justin my life saver שוב חדש )=
להמשיך?
ניסיתי לעשות פרק יפה..לא יודעת קשה לי..

"מתרחק,כי מגיע לך טוב באמת..!" פרק 5

להמשיך?
ניסיתי לעשות פרק יפה..לא יודעת קשה לי..

בפרק הקודם:
"לא..לא תכננתי את זה מראש..יש לי מיליוני נאומים בראש בגלל סיבות כאלו..עכשיו תן לי נשיקה" אמרתי לו..
הוא נישק אותי ופתאום….

פרק 5:
שמענו בום חזק,וראינו כאילו כמו אור בוהק מהחלון,ואז הוא הפסיק.
הסתכלתי על דור במבט מפוחד,והוא חיבק אותי.
"לאן אתה הולך?" שאלתי אותו כשהוא עזב אותי.
"לשום מקום" הוא אמר בלחץ ואחר כך הזיז את המיטה שלי.
"מה אתה עושה לעזאזל?" שאלתי אותו.
"שש.." הוא אמר.
הוא הרים את השטיח,ומתחת לשטיח הייתה דלת קטנה.
"|מה זה?" שאלתי אותו עם עיניים פקוחות ומוזרות.
"לפני שאנחנו הולכים,את הולכת עכשיו להחליף לשחור,ומשהו חם" הוא אמר לי..ראיתי איך העיניים שלו נצצו.
"טוב" אמרתי..
"אבל..בוא איתי" אמרתי לו.
"לאן?" הוא שאל.
"להחליף." אמרתי לו.
"למה?" הוא שאל בלחש.
"אני מפחדת." אמרתי לו.
"תביאי את הבגדים לכאן,אני יסגור את החלון." הוא אמר,הבאתי את הבגדים שלי והתחלתי להחליף.
הוא בהה בי,אבל זה לא כ'כ מעניין אותי,הוא ראה אותי עם ביקיני בבריכה,זה לא מאוד מעניין אותי בכמה רגעים הכי מלחיצים שהיו לי בחיים,כמובן אחרי הכמה רגעים מלחיצים לפני שג'סטין נכנס לבמה בהופעה שלו.
בקיצור,לבשתי את זה http://www.polyvore.com/cgi/set?id=111235117 והסתכלתי עליו.
"די לבהות בי דור" אמרתי לו.
"סליחה" הוא אמר.
הוא הוריד את החולצה והמכנס,,אופסי,עכשיו אני בוהה בו.
הוא החליף לג'ינס שחור,אולסטארס שחורות,וחולצה ארוכה מפוקס שחורה.
"לאן" אמרתי לו כשהוא הביא לי את היד.
"את בוטחת בי?" הוא שאל.
"כן" אמרתי לו בלחש..
"אז בואי" הוא אמר לי.
"אל תפחדי" הוא לחש.
הבאתי לו את היד שלו,ובעדינות הוא ליווה אותי לדלת הזאת,היא הייתה דלת מהרצפה,כאילו היא מובילה לאין שהוא.
הוא פתח לי את הדלת והיו שם מדרגות,שמעתי כל מיני מכשירים מצפצפים.
"הסתכלתי עליו,ודמעה אחת ירדה לי.
"למה את בוכה" הוא שאל,מנסה שלא לבכות יחד איתי,גם הוא.
"אני מפחדת" אמרתי לו.
"תסתכלי עליי" הוא אמר לי כשהראש שלי היה כלפי מטה,מסתכל על אחת המדרגות שם.
הוא הרים את הראש שלי מהסנטר.
"אני כאן,ואני לא עוזב" הוא אמר,ושמעתי משהו,כמו טעינה של רובה.
הסתכלתי על היד שלו.
"למה יש לך רובה ביד?" שאלתי אותו בלחש והתחלתי להילחץ ולבכות כמו מטורפת.
"כדי שאם מישהו ינסה לפגוע בך,אני יוכל להראות לו מהזה לנסות לפגוע באישה שלי." הוא אמר וחייך.
"אני מנסה לחייך,שלא תחשוב לא נכון..זה קשה לי" אמרתי לו וירדתי במדרגות.
