מתי היא תשים לב.. פרק 26 חלק ו'

נקודת מבט הדר-
הבחנתי שנרדמתי כי התעוררתי ברגע ששמעתי ילדה קטנה צוחקת ואומרת "מתן קום! מתן!"
הוא לא התעורר, אבל אני כן. ואני מתביישת טיפה.
"ליהי תעזבי את מתן וחברה שלו, הוא יראה אותך אחר כך" שמעתי קול של אישה צעירה.
הנחתי שהיא יצאה מהחדר כי לא שמעתי אותה קוראת למתן יותר.
היתי עם גבי אל הדלת ועם הפנים אל הקיר, בעוד שמתן מגן עליי בעזרת גופו שצמוד אל גבי , וידו המונחת על המותן שלי ומקרבת אותי אליו.
הרגשתי שפתיים חמימות מנשקות את הנקודה המתוקה הזאת מאחורי האוזן שלי, אנחה ךא צפויה בקעה מפי. הרגשתי את החיוך של מתן מנגד לאוזני, שניות ספורות אחר"כ שיניו נשכו בעדינות ובכאב מתקתק את תנוך אוזני.
"בוקר טוב יפיפייה" שמעתי את קולו החם באוזני, הנשיפות האלה שיוצאות מהפה שלו מרעידות את נשמתי.
הבטתי בשעון הזהב של casio שעל מפרק כף ידי בצורת ריבוע וראיתי שהשעה 18:30.
6 וחצי בערב, לא כל כך בוקר.
"אחר צהריים טובים, אהובי" אמרתי וחיוך קטן התפרס על שפתיי כשהרגשתי את אחיזתו מתחזקת בגופי.
עצמתי את עיני לשניה וכשפקחתי היתי כבר מונחת על בטנו של מתן, חייכתי והנחתי את ראשי על החזה שלו, נשכבתי עליו כמו על מיטה.
יש לו הרבה שרירים, הוא היה בלי חולצה, זה כזה מהפנט.. אני מרגישה כמו ילדה בת 16 שמישהו בן 18 התחיל איתה ואמר לה שהיא יפה. מה נסגר איתך הדר?
"מקודם נרדמת וחברה שלך התקשרה, נראה לי מעיין?" אמר בשאלה, הנהנתי בראשי ולא הורדתי את ראשי מעל החזה השרירי שלו.
"היא שאלה איך את מרגישה. אז איך את מרגישה?" שאל,
"בסדר (?)" אמרתי ללא הבנה.
"למה לא סיפרת לי? חשבתי שמספרים הכל אחד לשני" אמר וכרך את ידיו סביב גופי שהתאים בול על גופו
"סתם לא הרגשתי טוב בבסיס. אבל זה סתם" אמרתי בשקט וחלשתי עם ציפורניי על החיבוק של הכתף שלו.
"הדר. לקבל קוצר נשימה זה לא סתם. זה מסוכן" אמר ונשק לראשי, לא ידעתי מה להגיד.. זה בא ברגע.. זה לא משהו ששולטים עליו.
"תבטיחי לי כשזה קורה לך את ישר מתקשרת אליי" אמר והנהנתי בראשי ונשקתי לאמצע החזה שלו. אצבעותיו שיחקו בקצוות שיערי והעבירו זרמים במעלה גבי.

"מתן מתן!" שמעתי שוב את הילדה הקטנה והמתוקה , הסטתי את ראשי הצידה והבחנתי בילדה קטנה נמוכה מתוקה עם עיניים ירוקות כמו של מתן ושיער חום גלי שאסוף בצמה
קמתי ממתן והתיישבתי לידו, לא נעים. ילדה קטנה רואה אותנו ככה.
"קראת לי מתן?" שאל בפליאה והרים אותה שתשב עליו, רגלייה כרוכות סביב מותניו וידיה הקטנות בשתיי ידיו, היא צחקה ואמרה "דוד מתן" וחיבקה אותו. איזה מאמי.
"זאת ליהי, אחיינית שלי. היא בת 3 עוד חודש" אמר ונשק לשפתייה הורודות.
חייכתי והסתכלתי על החדר של מתן ששימש אותו עד אחרי הצבא. ישר כשהוא סיים צבא הוא עבר לתל אביב ומשם לראשון.
