כשעזבת, האם שכחתי? פרק 73 (18+)

כואב, זה מה שהוא ידע כרגע, שכואב.

הארי נאנח, עיניו עדיין עצומות, הוא לקראת התעוררות.
–
"הוא עדיין ישן?" מייק מלמל לעצמו כשיצא מהמקלחת וראה את הארי עוד ישן עם גבו אליו.

על שפתו התחתונה של מייק היה ניתן להבחין בפציעה קטנה, עדות למה שקרה אתמול.

הניחוח המתקתק של הסבון הציף את חדר המלון שבו שהו והארי התאפק לא לזוז ולגרום למייק לגלות שהוא התעורר, רוצה להשתעשע קצת.
–
הרקדן נאנח והתיישב על המיטה, מחייך לעצמו ומושיט את ידו לשיערו המבולגן של האחר, מלטף את ראשו בעדינות.

"אתה בטח עייף" מייק שוב דיבר לעצמו, מה שגרם להארי להתאפק חזק יותר מלחשוף את עצם היותו ער.

–
עוד אנחה יצאה מפיו כשצלצול פעמון נשמע.

הבעל הטרי התרומם מהמיטה, מכסה את הארי כמה שיותר, משאיר רק את ראשו של הקטן בחוץ, לא רוצה שבטעות מישהו יראה את החלקים שרק הוא רואה אצל בעלו.
–
"שלום אדוני, הזמנת ארוחת צהריים קלילה לשעה 14:30" עובד בית המלון עמד בדלת, לצידו עגלה כסופה עם פירות חתוכים, פנקייקים, טוסטים וממרחים למינהם, היה גם קנקן של מיץ תפוזים ולצידו קנקן של מים קרים.

מייק חייך "תודה רבה" הוא אמר ולקח את העגלה לתוך החדר, "אם תרצה עוד משהו אל תהסס להודיע" העובד אמר וקד לפני שהלך משם.
–
"להעיר אותו?" מייק מלמל, מתיישב שוב על המיטה, מחליט לסובב באיטיות את הארי אליו, מה שגרם לקטן לכווץ את מצחו.
פאק התחת שלו כואב.

מייק הבחין במבט השונה, "ריי?" הוא שאל בדאגה, מלטף את מצחו של האחר.

"בו" הארי צעק ופתח את עיניו, מקפיץ את מייק שמרוב בהלה התרומם ודפק את ראשו בקיר.

השטני פער את עיניו, שוכח מהכאב שלו ומזנק מהמיטה, עומד ערום כולו למול מייק ומשפשף את ראשו הכואב של אהובו.

"כואב הרבה?" הארי שאל בדאגה, מייק עשה פרצוף עצוב, שפתו התחתונה צנחה מטה, "מאוד" הוא דיבר בטון חמוד, "מצטער" הקטן הרגיש אשם, ממשיך לשפשף את ראשו של מייק.

"תתן לי נשיקה וזה יעבור " הפצוע חייך בערמומיות והארי חייך, מסתכל עליו במבט ערמומי גם כן, "רק נשיקה, כואב לי קצת שם למטה" הארי הודיע, מנקר את שפתיו של מייק בעדינות, יודע שהוא פצוע קצת בפה.

"באמת? כואב לך? הייתי צריך להיות עדין יותר " מייק הסתכל בחשש על האחר, מאוכזב מעצמו על שלא יכל לשלוט בעצמו ובגלל זה הוא פגע בגבר שלו.

הארי גיחך, "לא היית צריך להיות עדין, נהניתי אתמול" הוא קרץ ומיד הסמיק, רוצה להעביר נושא כשראה את החיוך המרוצה של מייק.

כשהבחין באוכל הוא ידע שמצא הזדמנות טובה להתחמק, "או יש אוכל " הארי הלך לאחור, לוקח את השמיכה ועוטף את עצמו בה, מתכוון ללכת לשולחן.

"נהנית?" מייק שאל באושר, אוחז בכתפיו של ירוק העיניים ועוצר אותו מללכת, "מייק?" הארי שאל בלחש, לא יודע מה מייק עומד לעשות.

"אל תגיד מייק, תגיד בעלי" הרקדן אמר לפני שהרים את הזמר כמו כלה, לוקח אותו לשולחן, מקבל צחקוקים מהאחר.
–
"אני אוריד אותך אם תקרא לי בעלי" מייק עמד מול השולחן, מסתכל על הארי שבזרועותיו.
הקטן ציחקק, "אתה יכול להוריד אותי?" הייתה שתיקה קטנה, מייק חיכה למילה שרצה לשמוע, "בעלי" הזמר אמר את המילה המבוקשת, גורם לאחר להסמיק, "בטח בעלי" מייק הוריד את האחר, מניח אותו על הריצפה היציבה ולאחר מכן מזיז כיסא אחד לאחור "תשב בעלי", "תודה בעלי" שניהם צחקו, מאושרים מהמילה הקטנה והחדשה שקיבלו לעצמם אתמול.
—-

*ערב החתונה*

"אני לחוץ" הארי אמר לאמא של מייק, בת', היא תלווה אותו כשיקראו לו להיכנס בעוד כמה דקות בודדות.

שניהם עומדו מול הדלת הסגורה לאולם החתונה, שיערו של הארי שונה מהטקס שהיה, הוא חלק וצמוד למאחורי ראשו, פרצופו זורח ובולט החוצה, נותן ליופי שלו להתגלות לעולם.
בת' לבשה שמלה לבנה ופרחונית, היא הייתה כמעט בגובה של הארי וזה כי היא הייתה על עקבים, מייק לחלוטין לא קיבל את הגובה שלו ממנה.

