדלת יפה בייבי" הבלונדיני ציחקק בשקט, מחליט להפסיק לעשות את עצמו עצבני "גידלתי אותך טוב" הדיווה סימן 'כל הכבוד' עם אגודלו והארי הסמיק, במיוחד אחרי שג'ון לחש לו משהו באוזנו שגרם לו להאדים.

"טוב, מספיק להביך אותו" מגי הגנה על הארי, והושיבה אותו בכיסא אל מול עוגת השוקולד הגדולה שהציפה את החדר בריח מתקתק, "הגיע הזמן לאכול משהו מתוק", "אני מאמין שמייק ירצה לאכול משהו אחר" מקס אמר בהתגרות, מקבל מדן ציחקוק הסכם, "יא!" ירוק העיניים צעק במבוכה, "תיזהרו" מייק הגיע עם הסכין, מכוון אותו אל עבר הגברים המשועשעים, "תשמור את האנרגיות שלך לאחר כך מייק, אל תבזבז את זה עלינו" דן המשיך להתגרות בנער המרוגז, "לעזאזל" הרקדן מלמל והניח את הסכין ליד העוגה לפניי שהתיישב ליד הארי, פרצופו מעט קריר והארי הבין שהוא כועס עליו, אבל הוא לא יכל לעשות משהו כרגע עם זה והעדיף לא לעשות סצינות מול כולם שיהרסו את האווירה.
–

"קח קטנצ'יק" מגי הושיטה להארי חתיכת עוגה גדולה וחמימה. הארי שכח מהכל והביט בקינוח המתוק ברעב, פיו מתחיל להתמלא בריר.

"ואו" הוא מלמל לפני שלקח מחברתו את העוגה והחל לאכול אותה, גונח באושר מרוב שהיא הייתה טעימה, "גאד!" הוא כמעט וצרח באושר, "זה כל כך טוב" הארי קיפץ בכיסאו, גורם לאחרים לצחקק מהתנהגותו ולאכול גם הם את העוגה הטעימה של האופה.

–

הארי צחק מהבדיחה של דן על המכנס שלבש, הוא נהנה לדבר עם כל החבר'ה, הם תמיד שימחו אותו, כולם ישבו ביחד אחרי שניקו את הדירה.
הארי היה שקוע בהם כל כך ששכח שמייק קצת לא בעיניינים כרגע.

בנג'מין היה הראשון שהבין שמייק קצת מרוחק מהם, "טוב, אני צריך ללכת" השרירי התרומם, "לא אל תלך" הארי אמר בעצב, גורם למייק לכחכך את גרונו בכעס, "אני צריך ללכת, יש לי סידורים, גם אמילי וצ'אן צריכים לבוא", "מה? איזה סידורים?" אמילי שאלה בתמימות, מה שגרם לבן לפעור את עיניו כלפיה, צ'אן שהבין מה הוא מנסה לעשות משך את אחותו, "הלכנו" האסייתי הרים את ידו לשלום ומשך את אחותו התאומה והקולנית אל מחוץ לדירה.

–
"זה היה מוזר" ירוק העיניים הביט לכמה שניות על הדלת הסגורה לפני שסובב את ראשו בחזרה לאחרים, רק בשביל לראות את כולם כבר עומדים, "אנחנו גם צריכים ללכת, יש לנו כמה דברים לעשות" ג'ון חיבק את הארי המבולבל, מזכיר לו את מה שלחש לו וגורם להארי לחזור למציאות ולהסמיק, מביט לשנייה על מייק שהביט על הסיטואציה בסקרנות ולאחר מכן הוא חזר להביט על ג'ון והנהן באיטיות.

"ביי ביי, תדברו איתנו אחר כך בתקווה שתישארו בחיים ולא תמותו מאפיסת כוחות" מקס חזר להשתעשע, חוטף ממגי כמה מכות, "תהנו" ארוכת השיער חייכה לשני האחרים, שולחת להם נשיקה באוויר לפני שמשכה את מקס אל מחוץ לדירה, אחריהם יצאו ג'ון ודן שנגרר אחרי הבלונדיני העצבני.

–

"אז…" הארי אמר בשקט, לא יודע מה להגיד, "כדאי שנלך לישון" מייק אמר בחיוך מאולץ, מוריד את בגדיו ולובש מכנס טריינינג רופף וגופייה דקה לפני שנשכב על המיטה, מכסה את עצמו ונשכב על גבו, "תכבה את האור כשאתה בא למיטה" הגדול אמר בקרירות.
הארי נאנח מההתנהגות הילדותית של האחר, אבל אז נזכר בדבריו של ג'ון והלך אל השירותים.
–

"מייקי" הארי יצא מהשירותים לאחר שהתהמה, יודע שאם מייק יראה אותו הוא כבר לא יכעס.