"תגידי שלום להדר" אמר מתן לילדה הקטנה שקוראים לה ליהי
חייכתי אליה והיא הסתכלה אליי וחייכה חיוך קטן ואמרה "זאת חברה סלך?" איזה מאמי, יש לה בעיה בש' ובס'
"כן, היא יפה נכון?" אמר מתן וגרם לי להסמיק. "כן, אתם מתחתנים?" שאלה.
צחקתי צחוק מבוייש ומתן אמר "את רוצה להיות השושבינה?" והיא מחאה כפיים ואמרה "אתה מסוגע" וקמה ממנו וקפצה על המיטה. הסתכלתי על מתן וצחקתי, הוא ביטא בלי קול ואמר "משוגע עלייך".
ליהי אחיינית שלו באה והתיישבה לידי, "חברה סל מתן" אמרה ליהי, חייכתי אליה וליטפתי את ראשה "היתי בים ויס לי משקפי סמס" אמרה בקול מצחיק
"תתחדשי! נהנת בים?" שאלתי בחיוך והיא באה לענות אבל מתן הרים אותה ועשה לה אווירון באוויר והיא לא הפסיקה לצחוק, הבטתי עליהם והרגשתי שמישהו מסתכל עלינו, הבטתי לצד איפה שהדלת וראיתי מישהי צעירה אבל לא בגיל העשרה. בערך בסביבות גיל ה27 עומדת ומביטה בנו, חייכתי חיוך קטן והיא התחילה לדבר "אני אחות של מתן, שי" אמרה בחיוך
"אני הדר" חייכתי, היא באמת דומה למתן. הסתכלתי על מתן מתעלל באחיינית שלו כשהוא מבלגן לה את השיער שאימה בדיוק סידרה לה צמה מסודרת
"מתן תפסיק להציק לה" צחקה שי ולקחה מידיו את ליהי בזמן שנישק את הפנים שלה עשרות פעמים. "בואו ננשנש משהו, אמא הכינה פריסקה" אמרה בחיוך.
"עכשיו אנחנו נבוא" אמר ונישק את שפתיי. התביישתי. היא יצאה מהחדר כשהיא צוחקת מעט וסוגרת אחריה ואחרי ליהי את הדלת.

קמתי מהמיטה והוצאתי את המחליק מהשקית וחיברתי לחשמל מול המראה וחיכיתי שזה יתחמם. אני לא מאמינה שנרדמתי עם שמלה שחורה צמודה מיני עם שרוולים מתחרה שמגיעים עד למרפק ואבנים מודבקים על החלק העליון של השמלה.
"לא" אמר מתן וקם מהמיטה , הוא התקרב אליי וניתק את המחליק מהחשמל.
"למה?" שאלתי והחבאתי את המחליק מאחוריי לפניי שיקח לי אותו
"כי זה סתם שורף והשיער שלך יפה" אמר וחטף את המחליק מאחורי גבי
"טיפה! רק את הקצוות ואת הפוני" אמרתי, הוא נאנח וסובב אותי עם גבי אליו, והתחיל להעביר מחליק לקצוות ולפוני מיד אחרי.
הסתובבתי והנחתי את ידיי על עורפו ועמדתי על קצות אצבעותיי ונשקתי לשפתיו נשיקה רכה, הוא מיד היה חייב להרים את יריכיי ולכרוך סביב מותניו ולהתיישב על המיטה כשאני יושבת עליו.
"לא מתן! רואים לי את התחתונים" אמרתי ובאתי לקום ממנו אבל הגאון המשיך לתפוס בי בגבי התחתון ולנשק את צווארי נשיקות מתוקות ששולחות זרמים לכל גופי.
הוא הזיז עם כף ידו את שיערי השחור לצד ונשק לצווארי עוד.
"מתן, אפשר להיכנס?" שמעתי את אימו קוראת מחוץ לדלת. קמתי ממנו וסידרתי את השמלה שלא תחשוף את תחתוניי שוב ונעמדתי מול המראה בחנתי את בטני, מתן קם מהמיטה ועבר לידי כשהוא נותן לי מכה בישבן. חצוף!
