מלאך ושטן- פרק 12-

רק 12-
מנקודת המבט של אלינור-
הגעתי לבית ספר באיחור, כי הגעתי מהדירה של יותם. אסור שזה יקרה יותר, ישנתי שעתיים בלילה.
״סליחה על האיחור״ אמרתי לגלית, המורה לביולוגיה, והתקדמתי למקום שלי. איתי הגיע לפניי, זה דבר שלא קורה כל יום.
״בוקר טוב״ אמרתי לו והתיישבתי.
״בוקר״ הוא אמר. הוצאתי את המחברת שלי והסתכלתי על הלוח. הרגשתי את העיניים של איתי נעוצות בי כשהתחלתי לכתוב.
״מה?״ שאלתי, עדיין כותבת. הוא שתק. נעצרתי והרמתי את ראשי אליו.
״מה?״ שאלתי שוב.
״כלום״ הוא מלמל ונשען אחורה.
״אוקיי״ מלמלתי וחזרתי לכתוב.
״כמה זמן אתם ביחד?״ הוא שאל.
״אני ויותם?״ שאלתי.
״לא, את והכיסא״ הוא אמר.
״מצחיק״ מלמלתי והרמתי את המבט אליו.
״היינו חצי שנה, נפרדנו לחצי שנה, חזרנו לפני חודשיים״ אמרתי.
״אז את לא מגוונת״ הוא אמר.
״מה?״ גיחכתי.
״היית עם מישהו בחצי שנה שנפרדתם?״ הוא שאל.
״מה זה השאלות האלה?״ שאלתי.
״מתעניין בחיים של שותפתי לשולחן״ הוא אמר בחיוך.
״אז תתעניין קצת פחות״ אמרתי.
״מפריע לך?״
״כן״
״למה?״
״ככה, חזרת לעצבן אותי?״
״מתי הפסקתי?״ הוא גיחך. הסתכלתי עליו.
״חשבתי שאחרי השיחה שלנו בטיול אנחנו בסדר״ אמרתי בשקט, נזכרת שהיה כיף לדבר איתו כשהוא רגוע. כשהוא בלי עם כל החברים הנוראיים שלו.
״אנחנו בסדר, בתור אשכנזייה, את ממש אחלה״ הוא אמר. גלגלתי עיניים, שוב אותו משפט דפוק. הוא חייך.
״תגידי, איך את במתמטיקה?״ הוא שאל.

״את הולכת אליו הביתה?!״ דנה שאלה אותי בתדהמה.
״לפאקינג אית..״
״אפשר לא להגיד שמות?״ שאלתי בשקט.
״מה זה משנה, אתם רק הולכים ׳ללמוד למתמטיקה׳ לא?!״ היא שאלה.
״זה בדיוק מה שאנחנו עושים!״
״את כל כך תמימה לפעמים יואו!״ היא מלמלה בתסכול.
״הוא צריך עזרה במתמטיקה, למה שאני לא אבוא וא..״
״כי הוא יאנוס אותך!״ היא אמרה. הסתכלתי עליה, היא לא אמיתית.
״מה את צוחקת?״ היא שאלה.
״כי הוא לא כזה״ אמרתי בחיוך. ״׳יאנוס אותך׳״ מלמלתי וחזרתי לצחוק.
״תקשיבי, זה ממש לא חכם להיפגש אצלו בבית. גם אף פעם לא היית באזור הזה של העיר, הכל שם מפחיד״
״את סתם מגזימה״ אמרתי. ״הוא מכיר את יותם כבר, הוא יודע שיש לי חבר, ואני האחרונה שהוא ירצה ׳לאנוס׳ אוקיי? אני ההפך מהטעם שלו״
״מאיפה לך בדיוק?״
״אני כמו השיר הזאת שמתעלקת לו על החיים?״ שאלתי בשקט.
״מאיפה לך שהיא מתעלקת לו על החיים?״ היא שאלה. נזכרתי בנשיקות, ובכל הפרצופים שהיא עושה לו כשהיא רואה אותו מדבר עם בחורות.
״כי רואים את זה!״ אמרתי.
״אני מאוד מקווה שאת יודעת למה את מתכוונת להיכנס״ היא אמרה בשקט.
״לחדר של ילד שרוצה להשתפר במתמטיקה״ אמרתי ברוגע.

