מנוגדים-אמה ויונתן פרק 7

נקודת מבט יונתן
אחרי כמה דקות שאנע ורון היינו בחדר הוא נרדם, כבר היה שיכור, ואני ירדתי לקחת מים, הייתי צמא, פתחתי את המקרר ומזגתי מים כשפתאום אני שומע מהחצר שירים, הבנתי שהילדונת חזרה, שתיצי שלוק אחד מהמים ויצאתי לראות אותה, היא רקדה שם, בבגד ים, בידיוק כמו שדיימנתי כמה שעות לפני, בהייתי בה, באיך שהיא זזה, בגוף שלה… היא חירמנה אותי "היא כזאת טובה" מלמלתי לעצמי והחלטתי לצאת "מה את עושה פה מטורף?" היא צעקה, לא רציתי שתחשוב שאני עוקב אחריה, אז הורדתי חולצה "באתי לשחות קצת" אמרתי בשאנטיות, והתקדמתי לבריכה בלי להתייחס אליה יותר מידי "מה אתה עושה בבית שלי?" היא שאלה עקשנית יותר "אחיך הזמין אותי לישון פה" אמרתי והתקדמתי לשפת הבריכה, היא באה אליי, והגענו למצב שהיא עומדת על שפת הבריכה עם הגב לבריכה, ואני מולה "אתה רוצה לעצבן אותי?" היא אמרה כשהיא יוצאת מדעתה "לא, אני רק רוצה להיכנס לבריכה" אמרתי שוב בשאנטיות ובגיחוך, רק כדי להרגיז אותה. התקדמתי טיפה לבריכה, אבל היא בלמה אותי עם היד שלה על החזה שלי "תגיד אתה חושב שאני סתומה?" היא שאלה כעוסה" חייכתי, והסתכלתי עליה "כן, אני חושב שאת סתומה, וילדה קטנה שהולכת סחור סחור" אמרתי לה כשאני מוריד את הראש שלי לגובה שלה, ומתקרב לפנים שלה. עקפתי אותה, עמדתי מול הבריכה, מכין את עצמי עם הידיים לקפוץ, והיא מאחורי עדיין חופרת "מצוין, אתה חושב שאני ילדה קטנה שהולכת סחור סחור?" היא אמרה "כן" עניתי במהירות, בלי לייחס חשיבות למה שהיא מדברת, כשאני מכין את עצמי לקפיצה עם הידיים, היא תפסה את היד שלי, סובבה אותי אלייה ונישקה אותי חזק, בעוצמה, בפרעות, עד ששנינו נפלנו לבריכה, ממשיכים להתנשק, כשאני מצמיד אותה למעקה כדי שיהיה לי על מה להשען, הייתה נשיקה קטלנית, שנמשכה דקה שלמה, הלשונות שלנו נפגשו אחת עם השנייה, לא רציתי להתשחרר אבל אחר כך התנתקנו מהנשיקה והסתכלנו זה על זו, היא עמדה ללכת בלי להגיד כלום, כדי להימנע מתשובה, תפסתי אותה, ושוב נישקתי אותה, חזק יותר, כשהיא עם הידיים באוויר מנסה להתנגד, ואני תופס אותה עם שתי הידיים בראש. התנתקנו שוב ואז ההיסטריה התחילה.

נקודת מבט אמה
פשוט נישקתי אותו מכעס שהוא מכנה אותי ילדה קטנה ולא מתייחס אלי, או שבעצם מאהבה… אני לא יודעת, מה שכן-זו טעות חיי! אבל זו הנשיקה הכי יפה והכי כנה שהייתה לי בחיים. התנתקתי ממנו, והוא חזר לנשק אותי שוב, ללא ספק-זו הנשיקה השנייה הכי יפה שקיבלתי בחיים.. אבל אין לזה מקום. התנתקתי ממנו לאחרי כמה שניות, והייתי חייבת להעמיד פני כועסת "מה אתה עושה מפגר?" צרחתי עליו כדי להפנות את כול האשמה כלפיו "אני?" הוא צחק מיואש ממני ועמד מעליי "את נישקת אותי כי היית חרמנית מתה לשפתיים האלו!" הוא ענה לי בהתגרות "אא..תשמור על הפה שלך ילד מפגר, אליי אתה תדבר בכבוד, אני לא אחת הפרוצות שלך שמעת?!" אמרתי לו רותחת מעצבים "כן, שמעתי, עכשיו מה את רוצה? עוד נשיקה? או שנעבור לשלב השני?" הוא ענה מרוצה מעצמו, ותופס אותי מהמותניים בעזרת שתי הידיים הגדולות שלו, הרחקתי אותו ממני "תראה יונתן המפגר, הסיבה שנישקתי אותך היא כי הרגזת אותי, וכדי להוכיח לך שאני ממש לא ילדה קטנה, אז אל תפתח ציפיות-כי אתה תתאכזב" עניתי בהתגרות, יצאתי מהבריכה, לבשתי את החלוק ונכנסתי להתקלח.