המבוגרת חייכה לאחד שהיה כמו הבן שלה, החיוך שלה דומה לחיוך של מייק, זה הרגיע את הארי. "גם אני הייתי לחוצה בחתונה שלי עם דרייק, הוא גם היה לחוץ, הוא בכה לא מעט" היא ליטפה את ידו של הארי, "יהיה בסדר ילדי, אני בוטחת בך שתסב לילד שלי אושר תמידי, אני יודעת שהוא אוהב אותך ושהוא שמח כשהוא איתך"

הארי חייך אליה באושר, משלב את זרועותיהם יחדיו, "הוא האחד שמסב לי אושר, אני אוהב אותו לנצח, אמא" הוא אמר בכנות, גורם לאישה להתרגש, עיניה דומעות, מהנהנת אליו באהבה כשהוא טפח על כף ידה בחום.
–

"קבלו במחיאות כפיים סוערות את החתן הראשון, הארי שלנו" ג'ון דיבר למקרופון, נרגש.

הארי ובת' שמעו את הקריאה, המחיאות כבר התחילו והדלת התחילה להיפתח.
–
"שניכנס?" היא שאלה והוא נשם עמוק והנהן, אחיזתה התחזקה והם התחילו לצעוד באיטיות לקראת הבמה שהייתה בסוף השביל.

המנגינה ליוותה את צעדיהם, עיניו של הארי החלו להתמלא בדמעות, רואה את האנשים שנמצאים שם, משפחה, חברים, מכרים, אנשים שהכיר ואנשים שכנראה מייק הכיר, אומנם אף אחד ממשפחתו הביולוגית לא נמצא, אבל מבחינתו המשפחה שלו שם, כי משפחה לא בוחרים רק בדם.

הם הסתכלו עליו בהערצה, מתלחששים בניהם על כמה שהוא יפה.

החיוך האדמדם שלו, העיניים הירוקות שלו, העור הבהיר שלו, השיער השטני שלו, החליפה השחורה והעניבה שקישטה את צווארו, הוא לחלוטין כבש את כולם.
—-
מגי החזיקה את הדמעות שלה, מסתכלת על הארי שמתקרב אליה, הילד הקטן שלה מתחתן.
ג'ון הבטיח שיתאפק לא לבכות, הוא קצת לא עמד במילה כשדמעות נפלו מעיניו, בוכה בכי שקט וחסר קול, מסתכל על הארי שלו.
אמילי אחזה בכף ידה של מגי, עיניה הוצפו בדמעות, בפה סגור ורועד היא בכתה.
בן חייך, נדהם מהיופי של הארי, "זה הנסיכה שלי" הוא לחש בשקט.
דן ניגב דמעה שנפלה מעיניו, נושם עמוק, מרגיע את ההתרגשות שלו.
מקס חייך בגאווה, מאושר לראות את הקטן בחבורה צועד לקראתם.
צ'אן עמד לצד הבנים, מביט על הארי ואמא של מייק, מחייך כשהבין שמייק עשה בחוכמה.

כל אלו עמדו על הבמה, מחכים להגעתו של הארי אליהם.
–
"נכון שהוא יפה?" ג'ון ניגב את דמעותיו, שואל את האורחים כשהארי ובת' הגיעו לבמה ועמדו לצידו במרכז, האורחים צעקו "כן" בחוזקה, שורקים ומעודדים, זורקים משפטים חמים.

הארי הסמיק, ליבו פעם בחוזקה, היו לו כל כך הרבה רגשות בתוכו, שמחה, התרגשות, פספוס וכאב על שהוריו לא איתו, פחד וחשש מהעתיד שמצפה לו, בלבול וחוסר בטחון, הוא נשם עמוקות, נותן לדמעות לרדת מעיניו.

בת' ניגבה את דמעותיה שלה ולאחר מכן היא נגבה את עיניו של הארי, עיניה מחייכות אליו באהבה חמה.
–
"תרצו לקבל את החתן השני?" ג'ון שאל אחרי מספר דקות, מקבל שוב "כן" מהקהל הנרגש, ליבו של הארי לחלוטין צנח מחזהו.

–
"אני סומך עליך בן, תדאג לו ותהיה טוב אליו" דרייק אמר למייק הדומע, מנגב את אפו הנוזל של בנו, עיניו החומות והכנות תאמו לעיניו של מייק, הוא היה גבוה ממייק במעט.

מייק הנהן, מחייך לאביו, משלב את הזרוע שלו בשל המבוגר יותר.

"אני מרגיש כאילו שאני הולך לחתן את הילדה שלי" דרייק גיחך כשהסתכל על מייק, זורם עם בנו על ההפתעה שלו להארי.
–

"קבלו במחיאות כפיים סוערות את מייק" ג'ון קרא בהתרגשות, חיוך משועשע נמרח על פניו, הוא סימן מהר לצלם עם עיניו, שזה הרגע להתמקד על התגובה של הארי, הם חייבים לתעד את זה.
–

הדלת נפתחה שוב, הארי הסתכל על פתח הדלת, רואה גבר ואישה בשמלת כלה והינומה על פניה צועדים קדימה, הוא מצמץ בבלבול לא מבין מה קורה.

ואז נפל לו האסימון, הוא הניח את כפות ידיו על פיו, לא מצליח לשלוט בדמעות שפרצו החוצה מעיניו, מייק לובש שמלת כלה.

–
רעש העקבים התנגן ברקע בכל פעם שמייק צעד, הוא שמע שריקות ואמירות על זה שהוא הכלה הכי יפה שהייתה אי פעם.
–
עיניו החומות של מייק היו נעולות באלו של הארי, בעלו היה כל כך יפה, הארי היה טהור בעיניו, הרקדן חייך בזמן שבכה, רואה את ההתרגשות של הארי.
–
"כמה מקורי" ג'ון אמר למקרופון כשמייק עמד לצידו של הארי.

