לראות אותי כמו זכוכית מגדלת פרק ג'

(בבית של נוגה, אחרי בית ספר)

ראיתי את ההזמנה למסיבה, אני יבוא … אבל היא עדיין תתקיים ?
נוגה: "איזה מסיבה ?"
מה ? אני לא מבינה ? את לא הזמנת אותי למסיבה ?של היום הולדת שלך ?
אז מי כן ?
נוגה: " לא יודעת, אבל למה חשבת שזאת אני? "
כי היה כתוב שיש לו יום הולדת מחר ! שזה לך !
נוגה: נכון, יש לי יום הולדת מחר, אבל אני לא עורכת מסיבה.. אני מצטערת
את צריכה לבדוק למי יש יום הולדת מחר
אוףף אני לא יודעת מי זה וזה ממש מעצבן אותי … יש לך רעיון ?
נוגה: את יודעת מה עזבי את המסיבה, תסתכלי אל עצמך .. את לא אשלי שאני מכירה.. איפה החיוך שלך ? איפה שמחה?
אני מציאה שתשכחי משון כבר .. ותתחילי לחפש את החבר החדש !

אוף…. את יודעת כמה הוא היה חשוב לי, וזה לא כזה קל לשכוח אותו.
אני כבר לא יודעת אם יהיה מישהו חדש … אני שבורה ומפורקת.
אני לא רוצה אפילו להתחיל לחשוב על לעבור את כל זה אוד פעם…
נוגה: אוף אשלי תתעוררי כבר, את לא נולדת בשביל לבכות כל היום אל איזה חבר אדיוט אחד!
את כאן כדי לחיות אז תחיי כבר ! (מיד שסימה להגיד את המשפט תחילה לבכות)

נוגי.. מה קרה ?
נוגה: אני בסדר אני פשוט אומרת את המילה "חיים" ומיד חושבת על סבא שלי.
אני ממש מצטערת, אני ילך וניפגש מחר בבית ספר ?
נוגה: לא מחר אני יהיה אצל סבתא, אז אוךי ניפגש כבר ביום ראשון.

(בחזרה בבית של אשלי)
נשכבת על המיטה ומסתכלת על התקרה .. וחושבת :
אני לא מבינה, מי כבר יכל להזמין אותי למסיבה… ויש לו מחר וים הולדת … איך זה שאני לא יודעת מי הוא ?
אוקי אולי אני יסתכל ביומן ויבדוק את הימי הולדת של אנשים שאני מכירה..
טוב אז .. לנוגה יש מחר, לאיתמר (ילד מהכיתה) יש בעוד שש ימים, לדניאלה יש בעוד שבוע בדיוק אבל מחר יש רק לנוגה ולא לאף אחד אחר …

זה נראה לי מוזר, אבל זה מסיבה אז בטח יבואו הרבה ילדים, כנראה שיש הרבה מוזמנים… אני פשוט צריכה לברר מי הם המוזמנים ואז לגלות מי המארגן !