כשעזבת, האם שכחתי? פרק 65

bl_bar 14/10/2017 869 צפיות אין תגובות

השעון המעורר של מייק העיר את הארי, הקטן שלח את ידו לטלפון, משתיק את הרעש.

רק אחרי שהשקט שב לדירה הקטנה, הארי הסתכל על הגבר שישן לצידו, מייק היה נראה כל כך שליו ורגוע, הארי לא רצה להעיר אותו.

השטני חייך בזמן שליטף עם אצבע אחת את אפו של הישן, מסמיק כשנזכר בלילה היה, הם תמיד שוברים את הגבול בניהם בכל פעם שהם יחד, אי אפשר לעצור אותם.

מייק גנח מעייפות תוך כדי שינה, מסובב את עצמו, גבו למול הארי.

"פף" הארי הרים את השפה העליונה בזעזוע ציני, אבל מהר מאוד חיוכו שב אליו והוא נשק לכתפו של מייק לפני שקם מהמיטה ושם עליו בוקסר.

הוא יעיר את מייק יותר מאוחר, בדרך כלל הם קמים מוקדם בשביל לנצל כמה שיותר זמן ביחד עד שמייק הולך לעבודה, אבל הארי לא יכל להיות אגואיסט כרגע, מייק בטוח עייף וכדאי לתת לו לישון כמו שצריך לפני שהוא הולך לרכב על האופנוע וללמד.

הוא יעיר אותו אחרי שיכין לו את מה שהוא צריך, נשיקת להתראות תספיק לו היום.

—-
הקטן סיים להכין למייק כמה כריכים, מכניס אותם במסודר לתיק של הרקדן ביחד עם מים וכמה פירות, הוא אפילו הכין לו בגדים והכניס כבר מגבת למקלחת.

הוא הסתכל מסביב, בודק עם שכח משהו, רק אחרי שבירר שהכל בסדר הוא הלך למיטה, מתיישב על מייק שעכשיו כבר ישן על גבו, הקטן רכן קדימה ונשק לאפו של מייק, מעיר את הגבר שלו.

"ריי?" מייק מלמל בקול צרוד, "בוקר טוב" הקטן לחש ונשק ללחיו של מייק, "הגיע הזמן לקום" הוא הוסיף, "מה השעה?" הגדול שאל, מלטף את עורפו של הארי, "7 ועשרים" הרקדן הביט עליו בבלבול, "אבל עשיתי שעון מעורר על 6", "אני יודע, התעוררתי בגללו והיה נראה שאתה עייף מדי בשביל לקום אז הנחתי לך לישון" הקטן אמר בזמן שהתכוון לרדת ממייק, אבל לאחר היו תוכניות אחרות.

הגדול הפעיל כוח והפיל את הארי על המיטה, ידיו נשענות על המיטה, חוסמות את פניו של הארי מלזוז, "אתה אומר שהעדפת לתת לי לישון מאשר לכייף איתך?" חום העיניים שאל בכעס ציני, "כן?!" הארי חייך בתמימות "אני לא רוצה שתהיה עייף", "אז במקום לתת לי לישון תעשה דברים שיגרמו לי להתעורר" מייק חייך בערמומיות, משעין את מפשעתו החשופה על מפשעתו המכוסה של הארי, גורם לקטן לפעור את עיניו "מייק, אל תעשה כלום" הקטן הזהיר, אבל לפניי שיכל לעשות משהו מייק רכן קדימה, מנשק את אהובו ברעב, בקושי מאפשר להארי לנשום.

רק צלצול טלפון הצליח לנתק את הנשיקה, מייק התרומם מהארי, משאיר את הקטן לשכב המום על המיטה.

מייק ענה לטלפון, אומר כמה 'כן' ומנתק. הכדול התרומם מהמיטה וחושף את גופו להארי- שלמרות שראה אותו עשרות פעמים הוא היה עדייף נרגש.