מייק הסתכל על הארי, מנגב בעדינות את דמעותיו של הקטן, "אני משוגע, נכון?" מייק לחש והארי הנהן, דמעותיו ממשיכות לרדת.
–

הזוג עמדו באמצע הבמה, רק הם נשארו עליה, ההשבעה מתחילה.
–
"הארי ומייק החליטו לעשות טקס קטן מוקדם היום, הטקס התקיים בבית חולים שבו התחיל והסתיים לו סיפור ארוך מאוד בחייהם של הזוג, לפני שנשביע אותם בפעם השנייה להיום היינו רוצים להראות לכם קצת ממה שהיה" ג'ון דיבר, מהנהן עם עיניו לאחראי התצוגה, והאורות כבו, הסרטון התחיל להתנגן.

כולם צפו במסך בשקט, גם הארי ומייק הסתובבו והסתכלו על המסך שהיה מאחוריהם, אוחזים ידיים בחוזקה, מייק השעין את ראשו על ראשו של הארי, חלק מהצלמים קפצו על הרגע הקטן הזה וצילמו אותו.

"אני אוהב אותך" מייק לחש, "גם אני אוהב אותך " הארי לחש בחזרה, מחייך באושר למראה התיעודים שהופיעו על המסך, אלו חייו.
—-
פנים מול פנים, הם עמדו אחד למול השני, אחוזים את שתי כפות ידיהם ביחד, העיניים שלהם לא ירדו אחד מהשני, האהבה עטפה אותם.

"זאת ההשבעה השנייה שלנו להיום" מייק התחיל לדבר, "למעשה היו לנו גם שתי הצעות נישואין, ככה שאנחנו עושים לשתיהן חתונה" הרקדן ליטף עם אגודליו את ידיו של הארי, מחייך אליו כשהקטן ציחקק והנהן בהסכמה, "דמיינתי את הרגע הזה אלפי פעמים, חשבתי שאני אצליח להחזיק את עצמי מלהתרגש בחוזקה, אבל רק מלראות אותך אני מבין שהמחשבה הזאת הייתה מגוחכת, אני מסתכל עלייך וליבי נעצר, העיניים שלי רואות רק אותך, הלב שלי אוהב רק אותך, אני רוצה רק אותך" מייק ניתק לרגע את אחיזת הידיים, מנגב שוב את דמעותיו שלו.

המגע חזר, "בכל פעם שהרגשתי שאני לא יכול יותר נזכרתי בך וזה נתן לי כוח להמשיך ולהילחם, אתה הבן אדם הכי חזק שהכרתי, איבדת הרבה, כאבת הרבה, סבלת הרבה, אבל בכל זאת עמדת לצידם של כולם, תמיד הלב שלך היה טהור וטוב כל כך, תמיד נתת מבלי לבקש כלום בחזרה" הארי היה זה שניתק את הידיים הפעם, מנגב את דמעותיו שלו.

האחיזה שבה, "אני זוכר את הרגע הזה התאהבתי בך, זה קרה לפני שנים רבות, ביום הראשון שלי בגן החדש, עברתי גן עקב בריונות ולא האמנתי בחברות או בילדים טובים, אבל להפתעתי אתה היית הראשון שניגש אליי, חייכת אליי באהבה וביקשת ממני להיות חבר שלך, אפילו נתת לי חטיף שוקולד, לא הסתכלת עליי בשנאה, אפשרת לי לשחק איתך ולהיות חלק מהחבורה שלך, אומנם היינו קטנים בתקופה הזאת, אבל מהסתכלות שלי לאחור, אני יודע שזה היה הרגע שבו נכנסת ללב שלי" האחיזה שלהם התחזקה.

"אני מניח לעצמי שברגע הזה הבנתי שאני לא מעוניין בבנות, אפילו לא בבנים, הבנתי שהנטייה שלי היא הארי" ציחקוקים נשמעו מהקהל, הארי גיחך באושר, עיניו מביעות תודה.

"ההורים שלך, סאם וזואי, אני בטוח שהם נמצאים איתנו כאן, אני רוצה להודות להם על שהביאו אותך לעולם והכניסו אותך לחייהם של עשרות אנשים, אתה האור והאושר לרבים מאיתנו, החיים שלנו היו שונים בלעדייך ואני אפילו לא מסוגל לחשוב על איך הם היו נראים מבלי ריי שלי.
הארי שלי, אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר, תודה שאתה קיים בחיי" מייק סיים את דבריו, מרעיד את ליבם של רבים, גונב מספר רב של דמעות.

–
"החיים שלי איתך הם הפתעה, אני אף פעם לא יודע מה מצפה לי מחר, אפילו עכשיו החלטת ללבוש שמלת כלה" הארי התחיל לדבר, גונב חיוך משועשע ממייק, "אתה משוגע, אתה מטורף, אתה חי כאילו אין מחר, בכל פעם שאתה עושה דבר שטותי אני מתאהב בך עוד יותר. אתה החיבוק החמים ביום חורף קר, אתה החיוך בימים עצובים, אתה הטיפשות ברגעים רציניים, אתה הכוח ברגעים של חולשה ואתה החולשה בימים שאני צריך את זה, אתה הריקוד בזמן שהמנגינה מתחילה, אתה בעלי עוד מהימים הראשונים שלנו" הארי חייך, נושק לידו הרועדת של מייק.