מנקודת המבט של איתי-
״הזמנת אותה לבית שלך, ללמד אותך מתמטיקה?״ דביר שאל כשנכנסנו לבית שלי, והתחיל לצחוק.
״מה מצחיק?״ שאלתי.
״שאתה נקבה!״ הוא אמר בחיוך.
״מה נקבה, אני חרא בכל החרא הזה של אלגברה והשמות המסובכים האלה.. אז היא..״ התחלתי והסתכלתי עליו מנסה לעצור את הצחוק שהוא מת להוציא.
״תצחק תצחק״ מלמלתי. הוא חזר לצחוק. הורדתי את החולצה ונשכבתי על המיטה שלי.
״דיר באלאק אתה מדבר על כל זה עם מישהו, כן?״ אמרתי. הוא חייך.
״שהשם יעזור לך אחי״ הוא מלמל בחיוך.
״נדפקתי אחי״ מלמלתי ושמתי את הידיים על הפנים. מה אני עושה מה? בשביל בחורה שהיא הכי לא קשורה למקום שאני מגיע ממנו.. מה היא עושה לי?
״טוב, מה שלא תעשה, אל תנסה לנשק אותה״ הוא אמר. הסתכלתי עליו.
״אל תיגע בה בכלל, היא לא מהבחורות שיזרמו איתך״ הוא אמר. התיישבתי. לאן הכנסתי את עצמי.
״היא תיתן לך כאפה ולא תסתכל לכיוון שלך יותר בחיים״
״אני לא רוצה לגעת בה״ אמרתי. הוא צחק. התעצבנתי והסתכלתי עליו.
״זה היה המשפט הכי מזיין תשכל שהוצאת מהפה״ הוא אמר בחיוך.
״טוב אז אני כן. ואני לא יודע איך שולטים בעצמך כשבחורה כזאת יושבת לידך״ אמרתי ונשענתי קדימה בתסכול.
״מחייכת את החיוך הזה שאתה לא יודע מה עשית בשביל לגרום לה לשמוח אבל לא אכפ.. כוסאמק״
״אחי אתה מאוהב״ הוא אמר בדאגה. נעמדתי והתחלתי ללכת בחדר. מה זה היה המשפט הזה קיבינימט!
״אתה ממש מאוהב.. יאבאלה״ הוא אמר. הסתכלתי עליו.
״אתה לא מדבר על זה עם אף אחד״ אמרתי בלחץ. בחיים זה לא קרה לי
״ואני לא ׳מאוהב׳״ אמרתי. ״היא כוסית, ממש. זה הכל.״
״בסדר, אני חייב לעוף, יש לי כוסיות עם קשר פחות מתוסבך שמחכות לי״ הוא אמר ונעמד.
״בהצלחה אחי״ הוא אמר. הנהנתי וחזרתי למיטה שלי.

