מנוגדים-אמה ויונתן פרק 5

נקודת מבט אמה
אני מטומטמת וזה סופי, ממתי אני מקנאה בבנים כמו היונתן הזה?! מה יש לי, התחרפנתי כנראה, אם אני מביטה בהם רוקדים, ומקנאה. הם עלו במדרגות, התיישבתי על הכיסא ליד ולן, מסתכלת עליהם, ומקנאה, כשבזמן הזה ולן מסתכלת עליי, וצוחקת "מה עכשיו את מתכוונת לעשות?" היא שאלה "כלום, מה את חושבת שאני יעקוב אחריהם?" אמרתי לה כשבאמת, זה מה שמתחשק לי לעשות "אני לא חושבת כלום" היא אמרה צוחקת מההתנהגות הילדותית שלי "אז אני מודיעה לך שלא!" אמרתי בזמן שאני שותה שלוק מים קרים, ושנייה אחרי דוחפת את כוס המים הקרים ליידיה של ולן,קופצת מהכיסא שהיה גבוהה מידי למידות שלי, ועולה אחריהם במדרגות. שמעתי מאחורי הדלת את כל הסיבונים שהוא אמר לה, הילד הזה פשוט פתטי והיא סתומה, שהיא מקשיבה לו. אחרי כמה דקות היה שקט, והצצתי לראות מה קורה, ראיתי איך הם מתפשטים, ומהר הלכתי משם,עם תחושת מועקה מטורפת, אבל שיניתי את הפנים שלי לחיוך רגיל וירדתי במדרגות בחזרה למסיבה. הפנתי את המבט שלי לכיסא שבו ישבתי קודם, וראיתי את אח שלי וולן מדברים וצוחקים. הלכתי לשם מהר, לא הייתי מוכנה שהמפגר הזה ישחק גם בה "אפשר לדעת מה אתה עושה חתיכת מפגר?" שאלתי רותחת מזעם כשאני מולו "תרגעי היסטרית, אנחנו משוחחים" הוא ענה, וחיכה את השפה הגבוה שלי "לך תשוחח עם הפרוצות שלך, ביי!" אמרתי משליכה עליו את כל העצבים שקיימים בי "יש לך מזל שאני מת מעייפות, אחרת הייתי הורג אותך!" הוא אמר מסריח מאלכוהול ויורד מהכיסא "כן,מזל משמיים" מלמלתי בציניות, דחפתי אותו לצד השני וישבתי בכיסא בחזרה "מה הוא רצה ממך?" שאלתי את ולן מודאגת "כלום.. תרגעי" היא ענתה מחויכת, כאילו חלום חייה התגשם. שמתי ידיים על הפנים כשהבנתי שהוא ניסה למכור לה סיפור כלשהו, והסתובבתי עם כל הגוף אליה "ולן את מדהימה, אבל את יודעת טוב מאוד מי זה הרון הזה, אז אל תאמיני לו!" אמרתי לה בהחלטיות "אמה, הכל טוב, הוא צחק איתי בסך הכל ולא אמר שום שטות" היא אמרה בטוחה בעצמה, הסתובבתי בחזרה, והסתכלתי על יונתן וזו שהיייתה איתו יורדים במדרגות "נראלי שאת מודאגת בכלל ממשהו אחר" ולן אמרה לי כשהיא הבינה שהכעס האמיתי שלי לא עוסק בכלל באחי "אני? ממש לא" אמרתי עם משחק גרוע, שותה כוס מים "נו" היא אמרה מצפה לתשובה האמיתית שתכלול את יונתן "כלום" עניתי עם משחק גרוע יותר מהקודם, היא ספרה עם האצבעות עד שלוש "המפגר הזה והיא שכבו" אמרתי לפני שהיא סיימה לספור, והיא חייכה כי היא כבר ציפתה לתשובה שקשורה אליו "וזה מפריע לך?" היא שאלה "לא ממש לא" אמרתי במשחק גרוע שהיה מבייש את בית ספר למשחק 'יורם לויינשטיין', והיא הסתכלה עלי עם מבט דורש תשובה כנה "כן…אני מתה מקנאה!!" אמרתי כמו ילדה קטנה, כשאני נושכת את השפה, ומסתכלת עליו "אבל הוא עושה לי בכוונה, הוא ילד מפגר, הוא חושב שאני לא מבינה שהוא מחפש את הקנאה שלי, ואני לא אתן לו את התענוג" אמרתי עם חיוך תחמני, הנחתי את הכוס בשולחן, וקמתי לרקוד עם אחד החברים שלו, לידו, כאשר כל הרחבה הסתכלה עלינו רוקדים, והוא עמד שם עם 'הדייט' שלו לכאורה.