"אני רוצה לחיות לצידך לעד, לצחוק איתך ולבכות איתך, להתבדח איתך וללמוד ממך, אני רוצה להמשיך לגלות על העולם ועל עצמי דברים חדשים בזכותך, אני רוצה להזדקן איתך ולהקים איתך משפחה, אני מתחתן איתך בגלל שאתה זה אתה, אני אוהב את הכל בך, את המגרעות ואת היתרונות שבך" הארי משך באפו, עוצם את עיניו לכמה שניות, "ההורים שלי, גם אני חושב שהם פה, אני יודע שהם אוהבים אותך ומודים לך על שאתה איתי, אתה הבעל שהם היו רוצים שיהיה לי, גם אם אתה לבוש בשמלת כלה" הארי ציחקק, מסתכל על השמלה הלבנה והצמודה לגופו של האחר, "אני לא רוצה לדבר עוד כי אני כבר רוצה לנשק אותך" שריקות וצחקוקים נשמעו ברקע, "אני אוהב אותך ואני יודע שעשיתי את הבחירות הכי נכונות שיש בשביל שתהיה שלי ורק שלי" .

הארי סיים את דבריו, שני הגברים הביטו זה על זה בחיוך גדול, מחכים לרגע שבו הם יתחברו בנשיקה.

—-

"אני נשבע" מייק אמר במהירות, הטבעת שבה לאצבע שלו.
הארי כבר נשבע והוא היה האחרון לסיים את הרגע המותח.

"אז…" ג'ון נעצר, מותח אותם עוד יותר, "מה אני אמור להגיד?" הבלונדיני השתעשע, מקבל צחקוקים, "שהוא צריך לנשק אותי!" מייק רקע ברגליו בחוסר סבלנות, מתנהג כמו ילדה קטנה.

"הארי?" ג'ון שאל והארי קטע לרגע את הבהייה במייק בשביל להסתכל על חברו.

"אתה רשאי לנשק את הכלה".

הארי במהירות הזיז את ההינומה מפניו הנאות של מייק, עומד על קצות אצבעותיו ומוריד מעט את צווארו של האחר אליו עם ידיו, נושק לשפתיו של מייק עם חיוך הקלה.

מייק באופן כמעט טבעי הוריד את עקביו מרגליו בזמן הנשיקה, רוצה להוריד את הגובה שלו ולאפשר לנשיקה להיות נוחה יותר.
הנשיקה התעמקה כשהנוחות שבה אליה, ידיו מחבקות את מותניו של הארי בעוד שידיו של הארי עטפו את עורפו.
–
התשוקה שלהם הייתה לחלוטין שקופה ומי שלא יכל היה להבחין בה כנראה שצריך ללכת לעשות בדיקת ראייה, ההשתוקקות שלהם אחד לשני היא לא בדיחה, הרצון שלהם אחד לשני כל כך חזק.

עמיתיו לעבודה של מייק לחלוטין הופתעו לראות את הצד הזה בו, הוא אדם אחר כשהוא עם הארי, הוא קשוח בבית ספר, הוא יודע לעמוד על שלו ולהיות מדריך טוב לתלמידים, הם לא ציפו ממנו להיות רומנטיקן רך ועדין כל כך, הארי הוא החוזק והחולשה שלו, עכשיו הם בטוחים בזה, מצפים לראות אם יהיה שינוי כשהארי יהיה חלק מהם.
—

הארי עמד במרכז הרחבה, הקהל עמד מסביבו, משאירים מרווח למייק שרקד למול הארי.

הרקדן רקד למול הזמר בחושניות, מפאדח את עצמו למול עשרות אנשים, אבל לא היה אכפת לו, זה הרגע שלו ושל הארי, הצחוק המתגלגל שיוצא כרגע מגופו של הארי, זה מה שהוא צריך ורוצה כרגע, העיניים הצוחקות והירוקות שמסתכלות רק עליו, רק את זה הוא רוצה כרגע, הוא יעשה הכל בשביל שהארי יהיה מאושר, גם אם זה ליצור גלים בגופו למול הארי כשהוא לובש שמלת כלה צמודה.

הארי צחק בחוזקה, מייק ליטף את גופו העליון שלו ואחז בעניבתו, הוא רוקד למולו בשמלת כלה, מחייך אליו באהבה ורעב, הקטן היה כל כך מאושר.
—

הארי פתח כפתור בחולצתו, פורום את העניבה ממנו, נותן אותה לג'ון שנתן לו מקרופון.

המנגינה התחילה, המורה לפיתוח קול ומנהל בית הספר היו קשובים במיוחד, גם אנשי המקצוע שיעבדו ביחד עם הארי היו קשובים, רוצים לדעת באיזה רמה בדיוק הארי.
–
הוא הצמיד את המקרופון מעט לפיו, מסתכל על מייק ולאחר ממספר שניות, כשהמנגינה החלה, הארי פתח את פיו, שר את ליבו החוצה, מרעיד את ליבו של מייק ששקע בבועה המלטפת של קולו.

הקול של הארי היה הקש ששבר את גב הגמל, או יותר נכון את ג'ון ומגי, כשהם שמעו אותו הם פרצו בבכי, אוחזים ידיים בחוזקה, הארי שלהם פשוט מדהים.

המורה לפיתוח קול פער את פיו, זאת לא הפעם הראשונה שלו שהוא שומע את הארי, אבל הארי הוא לחלוטין משהו מיוחד שיפתיע אותו כל פעם מחדש.

הקטן לחלוטין התעלה על הצפיות של אנשי הצוות.
—

הארי סיים את השירה, מודה לכולם כשהם מחאו לו כפיים בחוזקה, הוא החזיר את המקרופון לג'ון, מחבק אותו ואת מגי שבכו לשקע צווארו, אומרים לו עד כמה שהם אוהבים אותו.