"מממ?" מייק מלמל, לא מסתכל על הארי.
"פאק מייקי, תסתכל כבר" הארי גנח, צליל רטט מוזר התחיל להתנגן באוויר, גניחותיו של הארי התגברו ומייק לא יכל שלא להסתובב.
–

מייק הסתכל על הארי בשקט, בוחן את גופו עם עיניו, חום העיניים כיווץ את גבותיו והרגיש את הפרפרים מציפים את ביטנו, הוא ניסה לקום מהמיטה, אבל רגליו היו חלשות והוא מעד על הריצפה.
הרקדן התרומם במהירות לעמידה, עיניו לא יורדות מגופו החשוף ברובו של הקטן.

הארי לבש תחפושת חתול שחורה, הקשת עם האוזניים הקטנות והשחורות גרמה לשיערו השטני להיראות אירוטי, גופו העליון היה חשוף לחלוטין, רק קולר שחור עם כמה לחצנים נח על צווארו של הקטן, על רגליו וידיו היו חותלות פרוותיות שחורות שהיו מנוגדות לחלוטין לצבע עורו הלבן, זיקפתו האדמדמה עיטרה את גופו הלבנבן והרך של הזמר, עיניו הירוקות והחתוליות עשו את שלהן והתאימו במדויק לתחפושת.
–

מייק צעד באיטיות לעברו של הארי, ידיו רעדו כשהיה אל מולו של הקטן, "היי" הארי נשך את שפתיו האדמדמות, עושה את הצעד הראשון ונוגע בשפתיו של מייק עם אצבעותיו הארוכות, "ה-היי" הרקדן השיב בגמגום, מפחד לגעת בהארי, אבל כשהארי התקרב עוד יותר אליו מייק הבחין במשהו שיוצא מישבנו של הארי, הוא זז מעט והלך לכיוון גופו האחורי של הקטן רק בשביל לגלות זנב שחור שמוציא צלילי רטט ונע מעט בתוך ישבנו של החתלתול שלו.

"זה מה שאני חושב שזה?" מייק בלע את רוקו וחזר לעמוד למול הארי והקטן הנהן באיטיות.
"איך אתה שולט בזה?" מייק שאל והארי הצביע על הקולר, מראה למייק את הלחצנים שמסמלים על קצב הויברטור.

הרקדן שלח את ידו לבסוף, נוגע בלחצנים אך עדיין לא לוחץ עליהם, מבחין שאחד מהם כבר לחוץ, ומחייך לעצמו כשהבין שהארי לחץ עליו כבר.

–

"מייקי" הקטן מלמל בהתגרות, נוגע בזיקפתו של האחר שבלטה מתחת למכנס הטריינינג שלו, "אל תכעס עליי" הנמוך יותר הרים את ראשו ונשק לסנטרו של האחר, "אתה יכול להעניש אותי אם אתה רוצה" ירוק העיניים עבר לצווארו של מייק וליקק אותו בזמן שהניע את ידו על מפשעתו הקשה של האחר, "הייתי חתול רע" הארי ניתק את ראשו מצווארו של מייק והביט על האחר שעמד בשעשוע.

"או, אתה הולך להתחרט על זה" מייק אמר לפני שלחץ על לחצן אחר שמגביר את המהירות של הזנב השחור, גונב מהארי גניחות רועשות, "פאק" הארי קילל, רגליו רעדו והוא בקושי הצליח לעמוד, הויברטור רעד בתוכו והכה במקומות האסורים שוב ושוב, הזמר היה חייב להיאחז במייק בחוזקה, ציפורניו אוחזות בכתפיו של מייק בחוזקה.
–

"לעזאזל" הרקדן לא יכל יותר לעמוד ולא לעשות כלום, לראות את הארי ככה שיגע אותו, הוא הרים את הקטן מבלי להזהיר והניח אותו בחוזקה על המיטה, לא מחכה יותר מדיי וכבר הוא היה עירום בין רגליו המפוסקות של הארי.

מייק חייך בהתגרות לפניי שרכן קדימה וליקק את פיטמותיו הזקורות והאדמדמות של האחר, הארי גילגל את עיניו וגבו התקמר מהמגע החמים של מייק, הוא התגעגע לזה, הגוף שלו היה זקוק לזה.

"תנשק אותי" הארי התחנן, אבל למייק היו תוכניות אחרות, הוא התקרב לשפתיו של הארי, אבל נעצר כמה סנטימטרים ספורים משפתיו הנואשות של האחר, "לא עד שתענש כמו שצריך" מייק ציחקק לעצמו ולחץ על שלב נוסף בקולר, גורם לרטט להתחזק ולגופו של הארי לרעוד, ראשו של הארי נזרק לאחור ופיו נפתח בגניחה אילמת.

"אתה אוהב את זה, מממ ריי בייבי?" הרקדן חייך ורכן קדימה, מלקק את אוזנו של הארי בזמן שגופו התחתון נשען למטה, איברו נוגע באיברו המלא חיים של הארי והוא החל לנוע קדימה ואחורה, נהנה מהמגע ומהגניחות המלאות תשוקה של אהובו.
–

"מייקי בבקשה, תוציא את זה" הארי הצליח לדבר לבסוף, "לא עד שתגיד לי למה אתה רוצה שאני אוציא את זה" מייק ידע את הסיבה, אבל הוא ישמח לשמוע את זה בפירוש מהארי ולהתגרות בו עוד יותר, הוא לפעמים ממש אהב להיות סדיסטי ולהתעלל בהארי עם עונג אין סופי.