שמעתי דפיקות בדלת של החדר שלי. פתחתי עין אחת והסתכלתי על השעה בפלאפון. שיט.
״איתי?״ שמעתי את הקול של אלינור.
״כוסאמק״ מלמלתי ולבשתי חולצה. הסתכלתי על החדר. העפתי את כל הקופסאות קונדומים אל מתחת למיטה, וגם עוד חזיות שנשארו אצלי מימים קלים יותר.
״בוקר טוב״ אמרתי ופתחתי לה את הדלת.
״ארבע וחצי בצהריים״ היא אמרה והסתכלה עליי בבלבול.
״ישנתי קצת, לא משנה״ מלמלתי וסגרתי אחריה את הדלת.
״הערתי אותך?״ היא שאלה בחיוך.
״לישון פחות כיף מללמוד למתמטיקה, עשית מצווה״ אמרתי. היא גיחכה.
״טוב, מה לומדים?״ שאלתי כשהיא התיישבה על המיטה שלי.
״מה אתה לא יודע?״ היא שאלה. הסתכלתי עליה.
״אולי יהיה יותר קל להגיד מה אני כן יודע״ אמרתי בחיוך. היא חייכה. התיישבתי לידה.
״מה אתה יודע?״ היא שאלה.
״חיבור וחיסור עד עשרים״ אמרתי. היא צחקה. הסתכלתי עליה וחייכתי.
״משוואות?״ היא שאלה ופתחה את הספר. יא ראבי איזה טעות, אני לא מרוכז. היא הסתכלה עליי.
״איתי?״
״כן.. מה זה?״ שאלתי והסתכלתי על הספר. יא מאמא, מה זה כל המספרים האלה ולמה יש שם אותיות באנגלית

״את מבינה שאת הבן אדם היחיד שגרם לי להבין משהו בחרא הזה?״ שאלתי את אלינור בחיוך כשפתרתי תרגילים. לפני חודשיים הייתי מסתכל על דבר כזה ועושה מזה מטוס ותוקע את זה באוזן של איזה טמבל.
״אתה מגזים..״
״צודקת את חרא מורה״ אמרתי והסתכלתי עליה. היא חייכה.
״אתה בן אדם כזה מפרגן״ היא מלמלה בחיוך.
״כזה אני״ אמרתי בחיוך. היא חייכה וסגרה את הספר. קיבינימט איך אני מוצא עיסוק אחר חוץ מלהסתכל עליה עכשיו. בלעתי רוק.
״אהלן״ עומר נכנס בחיוך לחדר שלי. קיבינימט, רק שלא יעשה פדיחות, היא לא מהבחורות האלה
״צא״ אמרתי.
״צא אתה״ הוא אמר והסתכל על אלינור.
״אני עומר, האח הגדול והחתיך יותר של ה.. פגר הזה״ הוא אמר בחיוך ושם את היד על הכתף שלי.
״ואת?״ הוא שאל.
״אלינ..״
״אין לך משהו יותר טוב לעשות?״ שאלתי אותו.
״לא, לא כרגע״ הוא אמר בחיוך והתיישב על כיסא.
״אני מצטער על הטמבל, לא יודע איך יצאנו מאותו מקום״ אמרתי והסתכלתי על אלינור. היא חייכה.
״אני יודע, לפרט לך?״ עומר שאל אותי. למה זה מגיע לי אדוניי
״טוב אני חושבת שאני אלך, כבר מאוחר לללמוד מתמטיקה״ אלינור אמרה לי ונעמדה.
״את באת.. ללמד את איתי מתמטיקה?״ עומר שאל בחיוך. זהו, זה הסוף שלי.
״כן..״
״טוב, בואי״ אמרתי ופתחתי את הדלת. היא חייכה אל עומר ויצאה. אדוניי תעשה שאמא ואבא לא בזווית של לפגוש אותה
״איפה האוטו שלך?״ שאלתי כשיצאנו מהבית שלי.
״שם״ היא אמרה והצביעה על ג׳יפ. הסתכלתי עליו ונזכרתי מאיפה היא מגיעה ומאיפה אני מגיע.
״אחלה אוטו״ אמרתי כשנעמדנו לידו.
״תודה״ היא אמרה והסתכלה עליי.
״טוב, ניפגש מחר״ היא אמרה בחיוך.
״כן״ מלמלתי וגירדתי בראש שלי.
״ביי״ היא מלמלה בחיוך ונכנסה לאוטו.
״יופי טמבל, עכשיו איך חושבים על משהו אחר חוץ ממנה״ מלמלתי.