לב שבור-שווה לקרוא!

אני יודעת שזה ארוך אבל שווה לקרוא !
‏Iאז הכל התחיל מהאהבה הראשונה שלי ,
אור , הכרתי אותו דרך חברה שלי ביום שישי אחד זה היה ממש איך אומרים ״אהבה ממבט ראשון״ שנה וחצי שהיינו ביחד . בהתחלה הכל היה כיף הייתי החברה הראשונה שלו …הנשיקה הראשונה שלו ,הרגשתי שזכיתי…
הוא היה גר באותה עיר שלי אבל לא השקיע מאמץ לבוא לראות אותי,היינו נפגשים פעם בשבוע …בשבילי זה היה קשה אני ילדה שרגילה להיפגש הרבה , אולי רוצה ולא רגילה … רוצה לדבר הרבה ולשתף בהכל..
זה היה קשה הרגשתי שרק אני מתאמצת בקשר הזה שרק אני אוהבת ונתתי את כולי בשבילו , מה לא עשיתי בשביל לרצות אותו , נהרסה לי כל הילדות שלי במקום להתעסק בלהנות מהגיל (14) התעסקתי רק בו , הייתי מחכה שעות שישלח הודעה … שיבוא לראות אותי , שנדבר . הייתי ממש ״סמרטוט״ שלו . אני לא מאמינה שהוא לא אהב אותי אבל מה שכן זה שאם את תתני מעצמך יותר מדי את לא תקבלי כלום בחזרה .
תשמרי על הכבוד שלך ותעמדי על שלך .
הכל המשיך משם והתגלגל לשנה שכל מה שהוא אמר עשיתי על כל מילה שלו אמרתי אמן , לא סיפרנו על הקשר שלנו ואף אחד לא ידע חוץ מהחברים הקרובים .
זה לא היה קשר בריא , אל תחשבי שאם את אוהבת זה אומר שאת צריכה להישאר … לפעמים את היחידה שנלחמת והיחידה שנפגעת , כל יום לבכות מחדש כל יום להיכנס למיטה ולא להירדם מרוב המחשבות עליו ועל מה שיהיה איתו , על מה תעשי ? על אם לגמור את זה או להמשיך להילחם? האם ישתנה משהו ?
כל התקופה הזאת הייתה מלאה בפרידות זה היה ממש שבוע ביחד שבוע לא ביחד וככה הכל שוב שוב . עד שהחלטתי יום אחד שאני לא משחק של אף אחד ושאני לא בובה ויקראו לי ואני אחזור על ארבע , עבר חודש … לבד . ואז הכרתי את אמיר ידיד הכי טוב של החברה הכי טובה, בלי להיפגש איתו רק לראות אותו בפייס טיים וממש הרגשתי שהוא זה שעושה לי טוב , הוא זה שמכבד , מחמיא כל הזמן , רוצה להיות איתך , הרגשתי מלכה איתו ! עבר שבועיים ונהיינו ביחד אני יכולה להגיד שזאת הייתה התקופה הכי כיפית שהייתה לי מאז הרבה שנים … וכמובן שבאמצע החיים אור פתאום נזכר בי, רב איתי על זה שאני איתו , אבל אחרי שהוא נרגע אמר שהוא רוצה שנהיה רק ידידים , שנשתף הכל בינינו , האמנתי חשבתי שאני עדיין חשובה לו , אז הוא רצה שניפגש , שנדבר ונסיים את זה בינינו בטוב , נפגשנו ומה שהוא עשה היה לנשק אותי בכוח ולשכנע אותי שאני אהיה איתו , שהוא יותר טוב בשבילי . אחרי כל זה איך הוא יכול ? אחרי כל הסבל שהוא יודע שהוא העביר אותי , שהוא רואה שכל כך טוב לי , לבוא ולהרוס לי הכל … אז הייתי חייבת לספר לאמיר , הוא התעצבן וכעס עליי אבל בעיקר הבין אותי והסכים איתי שאני לא אשמה , חזרתי משם בוכה ומפוחדת . אז לא נפרדנו והמשכנו להיות ביחד והיה לי הכי כיף שבעולם , חשבתי שאני בחיים לא אשכח מאור ושאני יתעסק רק בלבכות עליו , לא האמנתי שזה קורה לי . אחרי זה אור שלח לי הודעה שהוא מצטער , שהוא אוהב אותי ולא יכול בלעדיי וככה התחיל חודש של שכנועים , זו הייתה הפעם הראשונה שהוא החמיא לי , חיזר אחריי , הרגשתי הרגשה כיפית כזאת שרודפים אחריי ורוצים אותי כל כך , לא עניין אותי התרכזתי בלהנות עם אמיר , וסלחתי לאור , כאב לי לראות שכואב לו על זה שאני כבר לא שלו , אז שוב ….