נקודת מבט יונתן
סיימנו את העניינים בחדר, וירדנו למטה לרקוד כשהעיניים של אמה לא ירדו ממני. אחרי כמה דקות אמה באה לרקוד עם יניר, חבר שלי, מול כולם.. איך היא רקדה יפה, עם הגוף הסקסי שלה.. מזה הקנאה המטופשת הזו שהרגשתי? הייתי עצבני יותר מאי פעם, הלכתי לשתות כמה כוסות, ממשיך להסתכל עליה, וחתכתי משם מרוב העצבים שהצטברו בי.
קמתי בבוקר, עם כאבי ראש מאתמול, ישנתי בלילה, בבית של אבא, נכנסתי להתקלח, התארגנתי לבית ספר, וירדתי לאכול ארוחת בוקר שהכינה המשרתת כמו כל בוקר.
"מה קורה בן?" אבא שאל אותי עסוק בדפים שלו, לא מעוניין בי באמת "הכל טוב" עניתי כשמתפוצץ לי הראש "אני רואה שבילית טוב אתמול" הוא ענה לי מרוצה "כן, טוב אבא, אני צריך כסף עליי" ביקשתי ממנו, והוא שלף מהכיס חמש מאות שקל כאילו זה חמישה שקלים עבורו, לא שממש אכפת לי.. לקחתי את הז'קט שלי, ויצאתי עם הרכב לבית ספר. החניתי את הרכב, ונכנסתי לשיעור הראשון באיחור כל כך גדול ששניה אחריי זה הייתה הפסקה, יצאנו מהשיעור, ואחרי כמה דקות ראיתי את אמה נכנסת בחזרה לכיתה שלה, רציתי להבהיר איתה את העניניים לגבי אתמול, אבל בלי שרון ידע, אז אמרתי לו שאני הולך שנייה לשירותים, התקדמתי לכיתה שלה ובדקתי שרון לא שם לב אליי, היא נכנסה לקחת משהו והייתה לבד, המפתח היה בדלת, נכנסתי, ונעלתי את הדלת "מה אתה עושה מפגר?" היא צרחה והתקדמה אליי "אני עושה מה שאני רוצה, ומה שאני רוצה עכשיו זה הסבר!" דרשתי את ההסבר בזעם. היא באה לכיווני לקחת את המפתחות שביידי תוך כדי שהיא מדברת "תביא את המפתח מטומטם!" היא כעסה, לקחתי המפתחות, והכנסתי למכנסיים שלי "עכשיו אין לך לאן לברוח, ואני רוצה שתסבירי לי מיד הכול, ולא כדאי לך לעצבן אותי" אמרתי נחוש בדעתי "אתה לא בסדר בראש" היא הסתכלה עליי בשוק על הפעולה של הכנסת המפתחות למכנסיים, ושנייה אחרי זה דפקה על הדלת, וצעקה לעזרה, תפסתי לה את היד, הצמדתי אותה חזק לקיר, והשתקתי לה את הפה עם היד "תסתמי, ותדברי עכשיו, מה הקטע של אתמול בלילה?" דרשתי ממנה תשובה, הורדתי את היד מהשפתיים שלה, והסתכלתי לה בעיניים ואז בשפתיים, רציתי לנשק אותה כל כך.. היה לי חשק עז להוריד לה את הבגדים באמצע הכיתה. היא השתחררה מהאחיזה, והלכה אחורה "שום קטע, רציתי לרקוד, זה שכולם הסתכלו זה לא אשמתי" היא ענתה מרוצה מעצמה, עם חיוך נקמני "כן, לרקוד עם חבר שלי?!" שאלתי שאלה רטורית "אם את מקנאה בליאן ורוצה אותי, תגידי, אין צורך במשחקים של ילדה" המשכתי את משפטי ,פתחתי את הדלת ויצאתי מהכיתה שלה.