—

הארי חיבק את הבעל הטרי שלו, נע איתו בקצב המוזיקה, הסלואו בניהם התחיל.
מייק דמע, נושק לצווארו של הארי לפני שהניח את עיניו על צווארו, מרטיב אותו מעט.

הארי הרחיק מעט את מייק ממנו, מנגב את דמעותיו של מייק ומניח את מצחו כנגד מצחו של הגבוה יותר, עוצם את עיניו ונושם את ריחו של מייק, הרקדן המשיך להביט בו.

"אני אוהב אותך" הוא אמר לפתע והארי חייך ופתח את עיניו, מסתכל עמוק לתוך עיניו הכנות והדומעות של מייק, "גם אני" הארי אמר, רוכן קדימה ועוצם את עיניו, מנשק שוב את מייק מספר נשיקות קטנות.

"אתה בעלי עכשיו" הארי לחש בחיוך מאוהב, "ואתה בעלי שלי עכשיו" מייק אמר השעשוע, נושק למצחו את הארי לפני שחיבק אותו שוב, ממשיכים לרקוד מחובקים וצמודים אחד לשני.

—
"יאללה בלאגן" בן צעק, המסיבה מתחילה.

במהרה הרחבה התחילה להתמלא, האלכוהול נמזג, המוזיקה פעמה מהרמקולים, מחייה את האולם, אנשים רבים מגילאים שונים, בעלי רקעים שונים התחברו יחד, רוקדים ושרים, קופצים ושותים, שמחים ומאושרים, נהנים מהחתונה, נהנים מהחיים, מהרגעים הקטנים.
–

"אומייגאד" הארי אמר בבהלה כשמקס הרים אותו על כתפיו, דן עשה את אותו הדבר למייק שכבר החליף בגדים, החליפה חזרה אליו.

מייק והארי צחקו, אוחזים ידיים ורוקדים עם גופם העליון, מבלי מילים, רק עם מבטים הם התוודו שוב ושוב על אהבתם, נהנים מהרגע שלהם, להיות לרגע אחד מעל כולם, רק שניהם, בעולם הקטן שיצרו, בשקט שלהם שאמר הרבה, שהציג הרבה, שהוכיח הרבה, המילים השקטות שאמרו עייניהם היו המלטפות והכנות ביותר.
–

"עוד כוס אחת" הארי הזהיר את בן, והשרירי הנהן, הם הלכו לשנייה לצד לנוח, הם דיברו קצת על בית הספר ועל העתיד, הם נזכרו בזכרונות מצחיקים מהתקופה שהם למדו ביחד, בן מסר לו גם את ברכתו, מודיע לו שלנצח הוא יהיה הנסיכה שלו, לא משנה מה מצב הצבירה שלו.

"אל תדאג, לא אתן לך להשתכר ביום הזה" בנג'מין חייך, מתקרב להארי ולוחש שלו "אתה צריך להיות מפוקס בלילה שלכם, אני בטוח שזה יהיה בלתי נשכח" הוא קרץ וברח לעמדת השתייה לפניי שהארי בעט בו ממבוכה.
—
"מצאתי אותך" הארי יכל לנחש כבר מי זה כשזרועותיו של מייק חיבקו אותו.

"איך אתה?", "אני בסדר" הארי ליטף את כפות ידיו של האחר לפני שהסתובב בתוך החיבוק, נמצא כרגע למול מייק.

"איך אתה?" הוא שאל בחזרה, מסרק את שיערו השחור של מייק, מלטף את אוזנו של הרקדן שנהנה מהמגע, "אני גם בסדר" הוא ענה בחיוך.

"שתית?", "קצת, ואתה?", "גם אני, בן הלך להביא לי עוד כוס", מייק הסתכל עליו ברצינות "אתה לא הולך להשתכר, נכון?" הוא הכה בעדינות עם האצבע שלו את אפו של הארי, לא רוצה שהארי ישתכר, במיוחד לא היום, "אל תדאג, זאת הכוס האחרונה" , "מעולה" מייק ניקר בפעם המי יודע כמה להיום את שפתיו של הארי.

"תרשו לי להפריע" בן חסר הבושה הפריע לזוג, מקבל משניהם מבטים רצחניים, "צ'אן מחפש אותך" השרירי אמר, גורם למייק לאפשר להם להיות שוב לבד, לא לפני שמייק כמובן גנב שוב ניקור.

—-
ג'ון היה שפוך במילים יפות, דן מצא את עצמו מרים את הבלונדיני מספר פעמים מהריצפה, למרות שניסה לעצור את החבר שלו לא מעט פעמים, ג'ון לא נשבר והמשיך לרקוד ולקפוץ עם מגי ואמילי, אפילו ניקול שהיא חיית מסיבות ויתרה והתיישבה.

לבסוף דן ומקס ויתרו, נותנים להם להינות ולהתפרק כמה שהם יכולים, הולכים לצ'אן ומייק, מדברים בניהם על החתונה והחיים בעיקר.
—-

לא נשארו עוד הרבה, הארי ומייק אמרו להתראות לאורחים, מקבלים חיבוקים חמים ונשיקות, עשרות ברכות מזל טוב ולא מעט מתנות, הם הודו בעצמם למי שהגיע ובחר לחלוק איתם את השמחה.
עוזרים לשיכורים להגיע בביטחה לרכבים ומוודאים שהנהג לא שתה לפני שנתנו להם ללכת.
—

"זהו" הארי התמתח, נשארו רק הוא, מייק והחבר'ה בחוץ, הם סיימו לסדר דברים באולם ודאגו להודות לכולם שם לפני שיצאו.
–
"לא שתיתם, נכון?" הארי ווידא שמקס, דן וצ'אן לא שתו, "אל תדאג, אני לא אעלה על רכב שיכור כשאני איתו " דן אמר כשבידיו הוא אוחז בגבר הישן והשיכור שלו שהתעורר מדי פעם בשביל לבכות ולקלל את מייק על שלקח לו את הארי שלו.