"הכנתי לך מגבת במקלחת, תלך להתקלח" הארי, שהצליח לצאת מההלם, אמר כשהתרומם מהמיטה, "הכל מסודר, אתה רק צריך להתקלח, להתלבש ולצאת".

מייק נאנח "זה לא פייר שאני לא אהיה איתך הרבה הבוקר" הוא עשה פרצוף של מישהו שהולך לבכות בעוד שנייה והארי ציחקק, מלטף את ראשו של האחר, "יהיה לנו עוד הרבה בקרים לעבור, אל תדאג", "אני רוצה שכל הבקרים יהיו עם הרבה זמן ביחד" מייק התבכיין, אבל ניקר את שפתיו של הארי בנשיקה לפניי שנכנס למקלחת.

"תינוק שלי" הארי מלמל לעצמו בחיוך כשדלת המקלחת נסגרה, מייק יכול להיות כזה תינוקי לפעמים.


כשהארי שמע את זרם המים נפסק, הוא מיהר למטבח, שופך לקערה קורנפלקס עם מעט חלב והולך לדלת המקלחת, מחכה שמייק יפתח.

הגדול נבהל מעט כשראה את הארי למולו, אבל חייך ופתח את פיו כשהבין מה הקטן עושה.

הארי חייך והאכיל את מייק בזמן שהאחר התלבש במהירות, אוחז בהארי בזמן שלבש את בגדיו התחתוניים, מייצב את עצמו.

"קדימה, אתה תאחר" הארי האכיל את מייק בביס האחרון והניח את הקערה בכיור לפני שחזר לעמוד מול מייק, "נשיקה" מייק ביקש והארי נשק לו במהירות "שיהיה לך יום טוב, תדבר איתי" הקטן אמר כשליטף את זרועו של מייק והאיר הנהן "אוהב אותך" מייק אמר ונשק שוב להארי "אני אדבר עם לאונרד על מקום לחתונה, אעדכן אותך" הארי הנהן "לך" הוא סימן למייק ללכת עם תנועות ידיים.

"טוב טוב", "תשמור על עצמך, את תסע מהר מידיי", אוקיי" מייק נופף להארי והקטן ציחקק ונפוף לו בחזרה, מלווה אותו לדלת.

מייק גנב נשיקה נוספת לפניי שהלך משם, הארי הסתכל עליו עד שנסע משם.

הארי נאנח, שוב הוא לבד בבית, הכל מרגיש כל כך ריק בלי מייק.
—-

הקטן קפץ בבהלה כשלפתע קול פתיחת דלת הכניסה נשמע, אחרי הסרט של שלשום הוא היה מפוחד יותר מהרגיל.
לבסוף הוא מצא את עצמו עוצם את עיניו ונושם בהקלה כשראה שזה ג'ון.

"אתה תעשה לי התקף לב" הקטן מלמל, "מה מביא אותך לפה?" השטני אמר כשחיבק את הבלונדיני, "אני צריך סיבה לבוא?" ג'ון מלמל, "לא" הארי הודה, "למרות שהפעם כן יש לי סיבה" הבלונדי אמר ברצון והתיישב על הכיסא בפינת האוכל, "קרה משהו?" הארי התיישב גם הוא על הכיסא, "קודם תכין לי קפה" ג'ון חייך, "אתה יכול לעשות את זה בעצמך" הארי גלגל את עיניו ולמרות זאת קם להכין.

"דיברתי עם מגי אתמול בלילה, נשמע שאתה מתחתן בקרוב" בן זוגו של דן לא יכל להתאפק, הארי עירבב את הקפה, לא עונה לאחר ורק אחרי שהתיישב והניח על השולחן שתי כוסות קפה, הוא החליט לדבר.