"בבקשה" עיניו של הארי החלו לדמוע בעונג, הוא רצה שמייק כבר יחדור אליו, "תשובה שגוייה" מייק צחק ברשעות לפני שלחץ על השלב הגבוה ביותר, גורם להארי לצרוח מבלי הכרה ומבלי אכפתיות מהשכנים שכנראה שומעים אותם.

"פאק מייקי" ידיו של הארי משכו בשערו של מייק בזמן שזרועותיו התלפפו מסביב למותניו של מייק, מותניו זזות ביחד עם מותניו של מייק.
הארי איבד את האיפוק שלו, הוא הרגיש כאילו הגוף שלו הולך להתפוצץ עוד שנייה.
–

"אני אוהב אותך" הארי החליט גם הוא להתגרות במייק והוא לחלוטין הצליח, מייק נעצר לרגע והביט בעיניו הפראיות של הארי, "אני אוהב אותך אידיוט", "ריי" מייק בלע את רוקו, "אני אוה…" מייק חסם את פיו של הארי עם כף ידו, "אל תמשיך" הרקדן עצם את עיניו, גבותיו התכווצו והארי הרגיש נוזל חמים מרטיב את ביטנו, הוא הרים מעט את ראשו והבחין בכך שמייק גמר ממלותיו, זה רק גרם לו לרצות את מייק יותר.

הקטן חיזק את האחיזה, מושך את סנטרו של מייק אליו, "תזיין אותי כבר" הארי אמר ברעב, מפתיע שוב את מייק, למרות שכבר גמר, זיקפתו של מייק עוד הייתה קשה וזקוקה לעוד, מייק התנשם במהירות לפני שיישר את גופו והוציא את הזנב הרוטט מישבנו הרטוב והנואש של הארי, הקטן גנח בהקלה, ולא עברה שנייה נוספת וכבר ישבנו התמלא בגוף אחר, אך הפעם זה היה משהו מוכר, משהו הוא אהב ויכל להכיל תמיד.

איברו של מייק נכנס בקלות אל תוך גופו של הארי שהיה מוכן בשבילו ורק בשבילו, הקטן נשך את שפתו התחתונה בזמן שזרועותיו עטפו את עורפו של מייק. הגדול יותר רכן קדימה וחיבק את גופו של הקטן, מתחיל לזוז בתוך מינהרתו הטבעית והחמימה של אהובו, הארי עצם את עיניו, מחבק גם הוא את גופו של מייק קרוב אליו, מלטף את גבו החשוף של הגבר שלו.

מייק לא היה צריך לעשות יותר מדיי בשביל שהארי יגמור במהירות.

הקטן המשיך להניע את גופו כנגד זיקפתו של מייק גם לאחר שגמר, הוא רצה עוד, הוא לא רצה שזה יפסק, מייק מצץ את צווארו של הארי והמשיך לזוז קדימה ואחורה, חודר הכי עמוק שיכל, מכה את הנקודות הרגישות של הארי, גונב מהקטן גניחות רועשות, "כן מייקי" הארי אהב את זה כל כך, גאד הוא חושב שהוא השתגע, אבל לא אכפת לו.

מייק חדר שוב ושוב, גורם לגופו של הארי להתמכר להרגשה המתוקה שהטביעה את גופו המרחף.
–

הפעם שניהם גמרו ביחד, גופם רעד זה עם זה, שריריהם התכווצו, ישבנו של הארי חיבק בחוזקה את איברו של מייק, לא משחרר ממנו, מייק מילא את הארי בזרעו החמים בזמן שהארי לכלך את גופו של מייק עם זרעו שלו.
–

מייק הרים את גופו מעט למעלה, מנסה להסדיר את נשימותיו ביחד עם הארי לפני שרכן ונישק את הארי, הקטן השיב לנשיקה ולשונו חדרה ראשונה אל תוך פיו של מייק ולאחר מכן גם לשונו של מייק חדרה לפיו של הארי, הם התנשקו בשיא התשוקה, לא רוצים להתנתק.

הרקדן נע שוב, שניהם היו עייפים אבל שניהם רצו עוד, הארי לא עצר אותו ונתן לו לזוז עוד בתוכו, עד שהם יגמרו פעם נוספת, או אפילו יותר מפעם אחת, או מפעמיים, הם לא יפסיקו כנראה עד שיאבדו הכרה אחד בתוך זרועותיו של השני.
–
*הווה*

כנראה ששניהם חולמים חלומות מתוקים אחד על השני, כי זה הדבר היחידי שיכול להסביר את החיוך שהציף את פניהם של הנערים הישנים, הם הולכים לישון הרבה, כנראה שעד שעות הערב המאוחרות של היום למחרת, עד אז יש להם מספיק חלומות לחלום.