הארי הנהן, מאמין לדן, "תסעו בבטחה ואם אתם עייפים אל תנהגו ותזמינו מונית או תשנו בצד הדרך" , "אל תדאג לנו, תדאג לעצמך עכשיו, אני לא בטוחה שאתה תהיה בסדר כשתהיה איתו לבד" מגי דיברה מתוך שכרות, הארי המובך הכה את כתפה, לא מסתכל על מייק, לא יודע עד כמה שהמילים של מגי נכונות.

–
"ביי" הארי נופף למכוניות הנוסעות, מקבל צפצופים וניפופים בחזרה.

"סקס טוב שיהיה לכם, הסקס הראשון שלכם כבעל ובעל" אמילי הוציאה את ראשה מהחלון וצעקה, כנראה שצ'אן משך אותה בחזרה כי תוך שנייה היא נבלעה לתוך המכונית בחזרה.
–
"הבנות של היום" הארי ציחקק במבוכה, רוצה לקבור את עצמו, לא משנה מה, תמיד יהיה לו מבוכה כשזה מדובר בלעשות משהו עם מייק.
—
"בוא נלך הביתה" הקטן אמר בחיוך, אוחז בידו של מייק ולוקח אותו ללימוזינה שחיכתה להם.

"אנחנו לא הולכים הביתה" מייק אמר כשהם התיישבו הלימוזינה והיא התחילה כבר לסוע. "מה?" הארי שאל בבלבול, מסתכל על מייק, "הולכים למלון" הגבוה ענה בחיוך, "הפתעה ממני" הוא הוסיף, אוחז בחוזקה בכף ידו של הארי.

הזמר הסתכל על כפות ידיהם המשולבות, מבין מהתחושה שמייק עוצר את עצמו מלעשות משהו מיני כרגע, זה היה חמוד.
—

"הגענו" הקול של הנהג נשמע ומייק במהירות יצא מהלימוזינה, מושך את הארי החוצה.

"תודה רבה על היום" הרקדן הודה לנהג, "תודה לך" הארי הוסיף, הנהג הנהן, "שיהיה במזל טוב" הוא חייך אליהם, נוסע כשהם התרחקו מעט, מסתכלים על איך שהוא נוסע, הוא חשב שזה היה נחמד מצידם לראות שהוא בסדר.
—
מייק משך את הארי בשקט לתוך המלון, הארי הסתכל עליו והוא החזיק את עצמו שלא לצחוק מרוב שמייק היה חדור מטרה שהוא אפילו לא מצליח לדבר בשביל לשלוט בעצמו.
–

"חדר 201 קומה שלישית" אשת הקבלה קיבלה אותם בברכה, מאחלת להם מזל טוב לפני שהם הודו לה והתקדמו למעלית.

–
השקט במעלית היה כל כך שקט שהיה אפשר לשמוע את פעימות ליבם של שניהם.

הארי פזל כמה פעמים למייק בעוד שהאחר רק בהה באופק, נמצא במחשבות אחרות.
הארי נשך את שפתו התחתונה, מתרגש ממה שהולך לקרות כשהם יכנסו לחדר.
–

המעלית נפתחה.

מייק משך את הארי, הולך במהירות לחדר.

"201" מייק מלמל כשהוא מצא את החדר, נושם עמוק ומכניס את המפתח לחדר, הצליל של פתיחת המנעול גרמה לליבו של הארי לצנוח, הצליל הזה הוא סימן שמשהו הולך להתחיל בקרוב.

מייק פתח את הדלת, מושך את המפתח בחזרה לפני שנכנס פנימה עם הארי, מדליק את האור.

–
הגבוה סגר את הדלת, נועל אותה ומשאיר את המפתח בפנים.
–
"י-יפה פה" הארי היה הראשון שהתחיל את השיחה בניהם, מייק הסתכל לרגע מסביב והנהן, אבל תוך שנייה עיניו התבייתו על הארי כאילו הוא הטרף הכי עסיסי שיכל לראות.

השתיקה חזרה, הארי שיחק עם אצבעותיו, מסתכל על מייק, הרקדן הסתכל על הארי ארוכות.

"הארי?" מייק שאל לפתע, מקפיץ את האחר שהסתכל עליו בסקרנות, הרקדן שתק שוב, מכחכך בגרונו.

"קפה?" הוא שאל, "קפה?" הארי שאל בחזרה ומייק הנהן, "אוקיי".

"אני אעזור לך" הארי אמר, מוריד את הג'קט, נשאר עם החולצה עליו, הולך אחרי מייק לאזור המטבחון.

–
המים התחילו לרתוח, שני הגברים עמדו ליד הקומקום, ממתינים בשקט.

מייק לקח שתי כוסות, מניח אותם לפניו, מחפש את הקפה, הארי חיפש גם הוא, הוא פתח את הארון למעלה, רואה שם קופסה עם שקיות קפה, "מצאתי", הוא עמד על קצות אצבעותיו, מנסה לקחת אבל לא מצליח, מייק חייך והתקדם אליו מושיט את ידו ואוחז בקופסה, הם היו קרובים.

הארי בלע את רוקו, שניהם עצרו, מייק הסתכל מטה על הארי, ירוק העיניים הסתכל מעלה על מייק.

–
הקומקום קפץ, שיא הרתיחה הגיע, תרתי משמע.

"תשכח מהקפה" מייק אמר בלחש והארי הנהן, מחכה שמייק יפעל קודם.

וזה מה שקרה, מייק התכופף מעט אוחז ביריכיו הצדדיות של הארי, הקטן הבין וקפץ, נתלה על גופו של מייק.