"כן, החלתנו להתחתן החודש, כנראה בעוד שבועיים, מייק צריך לבקש מלאונרד שיסדר לנו מקום כמתנה ממנו", "אתה בטוח עם החתונה?" ג'ון שאל, דואג לקטן, "כן" הזמר חייך, לוגם מהקפה "אני יותר מבטוח, הוא מי שאני רוצה להעביר איתו את כל חיי", "אני מבין, אבל זה לא נראה לך מוקדם מידיי? אתם רק בני 21, גם אני רוצה להיות עם דן עד לסוף חיי, אבל אני לא ממהר להתחתן", "אולי עדיין אתה לא מוכן להתחייבות? אבל אני כן, אני מוכן להתחייב למייק", "יכול להיות שאתה צודק, אני לא יכול להתייחב כרגע, לפחות לא עד שאני אדע מה אני רוצה לעשות עם החיים" הבלונדיני חייך ולגם גם הוא מהמשקה החמים.

"אני הולך לחתן אותכם", "מה?" הארי שאל בהפתעה, "יש לכם מי שיחתן?", "לא, אבל..", "אז אני אעשה את זה", "זה אפשרי בכלל?", "בטח! אני אלמד את הכל ואחתן אותך, אם התינוק שלי מתחתן אני זה שצריך לערוך את הטקס", "אתה בטוח שאתה לא רוצה להיות השושבין או משהו כזה? אתה בטוח תבכה את חייך", "אל תדאג, אני אשלוט בעצמי ואבכה אחר כך" הוא ציחקק גורם להארי לצחקק גם כן.

"מסיבת הרווקים גם כן עליי", "זה כבר יותר מדי ג'ון", "ששש…אתה יודע כמה זמן אני מחכה לחגוג דבר כזה? זה יהיה קסום, מלא בולבולים בכל מקום" "ג'ון!" הארי נחנק מהקפה, "יהיה כיף" הבלונדיני חייך בערמומיות, מדמיין את המסיבה, "המסיבה לא תכלול את בני הזוג שלנו, שהם יעשו למייק בעצמם, אני אתה ומגי נהנה לנו, אמילי גם מוזמנת ובן יחליט כבר לאן כדאי לו ללכת", "עדיין כלום לא בטוח ואתה כבר מתחנן תוכניות", "ברור! הכל צריך להיות מושלם" ג'ון היה גאה בעצמו, "אוקיי, שיהיה, אני סומך עלייך בלונדי".

הארי לא יכל לספור את מספר הנשיקות שג'ון נתן לו לפני שהלך, רוצה להפתיע את דן בעבודה.
—-

הקטן מצא את עצמו בבית העלמין, עומד מול שני הקברים המחוברים של הוריו, שני זירי פרחים בידיו.

הארי התייבש על האדמה, מניח את הפרחים על הקברים, רואה שהם נקיים, מניח לעצמו שכנראה אחד מבני משפחתו בא לבקר.

"מצטער שלא ביקרתי הרבה זמן" הקטן מלמל כשדמעות נוצרו בעיניו, "איך שם? אתם ביחד שם למעלה?" הוא ליטף את האבנים החרוטים, "יש לי הרבה לספר לכם, אני מתחתן בקרוב" הוא חייך, "אני מאושר ואני לא יודע אם מגיע לי כל הטוב הזה, בגללי אתם שם ואני ממשיך להנות ולחיות, אני כל כך מצטער" הארי פרץ בבכי, נשכב מעט על הקברים ובוכה לתוכם, נושק להם.

"אני לא מכיר אותך, אבל לא משנה מה קרה, זה לא באשמתך שהם לא חיים" הארי שמע קול לא מוכר של גבר מדבר אליו, הוא הרים את ראשו, מסתכל לצדדים ומבחין בגב של גבר שיושב כמה קברים ממנו, הוא לא ראה את פניו, אבל הוא היה יכול לראות שהוא חובש כובע ואוחז בגיטרה.

"מי אתה?" הארי ניגב את אפו, דמעות עדיין נופלות מעיניו, "לא מישהו שתכיר" הגבר ענה, הארי יכל להבין מקולו שהוא צעיר ממנו, אולי תלמיד תיכון, אבל הוא לא באמת התעניין והחליט לחזור לעיסוקיו, מנקה את הקברים, מעיף את הלכלוך הדל שנשאר מהם מאז הניקוי האחרון שעברו.

