מראות – פרק 5 :) כתוב בפנים יתומה או מראות

החלטתי בינתיים להמשיך רק את מראות , עם אני אראה שהרבה רוצים גם את יתומה אני אמשיך :)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נכנסנו כולם , ואז קלטתי מה יש בחדר
הכל היה תמונות , תמונות שלו , תמונות של אבא.
למזלי אף אחד לא זיהה את הילדה הקטנה שחיבקה את הטייס בתמונה שלי ושלו שתלויה על הקיר ליד הדלת . למזלי , אף אחד לא זיהה אותי… רוץ מכמובן , רוי.
הדמעות עמדו לי בעיניים , כשכל הזיכרונות עומדים לי מול העיניים.
רוי ראה שאני לא רוצה שידעו, הוא ידע שאני מתה לבכות
הוא החזיק לי את היד ולחש
"בשנייה שאת אומרת , אני מעיף מפה את כולם"
עזב לי את היד והלך להסתובב בחדר
הכל היה מלא במסמכים , על השולחן שמעליו הייתה תמונה ענקים של אבא שלי ועוד מישהו שלא הכרתי או זכרתי. פתחתי תיק רנדומלי ובשנייה שראיתי מה יש בו צרחתי בבהלה
"מה קרה ???" לחשה אמה מבוהלת מהצרחה שדלי
אבל לא הגבתי . לא יכולתי , היה לי גוש מריר וכואב בגרון שסירב להיעלם
אז היא פשוט ניגשה אל מה שפתחתי ופתחה
"מה זה לעזאזל ??" אמרה כבהלה גמורה בעיניה
"זה כנראה תיק של הניתוח לאחרי המוות"פלטתי
"אני מכיר את האיש הזה" אמר דין
"הוא היה טייס לא ? הוא מת." הוסיף
"כן , וכאן יש את כל התמונות המזעזעות של איפה הוא נפצע" אמרה בזעזוע
"למה שיהיה כאן חדר , מלא בתמונות של איזה טייס רנדומלי ?" אמרה אלינור , מבולבלת
"הוא לא טייס רנדומלי. הוא אבא שלי" לחשתי , קולטת את כל המבטים ננעצים בי
"זה רק עושה את זה יותר מוזר" לחש דין
"איפה אוראל ?" שאלתי
"פה" הוא אמר , בחדר שאף אחד לא טרח להיכנס , עומד מול תמונה של אנשים
"זאת אמא שלי" לחש אוראל
"וזה אבא שלי" מלמל רוי
"אלה ההורים שלי" הסתכלה אלינור במבט משותק
"ושלי" הוסיפה אמה
"ושלי.." לחש דין , כשהוא מסתכל כמו כולם על התמונה הגדולה בחדר השני , שכלולה את כל ההורים שלנו.
"רגע." לחשה אמה "אחותך הקטנה אמרה שהיא ראתה את אבא שלכן כותב לכן את מספר החדר הזה"
"ואת לא באמת מאמינה לה" התעצבנתי
"את לא חושבת שזה קצת מוזר ?" שאל רוי
"זה מאוד מוזר. זה למה אף אחד לא הולך לספר להורים שלו על זה, כולנו הגענו לכאן , בטח שלא בטעות. אף אחד לא מדבר על זה" התעצבנתי
"אז מה את מצפה שנעשה?" התעצבן דין
"משהו קורה כאן זה ברור , ואנחנו נגלה את זה לבד" אמרה אמה
"עכשיו בואו" הוסיפה
יצאנו מהחדר , נותנים לאוראל לנעול חזרה את החדר (שהשד יודע למה יש לו ניסיון בדברים האלה)
חזרנו למעליות ועלינו לקומה ,כל הדרך שותקים
"מחר בשעה תשע תחזרו אל ליד הדלת הזאת ונברר יחד מה עובר על המלון הזה" לחשתי
כולם , שעדיין לא התנערו מהשוק , נכנסים את החדרים
~~~~~~~~~
קצת לפני הערב , הרגשתי שאני מתגעגעת.
אז החלטתי לעשות משהו שלא עשיתי הרבה זמן , לקרוא עליו. לקרוא על אבא שלי
נכנסתי לגוגל והקשתי את השם שלו דרך הפלאפון החדש שלי
נכנסת לערך שכתוב עליו בויקיפדיה
יורדת למטה במסך ומרגישה שמשהו מעקצץ לי בעין
ואז אני רואה את התאריך שבו הוא נפטר
2.5.07