הם עצרו לרגע, מסתכלים אחד על השני, הארי על ידיו של מייק.

"אני אמור לחכות עוד הרבה?" הקטן אזר אומץ ושאל, רוצה כבר את מייק והאחר הניע את ראשו לשלילה, "לא" הוא ענה בלחש לפניי שהארי הנהן וזינק על שפתיו של מייק.

הגדול יותר נישק את הארי ברעב בעוד שהאחר גנח לנשיקה הנזקקת, מושך את החולצה מתוך מכנסיו של מייק, מתקדמים למיטה.

מייק הניח את הארי על המיטה, מתרומם מעט ומוריד את הג'קט שלו, חוזר לנשק את ירוק העיניים.

הארי סובב את גופם, הפעם הוא שכב על מייק, הנשיקה לא התנתקה, הרוק שלהם המשיך להתחבר, הלשונות שלהם המשיכו לרקד יחדיו, שפתיהם המשיכו להשתפשף אחת בשנייה.

ידיו של הארי פעלו במהירות, פותחות את כפתורי חולצתו של מייק.
הרקדן התיישב, מוריד ממנו את החולצה הפתוחה, עוזר להארי לפתוח את החולצה שלו לפני שמשך אותה מגופו של הארי, נשארים ערומים למחצה.

מייק סובב אותם בחזרה, הארי נאנח לנשיקה בעונג כשמייק התחיל להניע את גופו התחתון כנגד שלו, מעורר את איברו העירני מספיק.

הנשיקה התנתקה, שניהם הסתכלו אחד על השני, חיוך מגחך יצא מגרונו של מייק, מלטף עם ידו את מצחו של בעלו, "אנחנו עכשיו בעל ובעל" חום העיניים אמר, הארי הנהן, "בוא נמשיך " הקטן היה רעב מדיי בשביל לדבר, ומי עוד יכול לדעת שאסור להשאיר את הארי רעב?!

מייק הנהן, פותח את כפתור המכנס של הארי, באיטיות הוא הוריד את הריצרץ' מטה, גורם למגע לגרות את גופו של הארי, האחר פתח למייק את הכפתור גם כן, פותח את סגירת הריצרץ' ומכניס את ידו לתוך מכנסו והבוקסר של מייק, אוחז באיבר מינו של מייק, מניע את ידיו, פיו של מייק נפער בעונג, סוף סוף המגע של הארי חזר אליו.

הוא רכן קדימה, מנשק את הארי שהמשיך לגרות את איברו, הנשיקה התעמקה ונעשה מבולגנת יותר כשמייק החל להניע שוב את מותניו, כאילו ומזיין את כף ידו הסגורה של הארי.
–
הארי בערמומיות משך את ידו החוצה מבלי שום התראה, גורם למייק לנתק את הנשיקה ולהביט עליו במבט שואל, עיניו של הארי חייכו, סורקות את גופו העליון של מייק, מרים גבה כשהסתכל על המכנסיים, מסתכל אחר כך על מייק המשועשע שהחליט לקחת פיקוד.

מייק התרומם, יורד מהמיטה לרגע, הארי הרים את ראשו, מסתכל על איך שמייק פושט מעצמו כל פיסת בד אפשרית, מחייך ברצון כשראה את איברו העומד של מייק.

הרקדן שם לב למבטים של הארי, מחליט גם הוא להפתיע אותו ומבלי התראה הוא משך מגופו של הארי את המכנס והבוקסר שלו, גונב צליל בהלה מפיו של הארי.
–
"אתה יכול לדלג על הכל ופשוט לשכב איתי?" הארי אמר ברצון, לא יכול לחכות יותר.

מייק רצה לשלוט בעצמו, באמת שהוא רצה לסרב ולהגיד להארי שהם צריכים להכין אותו קודם, אבל הוא לא יכל, המראה של הארי שוכב על המיטה, ערום כולו, כשאיברו קורא לו וכשעל האצבע שלו מונחת טבעת שמסמלת כל כך הרבה, המראה הזה חרפן אותו, המראה של הארי שיגע אותו, הוא כבר לא חשב כראוי.

מבלי יותר מדי הכנות, מייק משך את הארי לסוף המיטה, מניח את ראשו על כרית, לפחות הוא יכול לעשות את זה.

—
"מ-מייקי" הארי אמר בגמגום מבולבל כשמייק הרים את רגליו של הזמר והניח אותם על כתפיו שלו.

מייק רק חייך והתכופף, ממקם את איברו ומחדיר אותו באיטיות, גורם לגניחה אילמת לצאת מפיו של הארי.

"נכנסתי" מייק לחש כשאיברו נכנס בשלמותו לתוך גופו המפמפם של הארי, ירוק העיניים הנהן, "תזוז" הוא ביקש.

–
הגניחות שהציפו את החדר הצביעו על המתרחש במיטה הנעה.

מייק נע בחוזקה בתוך הארי, לא שולט בעוצמה שלו ומכה עם מפשעותיו בחוזקה בלחיי ישבנו של הארי, צליל התיפוף נשמע בברור.

איברו מלא החיים יצא ונכנס לתוך גופו של הזמר, גונב עשרות גניחות, מגביר את תחושת בעונג.

מייק רצה לנשק את הארי, אבל התנוחה לא נתנה לו אפשרות, הוא החליט להוריד את הקצב רק בשביל להוריד את רגליו של הארי בכתפיו, מניח אותם על המיטה, במהרה הם כבר עטפו את מותניו באופן טבעי.