"אתה יכול לנגן בגיטרה?" הארי שאל, ומבלי לחכות יותר מדי צליל גיטרה התחיל להתנגן, הארי חייך כשהכיר את השיר, מחליט לשיר להוריו.

צליל הגיטרה נפסק ברגע שהארי החליט לשיר וגם הארי נעצר, מסתכל על גבו של הגבר, יכול להבין מתנועותיו של האנונימי שהוא חושב על משהו, הוא לא יכל לפענח על מה הוא חושב ולפני שהוא ניסה להבין המנגינה חזרה, "תמשיך לשיר" המנגן אמר, מתחיל לשיר גם הוא, הארי חייך, היה לו קול יפה, לבסוף הוא החליט להיענות לבקשתו ולהמשיך לשיר.

שניהם שרו ביחד, מרוקנים את כאבם באמצעות השירה.

"תודה" בעל הגיטרה אמר כשהם סיימו לשיר לפניי שהתרומם, הולך משם במהירות, לא מאפשר להארי לראות את פניו.

הקטן נאנח, "תודה לך" הוא מלמל לעצמו, הוא היה צריך את זה בשביל להרגיע את עצמו

הארי לא יכל שלא להסתקרן והתרומם, מתקדם לקבר שבו הגבר היה.
ליבו התכווץ בכאב כשראה שמי שקבורה שם היא ילדה קטנה בת 8, היא נפטרה לפני 5 שנים, הוא נאנח לעצמו והלך לקברים של הוריו, לוקח פרח מכל זר וחוזר לקבר של הילדה, מניח את הפרחים.

"זה היה אחיך? חבר ילדות?" הארי שאל, מלטף את הקבר. "שינה נעימה" הוא לחש ונשק לאבן הלא מוכרת, מחליט להיפרד מהוריו להיום וללכת לפגוש את אלברט בבית ספר, אולי הוא יזכה לראות גם את מייק, בן ואמילי ועוד כמה חברים.

"הארי" אלברט אמר בהתלהבות כשהצעיר ממנו נכנס למשרדו, "שלום" הקטן השיב בחיוך, מתיישב מול שולחנו של המורה לשירה.

"מתרוצצות פה שמועות על חתונה", הארי היה נבוך, " מייק כבר הספיק להודיע לכולם?", "יותר נכון לאונרד היה נרגש מדיי בשביל לשמור את זה בשקט לעצמו, הבנתי ממנו שהוא יותר מישמח לארגן לכם מקום, אחרי הכל הבת שלו הכירה את מייק", הארי הנהן "יש להם היסטוריה לא קטנה ביחד", "נכון" המורה הנהן גם הוא והארי היה סקרן לדעת עד כמה המורה יודע על העבר של מייק, אבל הוא העדיף לא לשאול, עדיף שהוא לא יפלוט משהו שמייק לא רוצה שידעו.

"בכל אופן, באתי להמשיך ללמוד" הקטן אמר והמורה השמנמן הנהן, נותן לו רשימת שמות ותמונות, "אלו יהיו התלמידים שלך, בן גם נמצא" האחראי אמר בחיוך והארי הסתכל על הרשימה, משנן את השמות והפרצופים, "לא שאני לא חושב שתפעל ככה, אבל ליתר ביטחון, אסור לך לתת לבן ולאנשים שאתה מכיר עוד מתקופת הלימודים שלך פרוטקציות וייחס שונה, בן הוא תלמיד כמו כולם, מחוץ לשיעורים תוכל להיות איתו חבר, אבל בכיתה אתה המדריך" האחראי אמר ברצינות והארי הנהן במרץ "כמובן! לא הייתי רוצה שהם ירגישו שאני נותן יחס שונה למישהו", "מעולה" אלברט היה מרוצה.


"נסיכה?" היה הדבר הראשון שהוא שמע כשיצא ממשרדו של אלברט והחליט לקפוץ לקפיטריה לבדוק אם אחד מחבריו שם.