חזרנו להיות ידידים , ואז אמיר דיבר עם האקסית שלו , התעצבנתי ונפגעתי , האגו אצלי פעל ואמרתי שאני חייבת להחזיר לו , אז דיברתי עם חברה ואז אור נכנס לשיחה , אמיר ראה את זה ונפרד ממני …. הרגשתי מושפלת וכלום לא עזר לי , אני ילדה שקשה לה להיות לבד , חייבת תשומת לב . אחרי שאור חודש+ רק הראה כמו שהוא אוהב אותי ונלחם עליי חשבתי לעצמי שאולי הפעם זה יילך , אז עבר שבועיים אחרי הפרידה מאמיר והחלטתי לחזור אליו כדי ״לנקום בו״ חזרתי לאור הוא באמת השתנה , בא לראות אותי , שלח הודעות … אבל איך אני יגיד , הייתי עם אור פיזית וחשבתי רק על אמיר …. בכל נשיקה שלנו דמיינתי שזה הוא , אז החלטתי לגמור את זה . אחרי חודשיים אמיר הספיק לחזור לקטע רציני עם האקסית שלו , רק שאיתם זה נמשך הרבה זמן , כל החברים של אמיר ידעו שאני רוצה לחזור אליו , שלא הפסקתי לאהוב אותו ושאני מצטערת שהתנהגתי ככה .. 5 חודשים שאמיר מדבר אליי לא יפה ואפילו לא מתייחס אליי , ממש שם עליי פס , 5 חודשים שאני רק נלחמת , ומהצד השני … אור נלחם עליי . אמיר ידע שאני אוהבת אותו המון זמן , חיכיתי וחיכיתי 5 חודשים , חיכיתי שהוא יגיד משהו , בכיתי הרבה , לא נהניתי .
ואז אמרתי לעצמי … אור היה בסדר בפעם האחרונה שהיינו ביחד אולי אם אני אנסה שוב אני ישכח מאמיר הרי הוא לא שם עליי . חזרתי לאור וכלום לא השתנה .. סיימתי את זה שוב ? איך אפשר להמשיך להיות עם מישהו שאת בעצם חושבת על מישהו אחר … כל התקופות שאני ואור היינו ביחד הכל בסוד , בלי שאף אחד יידע חוץ מהחברות הקרובות שלי . אמיר שלח לי הודעה , אמר שהוא מתגעגע , למה אני לא באה , זה היה היום הכי מאושר בחיים שלי … אחרי חודש הלכתי לראות אותו וחזרנו , ראיתי את אח שלו הקטן , את דוד שלו נסענו איתו באוטו הרגשתי בעננים הרגשתי שאני מאושרת כי כל התקופה הזאת שהייתי עם אור בחיים הוא לא היה אצלי , הוא התבייש , אבל שנה וחצי? זה כבר היה כבד עליי , והרגשתי מאושרת שעם אמיר זה היה שונה , שישר הכרתי את כולם . אבל אז הגיע היום שאחרי , שהוא כמעט לא שלח הודעות, לא הבנתי למה הרי הוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא בטוח שהוא רוצה לחזור ושהוא סלח לי על הכל.. הוא אמר שזה לא היה בכוונה , שהוא עזר לאבא שלו בעבודה , אז הבנתי . הוא והאקסית שלו באותה השכבה ובאותה החבורה , הם יצאו כולם וחברה שלי שהייתה שם אמרה לי שהוא הציק לה כל דקה , נפגעתי, חשבתי שהוא עוד אוהב אותה … לא אמרתי כלום . שתקתי , באותו היום הם שוב דיברו בטלפון ואמרתי לעצמי , אוקיי חיכיתי 5 חודשים להיות איתו אבל זה לא אומר ששוב צריכים להתנהג ככה , שזה לא מגיע לי , דיברתי איתו על זה . חשבתי שאני לא צריכה לספר לו שחזרתי לאור כי זה סתם היה גורם לריבים והוא היה חושב שאני עוד אוהבת אותו , רבנו ואז אחרי 5 דקות הוא מתקשר אליי ושואל אותי אם הייתי איתו .. שם זה נגמר בינינו , הוא אמר שהוא אוהב אותי אבל שאין לו ראש לחברה ושזה קשה , שעדיף שלא נהיה ביחד . התעצבנתי כי בסך הכל עבר יומיים , למה לשחק בי ככה ? למה לתת לי לאהוב אותך ככה מחדש ואז לפגוע בי . אז שוב עבר שבוע קשה של בכי וכעס אבל גם את זה עוברים . והנה אני עכשיו בתקופה שעבר השבוע הזה ואני חושבת לעצמי שהכל לטובה ושכל מה שצריך לקרות קורה וכמו שחשבתי עם אור שאני לא יאהב אף אחד חוץ ממנו אבל הנה אהבתי מישהו והרבה יותר מאשר שאהבתי אותו ….