מייק חייך כשהארי הרים את ידיו מעלה, הוא הוריד את גופו מטה, נכנס לתוך חיבוק זרועותיו של הארי כששב לנשק אותו, מגביר שוב את הקצב, מפתיע את הארי שמרפלקס לא ברור נגס בשפתו התחתונה של מייק, פוצע אותה, אבל מייק לא עצר, הוא המשיך לנוע ולנשק את הארי בחוזקה.

הוא היה זקוק לזה, למגע הזה, לנשיקות, לסקס, מייק היה זקוק לזה, הוא התגעגע לזה, לתחושה המתקתקה הזאת של האורגזמה, לתחושה של הביחד, הוא הרגיש מוגן בתוך הארי, בתוך גופו, בתוך זרועותיו, בתוך פיו, הליטופים הקטנים והכמעט לא מורגשים במהלך הסקס היו בין הדברים האהובים עליו, זה הראה לו רגש חם ואוהב, רגש שגם הארי חושב עליו, שהארי רואה אותו יותר מאשר רק סקס, שהארי באמת רוצה אותו בכל מובן אפשרי, המגע העדין של הארי על גופו, השריטות שהשאיר, האחיזות שעשה, הגניחות שהוציא, הרעידות הקטנות שחלפו בגופו, הרטט שיצר, מייק אהב את הכל בהארי.
–
"מייקי, אני חושב שאני הולך לגמור" הארי לחש לנשיקה, מלטף את אוזנו של מייק.

הרקדן היה מרוצה, הארי הולך לגמור וזה רק מהאיבר שלו, הוא לא אונן לעצמו והוא לא נגע בעצמו, הוא נתן למייק לעשות את המבוקש ועם זה מייק הצליח לענג את האיש שרצה, הרקדן היה גאה בעצמו.

"תגמור" מייק לחש, מוריד מהירות אבל מעמיק את החדירה בזמן שניתק את הנשיקה, עובר לצווארו של הארי ומלקק אותו ברעב, נוגס באוזנו, עוצם את עיניו ומרגיש איך שפנים גופו של הארי משנה את עצמו, השרירים התקשחו, לוחצים על איברו, שואבים אותו פנימה.

"א-אה" הארי גנח לבסוף וגמר, רגליו מהדקות את עצמן למותניו של מייק בחוזקה, דוחפות אותו אליו, אצבעות רגליו התקפלו, ביטנו רעדה והוא התנשם במהירות, גופו רועד כשהנוזל הלבן יוצא מאיבר מינו.

–
מייק מצץ את אוזנו של הארי, מחכה עד שירגע מעט.

"ת-תמשיך" הארי ביקש ומייק הנהן, מגביר שוב את הקצב, חוזר לנשק את פיו של הארי, חוסם גניחות עם לשונו.
–
הוא הרגיש את זה.

מייק ניתק את מגע השפתיים, מסתכל על הארי שפקח את עיניו והסתכל עליו בחזרה, הוא הנהן אליו וללא מילים הארי הבין והנהן בחזרה, מאפשר לו לגמור בתוכו.

הגבוה התרומם מהחיבוק, הוא יישר את עצמו, אוחז במותניו של הארי ועוצם את עיניו, נכנס ויוצא במהירות, מרגיש את הכל, פיו נפתח בעונג וכשכפות ידיו של הארי אחזו בשלו הוא גמר, נוהם בנעילת שיניים גניחה ארוכה, ממלא את הארי הנוזל שלו.
–

הוא צנח על גופו של הארי, מקבל את החיבוק שהוא אוהב, נרגע ומסדיר את נשימתו.

הארי עצם את עיניו, מלטף את גבו הלח של מייק, מעביר במייק תחושה נעימה של צמרמורת, הגבוה נאנח ברוגע, אוהב את המצב שנמצא בו.

–
"בעלי שלי" הארי מלמל, נושק לכתפו של שחור השיער.
מייק חייך והרים את ראשו, נושק לאפו של הארי, "אתה מאמין?" הוא שאל בכנות והארי הסתכל עליו, "לא" הקטן חייך, "זה מרגיש כמו חלום", מייק הנהן, מבין למה הוא מתכוון.

הם הסתכלו אחד לשני בעיניים, הנאמנות שלהם אחד לשני צפה באישונים שלהם, הארי ראה רק את מייק ומייק ראה רק את ההשתקפות שלו עצמו בעיניו של הארי, הרקדן ראה רק את הארי והארי ראה רק את ההשתקפות שלו עצמו בעיניו של מייק.
–

"רוצה עוד סיבוב?" מייק שאל והניע את גופו, איברו עוד בתוך הארי, הקטן גנח, "אתה באמת שואל?" הארי ציחקק ומשך את מייק אליו, לא מתכוון לשחרר אותו, לא לפחות עד שהם יאבדו כוח לזוז.
–

*בחזרה ליום שלמחרת*

"טעים" הארי אמר בהתרגשות, אוכל את מה שהוצע לו ברעב, "אתה בטח רעב" מייק אמר וליטף את ראשו של הארי, מגיש לו עוד אוכל, הקטן הנהן "מאוד רעב, הרבה אנרגיות התבזבזו אתמול"
–
"או" הארי הסתכל על הארון, " זה עדיין פתוח" הקטן הצביע על הארון ומייק הסתובב, מצחקק כשניזכר בלילה שהיה, "גם הכוסות נשארו" הקטן חייך.

מייק חשב לרגע, מסתכל על הארי.

"הארי?" הוא שאל לפתע, ירוק העיניים הסתכל עליו בסקרנות, מחכה שימשיך, "קפה?" הוא שאל והארי קפא לרגע.

הצחוק המתגלגל של הארי הציף את החדר והוא הנהן, "תעשה קפה" הוא ענה, מייק חייך, צובט את לחייו של האחר.

מייק הדליק את הקומקום, מחכה שירתח שוב.