נקודת מבט יונתן
היא הילדה הכי קטנה שיש, אבל איך מנשקת טוב, זה לא הגיוני.
יצאתי אחריה מהבריכה, נכנסתי להתקלח, והלכתי לישון.
קמתי בבוקר, שטפתי פנים, לבשתי רק מכנסיים בלי חולצה, וירדתי למטה. רון היה שם, מכין בידיוק ארוחת בוקר לשלושתנו "בוקר טוב" הוא אמר לי עם המחבת ביד "בוקר טוב" עניתי מפהק "איפה האחות ההיסטרית שלך?" שאלתי מתיישב על הכיסא במטבח מול הדלת "כל רגע צריכה להיכנס, היא יצאה בשש בבוקר להחליק על הגלגליות שלה, כמו כל בוקר של שבת" רון ענה לי, רגיל לזה, כחלק מהשגרה. שנייה לאחר מכן היא נכנסה עם הגלגליות שלה, והפעילה מוזיקה ישר, על עוצמה גבוהה, שיר בספרדית, שרק בנות מכירות… היא לקחה את רון מהיד, ורקדה איתו, איזה ילדה משוגעת היא, לא הפסקתי לחייך, הכי גרוע שרון ידע את צעדי הריקוד, כאילו זה ככה כל בוקר. אחרי הפזמון הוא חזר למטבח, היא הורידה את הגלגליות שלה והמשיכה לשיר, איזה קול יפה יש לה, היא רקדה ושרה תוך כדי, ליד רון כשהיא מסתכלת עליו, איזה חיוך יפה יש לה.. היא ישבה על השיש במטבח ושרה את השיר עד סופו כשהוא עושה לה קצב עם הידיים. כשנגמר השיר היא קפצה מהשיש, כי היא ממש גמדה, נישקה אותו בלחי, ורצה לקומה למעלה, כנראה להוריד את הקסדה וכל מה שהיא שמה עליה.
כמה דקות אחריי היא ירדה למטה, עם מכנס קצר שחור, וטריקו לבנה חלקה של אח שלה, שהייתה גדולה עליה בכמה מידות… היה לה ביד ספר, ומשקפי קריאה שהיא שמה בחולצה כי זה לא בשימוש בנתיים, היא ישבה בכיסא מולי, והסתכלנו אחד על השנייה, אני חייכתי והיא ניסתה להתחמק במבט "רון, אתה מכיר את החברים האלו, בלי עקרונות, שבוגדים בחברים שלהם?" פתאום היא אמרה, תוך כדי שהיא אוכלת מלפפון, ומסתכלת עליי כי זה רמז שמיועד לי… נשענתי אחורנית, משלב ידיים, וחייכתי למשמע ההתנהגות הילדותית והרעה שלה.. לא נפלתי למשחקים האלו "לא, על מה את מדברת? מה עשית?" הוא שאל כאילו הוא רגיל שהיא עושה לו צרות "כלום, אל תדאג" היא ענתה ושתתה את המיץ שלה "כן, שאת אומרת לי אל תדאג אני דואג" הוא ענה מגיש את האוכל לשולחן ומסתכל עליה, היא חייכה, אכלה, הרכיבה משקפיים, והתחילה לקרוא אפילו ככה היא יפה, הבטתי בה כמה שניות ארוכות, היופי שלה היפנט אותי,העייניים והשפתיים שלה, הדרך שבה היא קראה את הספר.. הבנתי שאני חייב אבל חייב להוציא אותה מהראש שלי, אין לי ברירה, אסור לי להיכנס לזוגיות, אני לא בנוי לזה… סיסמסתי לשתי בנות מבית ספר את הכתובת של הבית של אמה ורון, שיבואו גם הן לאכול איתנו, אלו בנות שגרות רחןב ליד, אין לי יותר מידי זמן למשוך.
הפעמון צלצל אחרי כמה דקות, ואף אחד מאיתנו לא קם, היא הרימה מבט מהספר שלה, והסתכלה עלינו "נו? אף אחד לא קם?" היא שאלה ולא התייחסנו אלייה? היא הניחה את הספר על השולחן, קפצה מהכיסא הגבוהה, והלכה לכיוון הדלת. חיכיתי בקוצר רוח לתגובה שלה כשהיא תראה אותן.. היא פתחה את הדלת, והן עמדו שם-היא הייתה בשוק "מה אתן עושות פה?" היא שאלה אותן "באנו לאח שלו וחבר שלו קטנטונת" הן ענו לה כדי להציק לה "קטנטונת?" היא שאלה ואחרי כמה שניות התקדמה למשוך להן בשיער, אני ורון רצנו לכיוונה, ומשכנו אותה אחורה "מה את עושה מטורפת?!" הן אמרו בכעס כלפיה ותוך כדי סידרו את השיער שלהן..
ואי זה היה רגע מצחיק ביותר, לא תיארתי לעצמי שככה היא תגיב.