מה אני עושה פה?!- פרק 9-

״בוקר טוב אמא״ אמרתי כשירדתי למטה. ״בוקר .. טוב״ היא אמרה בחיוך. ״מה גרם לבוקר להיות כל כך טוב?״ היא שאלה. ״צודקת אמא, פעם הבאה שאני רואה אותך בבוקר אני לא אגיד בוקר טוב״ אמרתי בחיוך, ויצאתי למכונית שלה, והיא מיד אחריי.
״ענבר!״ שמעתי קול. פתחתי עיניים והוצאתי את האוזניות מהאוזניים. ״מה?״ שאלתי את טל. ״עשית שיעורים בהסטוריה?״ היא שאלה. ״אה.. נראה לי״ אמרתי והושטתי לה את המחברת. ״תודה״ היא אמרה בחיוך וקמה. ״תגידי, את טובה בחומר?״ היא שאלה. ״למדתי את זה כבר, אז אפשר להגיד״ אמרתי. ״אני ממש לא. יש מצב את עוזרת לי להתכונן למבחן שמחר?״ היא שאלה. ״בטח״ אמרתי. ״בשלוש כזה?״ היא שאלה. הנהנתי. ״הגואל שבע״ היא אמרה בחיוך וקמה. ראיתי מהחלון בכיתה את עידו מחייך אליי. חייכתי. הוא סימן לי לבוא. לקחתי את התיק והלכתי אחריו.
הוא משך אותי לחדר השרת, סגר את הדלת ונישק אותי.
״יש לי היסטוריה״ מלמלתי. ״לא נורא״ הוא אמר ונישק אותי בחוזקה. חייכתי וליטפתי את ראשו. הוא הניח אותי על השידה שבחדר, ולא הפסיק לנשק אותי. הדלת נפתחה. ״עידו?!״ שמעתי קול יחסית מוכר. עידו התרחק ממני. הסתכלתי על הבחורה והבחור. איך לא, אסי והחברה ה׳מקסימה׳ שלו. ״פששי, יפה לכם״ אסי אמר בחצי חיוך מתגרה. ״גם לכם״ אמרתי. ״אני לא מאמינה שאתה מתנשק עם המפגרת הגותית הזאת שנייה אחרי שאתה נפרד ממאיה!״ הבחורה אמרה בעצבנות. החלטתי לא להתערב ולשתוק. היא נראית לי יותר מדי מטומטמת בשביל להבין מה אני הולכת לומר. ״טוב חיים שלי, מה אכפת לך? שיעשו מה שבא להם, רק לא פה. אנחנו מתכננים לעשות כאן משהו״ אסי אמר והסתכל עליי. ״אני בטוח שהדבר שאתם מתכננים לעשות כאן אתם יכולים לעשות במקום אחר״ עידו אמר. ״עידו, לך אין זכות דיבור״ החברה של אסי אמרה. ״זה בסדר, אני חייבת לחזור לשיעור״ אמרתי וקמתי מהשידה. ״אני אראה אותך אחר כך״ הוא אמר, והלכתי.
בערב, חזרתי מהבית של טל לבית שלי. זה היה כזה מסובך לזכור כבישים וכל זה. הרבה יותר מסובך פה מבלונדון. איזה אופנוע נעצר לידי. המשכתי ללכת. ״תירגעי, זה אני״ אסי אמר והוריד את הקסדה. ״זה לא כזה מרגיע״ אמרתי. ״את צריכה טרמפ?״ הוא שאל, מתעלם לגמרי ממה שאמרתי. ״לא, אני מעדיפה ללכת״ אמרתי. הוא הסתכל עליי. ״תודה אסי, לא צריך, ביי״ אמרתי בעצבנות וסימנתי לו להמשיך. ״תיהני״ הוא אמר ונסע במהירות. מה יש לאנשים פה? אסור לי להגיד לו לא? בגלל שהוא ה׳מלך׳ שלהם? חבורה של דפוקים.
הגעתי הביתה. ״איך היה אצל החברה שלך?״ אמא שאלה אותי בחיוך. ״נעמי, עזבי את הילדה״ אבא שלי אמר בחיוך. ״זה בסדר, לא הרגתי אותה אמא״ אמרתי בחצי חיוך. ״אני למעלה״ אמרתי ועליתי לחדר שלי.
עבר שבוע. עוד יומיים השכבה יוצאת לטיול שנתי של שלושה ימים. לי אין את הכוח ואת המצב רוח לחארטה הזה, אבל טל גוררת אותי לשם. ״יהיה לך זמן איכות עם עידו״ היא אמרה לי כשחזרנו הביתה. נאנחתי. ״אני לא צריכה ׳זמן איכות׳ איתו. אין בינינו כלום״ אמרתי ונכנסתי הביתה. ״היי ברבור״ דפנה אמרה לי בחיוך. ״היי״ אמרתי לה. ״טוב, בקיצור את באה״ היא אמרה. ״יש לי ברירה?״ מלמלתי. ״לא, ביי״ היא אמרה וניתקה במהירות. התיישבתי ליד השולחן. ״מה קורה יפה שלי?״ היא שאלה אותי. ״סביר״ אמרתי ושתיתי מים. הסתכלתי עליה. ״תגידי״ התחלתי לדבר. היא הסתובבה אליי. ״מה?״ היא שאלה בחיוך. ״אה.. אפשר קולה?״ שאלתי בחצי חיוך. ״בטח״ היא אמרה בחיוך. רציתי לשאול אותה מה לעשות לגבי אסי. כאילו, לגבי עידו. לא אסי. עידו. פאק, אני צריכה אוויר. ״מה עם הקולה?״ דפי שאלה אותי כשהייתי בדרך החוצה. ״תשתי את, סליחה״ אמרתי ויצאתי החוצה.