פערתי את פי וצחקתי, "מה נשמע אמא" אמר מתן ופתח את הדלת לרווחה, חייכתי אליה וחזרתי להסתכל במראה, הרמתי את הפוני והשארתי מעט מהפוני על הפנים ואת כל מה שלא השארתי, תפסתי בסיכה שחורה שלא רואים על השיער שמסודר בשביל לאמצע שלא כל כך מדוייק.
סידרתי את הפוני לצד ונעלתי את הכפכפים של הוויאנס עם אבן גדולה.
אמא של מתן יצאה מהחדר ומתן הסתכל עליי "יפה לך ככה" ולקח את קצוות שיערי והריח
הוא החזיק בידי ויצאנו למטבח הגדול, התיישבתי בשולחן ממול לאחותו ולליהי , הקלדתי באיפון הודעה למעיין שהכל בסדר וראיתי את הצלחת שמתן שם לידינו עם הפריסקה, (כצבו בגוגל פריסקה) . חייכתי אליו והשענתי את ראשי על כתפו והסתכלתי באינסטגרם, לא היתי רעבה..
"פה גדול ילדה קטנה" אמר מתן בחיוך ודחף לי את הפריסקה לפה , לקחתי ביס קטנטן, זה היה טעים מאוד
"זה ממש טעים אבל אני לא רעבה" אמרתי למתן
"תאכלי ציפלונה" אמר ודחף לי עוד ביס, אכלתח כי הוא הכריח אותי.
"הדר אז מה את עושה ביום יום?" שאלה אחותו שי
"אני בצבא, אבל אני עובדת בין לבין" אמרתי בחיוך , היא הנהנה ואמרה "כל הכבוד, במה?" שאלה
"ברמנית בפאב בתל אביב ומצטלמת עם כל מיני בגדים, אביזרים וסתם שטויות" אמרתי ולגמתי מהכוס מים. ידו של מתן הונחה על הירך שלי וליטפה את הירך שלי הלוך ושוב באיטיות
החזקתי את ידו וכרכתי סביב מותני, שלא יעשה לי עור ברווז ברגליים, הוא עושה את זה בכוונה.
"מצטלמת? כאילו, מדגמנת" אמרה, הנהנתי בראשי ומתן צחק ואמר "היא לא אוהבת שקוראים לזה מדגמנת" אמר. הוא בהחלט מכיר אותי.
"זה אחלה דבר. את מצטלמת לשמלות כלה וכאלה?" שאלה, הנהנתי בראשי ואמרתי "יש לנו חברה שאני מדגמנת בשבילם רק שמלות כלה" אמרתי
"זה כיף ? אני התלהבתי שקניתי שמלת כלה" צחקה
"זה כיף, כל פעם יוצאת שמלה יפה יותר" חייכתי
"כן, אני כל פעם שיניתי את השמלת כלה" צחקה.

הרמתי את ידי וליטפתי את הלחי המלאת זיפים יפים שעיטרו את פניו, אני מאוהבת
"בובו, אני הולך לבית כנסת עוד מעט עם ותהיי כאן עם הבנות?" שאל
"אתה משאיר אותי לבד?" שאלתי בפליאה , אחותו וליהי כבר הלכו לחדר שממול למתן, שם הם ישנים , בעלה בדיוק הגיע.
"את רוצה אני יישאר?" שאל וליטף את ראשי, הנדתי את ראשי לשלילה ואמרתי "תלך צדיק שלי" ונישקתי את שפתיו נשיקה קצרה.

"שבת שלום יפה שלי" שמעתי את מתן מאחורי , הסתובבתי אליו והוא רכן אל עברי נשיקה. הוא כבר חזר מהבית כנסת, התגעגעתי! אבל בינציים אחיינית שלו ליהי העבירה לי את הזמן, היא ישבה על רגליי כשרגליה כרוכות סביב מותני, בקושי.
"שבת שלום אהובי" אמרתי והסתכלתי עליו כשהוא מנשק את ליהי ומדגדג אותה עם הזיפים שבני יום.
"מציק!! יס לך סיער" אמרה וטמנה את ראשה בתוך החזה שלי, נבהלתי. חיבקתי אותה וצחקתי,
"היא מדגדגת אותי" אמרתי ומתן צחק והתיישב לידי, אני יכולה להישבע שהרגשתי עוגיה נכנסת לי לציצי.!!