"בנג'מין לוגן!" הארי החליט להשתעשע ולקרוא לבן ברישמיות, "מה אתה עושה פה נסיכה?" השרירי חיבק את הארי, מוחץ אותו, "יא בן, אתה תהרוג אותי" השטני הכה את כתפו של שותפו לשעבר, "התגעגעתי" השרירי אמר בחיוך, "גם אני מגודל" הארי חייך, "בא לאכול?" הקטן שאל, "זה מרגיש לי כמו פעם" בן אמר בהתרגשות.

"הארי? אומייפאקינג גאד הארי!" אמילי צווחה כשבן והארי נכנסו לקפיטריה, כחולת העיניים הניחה את הכפית בחזרה על מגש האוכל לפני שהתרוממה ורצה לכניסת הקפיטריה, מזנקת על הארי בחיבוק "מה אתה עושה פה?", "נפגשתי על אלברט לגבי העבודה", "אני כל כך מתרגשת שאתה חוזר, איזה כיף" היא סוף סוף שיחררה אותו.

"בואו תישבו איתנו לאכול" היא אמרה ומשכה את הארי ובן לשולחן, הולכת להביא לבנים לאכול.

היו בשולחן כמה בנות שהארי הכיר, חלקן אפילו רקדו איתו במופע הראשון שלו, גם ניקול שאיפרה אותם הייתה שם, מספרת להם שהיא עכשיו המדריכה בשיעורי איפור ועיצוב שיער.

"ריי?" הארי שמע את קולו של מייק מרחוק מאחוריו, היה נשמע כאילו הוא מחפש אותו, הקטן חייך והרים את ידו, לא מסתובב.


"ריי" מייק שקלט את האחר התקדם ועמד מאחורי הארי, משעין את עצמו קדימה ומסתכל על פניו של הארי.

"מה אתה עושה פה?" מייק שאל בהפתעה, לוקח כיסא ומתיישב לצדו של הארי, "אלברט" הארי אמר ומייק הבין והנהן, "למה לא אמרת לי שאתה כאן? התלמידים שלי שלחו לי הודעות ותמונות שלך שאתה כאן" הארי ציחקק "נאמנים התלמידים שלך", "לא כולם" אמילי עקצה, גם היא אחרי הכל נחשבת לתלמידה של מייק, הרקדן צחק "כן כן".

"רציתי להפתיע" הארי ענה לשאלתו של מייק, "והצלחת" מייק חייך ונשק ללחיו של הארי, גורם להתלחששויות מסביב להתחיל, בזמן שהוא התכווןלהפתיע את הקטן ולנשק את שפתיו, בנג'מין חסם את המגע עם כפית על שפתיו של הארי, ההתלחששויות התגברו.

"מייק, זה בית הספר, אתה מדריך כאן והארי גם יהיה בקרוב, תצטרכו להוריד קצת פרופיל אם אתם לא רוצים שהשיחות היומיומיות של תלמידים יהיו קשורות אליכם" בן אמר בכנות, גורם להארי להצדיק אותו "כן, אנחנו באמת צריכים להיזהר לידם" , "אוקיי" מייק נאנח, מניח את ראשו על השולחן ומביט בהערצה על הארי, "אתה לא אוכל?" הקטן שאל בבלבול, לועס את האוכל ומלטף את שיערו הרך של מייק, והנה ההתלחששויות חוזרות.

"אכלתי כבר כמה מהדברים שהבאת לי אז אני לא רעב, בגלל זה לא באתי לכאן מלכתחילה", "או באמת? היה טעים?" הארי שאל, "מאוד" מייק חייך, מלטף את לחייו של הארי.

מייק חשב לרגע והתרומם מעט, מתקרב לאוזנו של הארי, חוסם עם ידו את גישת הראייה לקריאת שפתיו, "טעים כמעט כמוך" הוא לחש ונשק לאוזנו של השטני הסמוק.

והנה שוב ההתלחשויות מתחזקות.

"נו באמת" אמילי נאנחה, זה לא יהיה קל לגרום להם לשלוט בעצמם.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך