לא.
"את רוצה שאפסיק?"
אתה שואל בזמן ששפתך מרחפות קלות על צווארי.
"לא" אני אומרת, אך קולי כמעט ואינו נשמע דרך שפתיך.
"אל תשברי את ליבי" אתה אומר בפתאומיות.
"אזרוק קודם את ליבי מן החלון" אני אומרת בביטחון,
ומחייכת אלייך.
"אם כך, את תצטרכי לזרוק את ליבך"
אמרת והתרחקת.
"למה?" אני שואלת מבולבלת.
"משום שאת ליבי כבר שברת"
תגובות (8)
אוץ', כל כך אוץ',
שזה מקסים. קצר, חמוד, ויפה.
זה די מסתורי…אבל בצורה טובה!
מחכה לעוד כאלה!
לא הבנתי… (את יכולה להסביר בבקשה?)
מה יש פה לא להבין?
הוא שאל אותה אם היא תשבור לו את בלב בשביל לראות אם היא תגיד את האמת וכשזה לא קרה, ובכן, הוא ידעה אותה שהוא יודע כבר אותהוכנראה נפרד ממנה
אבל רם היא היית אומרת את אמת (לשיטתך) היא היית בכול מקרה פוגעת בו… לא עדיף ללכת איתה ולחיות בחלום מתוק ששני הצדדים מנסים להאמין בו? (גם אם מזויף)
*אם לא רם…
אמת מרה עדיפה על שקר מתוק.
ממש לא… אף פעם לא שמעת על שקר לבן?
לדוגמא ילדים עם מחלות סופניות שכולם אומרים להם שהם ישרדו אפילו שאין סיכוי והילד יודע והם יודעים שהוא יודע….