"העוגיה סלי בציצי של חברה שלך" אמרה והרימה את ראשה, בטח מאמי, אני יודעת איפה היא.
"אני שניה באה" אמרתי ומתן צחק והוריד אותה מרגליי, היא באה להתעלל בי.
היא חמודה , אבל כל השמלה שלי פירורים…
נכנסתי לחדר של מתן והוצאתי את העוגיה מאזור החזה וניקיתי את הפירורים שעל השמלה, השמלה היתה בסדר, הורדתי את השמלה מגופי ונשארתי בחזיה ותחתונים, הדלת היתה סגורה, ניקיתי את החזה והבטן מהפירורים כשהחזיה עדיין עליי.
"הדר" אמר מתן ונכנס לחדר. "מתן תצא" אמרתי והרגשתי מובכת, הוא הסתכל על המראה ודרך המראה ראה אותי.
"היא מבקשת סליחה, את בסדר?" אמר ומשך אותי לחיבוק,
"חוץ מזה שכל הציצי שלי בפירורים, כן הכל בסדר" צחקתי והנחתי את ידיי על החזה בשביל להסתיר את גופי.
"אני מצטער." אמר ונשק לראשי , "זה בסדר" חייכתי והתנתקתי מחיבוקו, לבשתיי עליי את השמלה כשהוא לא מפסיק להסתכל עליי,
"חזייה יפה, וגם התחתונים, זה סט תחרה?" צחק. צחקתי כשאני מאדימה קלות ויצאנו מהחדר.
כולם היו בחצר, התכוונו ללכת למשפחה שלו, ששמה ההוא שיש לו בר מצווה
"את תצליחי ללכת עם העקבים?" שאל, הנהנתי בראשי והתחלנו ללכת כשאנו מחובקים, ראיתי את ליהי, הולכת כשהיא מחזיקה לאימה את היא הסתכלה עליי ואמרה "הדר סליחה" וחיבקה את אחת מרגליי, הרמתי אותה על ידיי והסטתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה ואמרתי "סולחת" ונישקתי את הלחי שלה , העברתי אותה לידו של מתן והוא החזיק אותה והלכנו שלושתנו, כשמתן כורך את ידו סביב מותניי ואנחנו הולכים.

סיימנו לאכול וישבנו כל הצעירים ליד השולחן שאני ומתן ישבנו בו, מתן הכיר לי את כולם,. הוא מדהים.. אני מאחלת לכל אחד גבר כמוהו
"בובי, רעבה?" שאל, "לא" צחקתי וחיבקתי את ליהי שהעבירה תמונות באלבום באיפון שלי.
ממולנו ישבו 3 בני דודים שלו עם הבנות זוג שלהן, הם היו בסביבות גיל ה17 18. לא יותר. והבנים בגיל שלי.
דיברנו והחלטנו ללכת, כבר המשפחה של מצן הלכה. אחותו השאירה את ליהי איתנו כי היא לא רצתה ללכת.
"אנחנו נזוז, בבוקר תעברו דרכנו ונלך ביחד" אמר מתן וקמנו ממקומנו, יצאנו לבחוץ והלכנו אל כיוון הבית שלו, השעה כבר 12 וחצי בלילה. וליהי ערה.
מתן הרים אותה ואני לידם.

הגענו לבית של אמא של מתן ומתן שם את ליהי בחדר שלה עם אמא שלה, היא כבר נרדמה באמצע הדרך.
נכנסתי לחדר של מתן וחיפשתי בתיק צד שלי את הדף, התיישבתי על המיטה וחיכיתי שמתן יבוא
הוא נכנס לחדר אחרי 5 דקות והוריד את חולצתו המכופתרת ושם על השולחן.
"מתן" קראתי לו, הוא הסתכל עליי והתיישב לידי , הנחתי את ראשי על החזה שלו והושטתי את הדף אל עבר פרצופו
"מה זה?" שאל, לא עניתי, רק קברתי את ראשי בתוך החזה החשוף שלו.
"מתי הספקת?" שאל בצחקוק קל, "אני מפודחת." אמרתי ולא הרמתי את ראשי.
הוא החזיק את ראשי בין שתיי ידיו והרים אותו, בשביל שאני אסתכל עליו.
"תסתכלי עליי" אמר בשקט. הרמתי את עיניי באיטיות והבטתי.
"אין לך ממה להתבייש" אמר ונשק ללחי שלי נשיקה רכה
הנחתי את ידיי על החזה שלו ודחפתי אותו מעט אחורה ונישקתי את שפתיו, נפלנו איורנית כשאני מעל גופו, הנשיקה התלהטה . היה אפשר להרגיש את העשן שבוער בתוכנו.
ידיו של מתן עברו בקו ישר מעורפי אל גבי וליטפו את גבי ליטופים רכים ונעימים
ידו ליטפה את גבי באזור של הרוכסן של השמלה, מתגרה בי בכוונה
"אפשר?" שאל כשהתנתק מהנשיקה והחליק את ידיו על הרוכסן מיד לאחר שהנהנתי בראשי וחזרנו להתנשק, הרוכסן נפתח אבל השמלה עדיין על גופי, התרוממתי מעט וידיו של מתן הורידו את שמלתי מהכתפיים וחשפו את כתפיי, התהפכנו שוב כשהוא מעליי , הוא נישק את צווארי נשיקות עמוקות כשרק אנחות יוצאות מהפה שלי בעוד שידיו חושפות את גופי ומקלפות מעליי את השמלה. זהו. נשארתי רק בחזיה ותחתונים.
"אני אוהבת אותך" מלמלתי ונישקתי את שפתיו בעוד ידיי פותחות את אבזם מכנסיו ולאט לאט מכנסיו מופשלים ממנו.
"אני אוהב אותך." אמר ומשם המשכנו ללילה שרק שלנו
לילה שבו כל הביטחון ירד ממני, כל הכיסוים והשכבות מגן כבר לא עליי, לא האיפור, לא הבגדים הרגילים, לא החזיה ולא התחתונים. רק אני ורק הוא.

"אהובה שלי, את בסדר? איך את?" שאל ונשק לראשי, טמנתי את ראשי בחזה שלו ורק נשמתי
"אני בסדר, תודה" אמרתי ונישקתי את החזה שלו
הוא ליטף את אחורי ראשי ולא דיבר. רק נשם.
"כל פעם, כשאני עם גבר אחר, אז יש איזה משהו שלא.. שלא עוזב אותי" אמרתי בעצב ודמעות חמות זלגו מעיניי על החזה שלו, ללא קול.
"את בוכה? עשיתי משהו לא בסדר? תספרי לי" אמר בקול שבור.
"אתה..אתה בסדר.. תודה ששמרת עליי" אמרתי בשקט והדמעות לא חדלו לרדת
"ספרי לי אהובה. למה את בוכה?" שאל ונשק לקודקוד ראשי.
לא יכולתי לדבר. הפחד שלט עליי.
"אני מפחדת" אמרתי וחיבקתי אותו חזק. הוא זז מעט ואמר "קומי רגע, אל תדאגי, אני שומר עלייך" אמר ונשק לראדי, הרמתי את ראשי וניגבתי את דמעותי שירדו ללא קול. התיישבתי והעלתי את השמיכה על גופי החשוף.
הוא ליטך את לחיי ועברה בי צמרמורת. הוא נשק ללחיי ונשיקה רכה לשפתיי והזיז את שיערי אחורה מהפנים ואסף לקוקו חלש.
הוא קם מהמיטה ולבש עליו תחתונים רחבים של קלווין קליין לשינה והביא איתו חולצת טריקו.
הוא התיישב מולי והתחיל להלביש אותי בחולצה שלו, הוא עזר לי להכניס את ראשי לךאל תור החור של החולצה ועזר לי להכניס את הידיים לחולצה, תוך כדי שהוא תופס את השמיכה שלא תיפול מגופי העירום.
הוא חיפש משהו במבטו וקם מהמיטה, כיסיתי את גופי שלבוש בחולצה ,בשמיכה והסתכלתי על מתן. הוא הרים את התחתונים השחורים שלי מהריצפה והתיישב לידי שוב, הוא הביא לי את התחתונים והלבשתי אותם עליי מתחת לשמיכה, הרגשתי את ידיו נוגעות בשיערי ומוציאות אותו מהחולצה .
"בואי נצא לבחוץ" אמר והחזיק בידי כרך את ידו השניה סביב גופי בזמן שהלכנו אל המרפסת. נעצרנו במטבח ומתן הוציא כוס מהמגירה ומילא בה מים. והביא לי, לגמצי מעט והשארתי על השולחן, הוא הרים את הכוס ויצאנו לבחוץ למרפסת שהשקיפה על כל הבניינים היפים שבאשדוד.
"שתית את הכדור שלך?" שאל, הנהנתי בראשי ובאתי להתיישב בכיסא לידו, הוא משך בעדינות בידי והושיב אותי עליו, הוא החזיק אותי כמו כלה בזמן שישבנו ואני החזקתי בחזה שלו והנחתי את ראשי, הוא הושיט את ידו הצידה והביא שמיכה וכיסה את שנינו
"תספרי לי מה קרה" לחש לאוזני ונשק לצווארי
לא עניתי, כרגיל.
"זה רק יעזור. לא יפגע. זה קשור למועקה?" שאל, הנהנתי בראשי.
"תקחי שיטה. תספרי עד שלוש ותגידי ישר את מה שאת חושבת, זה עוזר. ככה את לא חושבת יותר מידי, אם זה בסדר לא בסדר." אמר ונשק לראשי
"נספור ביחד?" שאל, הנהנתי בראשי והוא חיבק אותי חזק יותר וספר איתי ביחד
"אחת
שתיים
שלוש" ספרנו ביחד וברגע שעצר אמרתי מהר "נאנסתי" . שתקתי ומליוני ברזים נפתחו בעיניי והתחלתי לבכות, מתן לא ידע איך להגיב. הוא חיבק. הוא ניסה לדבר ולא הצליח.
"אל תכעס.. בבקשה.. אני..הוא היה חזק ממני" בכיתי ונזכרתי באירוע המחריד ליד המועדון
"ילדה קטנה שלי. תבכי, תשחררי את זה. אני לא כועס" אמר ונשק לראשי.
"אני כאן בשבילך, בשביל להיות זה שיאסוף אותך אחרי שתבכי ותפרקי על מה שעל הלב שלך. אל תפחדי. תגידי לי הכל." אמר ונשק לראשי שוב. אני רק בכיתי.
"מתי זה קרה?" שאל, המשכתי לבכות, לא הצלחתי לדבר. רק דמעות.
הוא קירב את הכוס ונתן חי לשתות, שתיתי ונרגעתי טיפה. אבל עדיין פחדתי, זה זיעזע אותי.
"בכיתה יא' יצאתי עם חברים למועדון ומישהו שיכור.." בכיתי
"ואיפה חברים שלך היו?" שאל, "אני לא יודעת.." בכיתי
"ומה קרה אחרי זה?" שאל, "הוא איים עליי עם סכין וכל פעם שהתנגדתי הוא שרט אותי עם הסכין. הוא..הוא לקח לי.." בכיתי
"מה הוא לקח, אהבה שלי.. אני מצטער, אני הזכרתי לך אותו?" שאל בפחד
"לא.. הוא הבן אדם שלקח לי את הבתולין שלי" בכיתי. הבן אדם הזה לקח ממני את הדבר הכי חשוב של האישה.
"א..א.. ומי עוד יודע?" שאל בטיפה גמגום ונשק לראשי כל כמה דקות
"אף אחד" אמרתי
חוץ מתומר שיודע עכשיו. אבל חוץ מזה אך אחד. אור בטוח שהוא עצר את זה בזמן.
"אני רוצה למות" מלמלתי בבכי.
"זה בסדר מה שאת מרגישה . זה קשה. נכון. אבל החיים יפים, את לא חייבת למות. אני כאן בשבילך, אני יעזור לך להתגבר על כל סיוט ומכשול" אמר ונשק לראשי.
הרגשתי עייפה, עצמתי את עיניי אבל פחדתי. פחדתי שמשהו עם מתן לא אמיתי, כי למה מגיע לי את כל הטוב הזה? אולי הוא לא אמיתי? הוא חלום?
"אל תעזוב אותי" אמרתי בעצב
"אני לא עוזב. אני שלך. אני כל הזמן כאן." אמר ונשק לראשי
נרדמתי.
הרגשתי הקלה.. דיברתי עם מישהו.