המדרגות היו ארוכות מידי.
"דור..למה יש לך רובה,ולמה יש את המדרגות האלו?" שאלתי אותו,מחכה בקוצר רוח להסברים.
"יש לי רובה..כי..לא יכול להגיד,אבל יום יבוא ותביני,תאמיני לי,אני לא מסתיר מימך כלום,אסור לי להגיד,והמדרגות האלו הן מאותה סיבה שיש לי את הרובה..אני מבטיח לך שאת לא תיפגעי." הוא אמר לי כשהגענו לסוף המדרגות.
היה שם חדר קטן עם מכשירים וכל מיני טלוויזיות שיש בהן תמונות,כאילו מצלמות אבטחה,היה שם גם קיר שמאחוריו של אור בצבע כחול,ועל הקיר תלויים רובים.
התחלתי מהזה להילחץ.
"אני יוצאת מכן..אני לא מסוגלת להישאר" אמרתי לו.
"את לא הולכת לשום מקום" הוא אמר,ולחץ כל כפתור אדום שסגר את הדלת וברזל חוסם אותה.
"די להלחיץ אותי" אמרתי לו בוכה.
"אני מצטער"הוא אמר ובא לחבק אותי,נשפכתי עליו,התפרקתי עליו.
"מה אתה.." אמרתי לו.
"מה זה,מה אני?" הוא שאל.
"אתה עובד בשביל מישהו..תגיד לי.." אמרתי לו.
הוא עשה קול אנחה.
"לפני כמה שנים,אבא שלי היה מהמר על כסף,והוא מת מסרטן,אז אני זה שהיה כל הזמן אחראי על הבית,פרנסה..הכל!
עד שיום אחד הבית שלנו התפוצץ,אמרו שזה מדליפת גז,אבל אם זה היה מדליפת גז,היה ריח לא?..לא היה ריח בכלל..
אז יצאתי באותו היום מהבית למועדון,להשתחרר קצת..
שתיתי כמו מטורף בתקווה שזה יעזור לי להתפרק,ראיתי את חברים שלי שם..גם הם שתו,רציתי להרגיש מקובל..אחד שקשור לסביבה..
לקחתי משם בחורות..הייתי איתן..
יצאתי קצת לנוח,הייתה לי מיגרנה נוראית..ואז..ואז מישהו פשוט בא,והתחיל להרביץ לי,וכשהוא סיים לענות אותי,הוא אמר לי באוזן 'כדאי לך להחזיר לנו את כל הכסף,או שתמות'..חקרתי את כל העניין והבנתי מה הם רוצים,החזרתי להם קצת וקצת וקצת כל פעם,והבטחתי שכל חודש אני יחזיר להם קצת וקצת..והחודש הזה לא יכולתי להחזיר להם,גרתי ברחוב במשך שבוע בלי אוכל בולי מים,הייתי אוכל מהפחים,אמא שלי נפטרה,אני לבד..אני נודד מבתים של חברים שלי,ובגלל שלא החזרתי להם,הם איימו לפתוח במלחמה..והינה הם התחילו" הוא אמר לי שכמה דמעות זלגו לו בעיניים.
"אני יביא לך את הכסף..אתה תספר הכל לאמא שלי,ואנחנו נשלח להם את הכסף." אמרתי לו.
"לא" הוא אמר לי והסתכל עליי בעיניים נוצצות מדמעות.
"למה?" אמרתי לו.
"זה המון" הוא אמר.
"כמה יש לך להחזיר?" שאלתי אותו.
"5000 שח" הוא אמר..
"יש לנו יותר מזה בהרבה..אל תנסה לעצור אותי,אני מתקשרת לאמא" אמרתי לו אבל ברגע שלחצתי על כפתור הפתיחה של האייפון….


תגובות (6)

המשךךך

24/01/2014 04:13

ני לא חושבת שאני ימשיך את הסיפור..פעם היו לי המון תגובות,ועכשיו הוא ממש..מוזנח (?)

24/01/2014 04:40

תמשיכי!!!

24/01/2014 04:48

חחח תמשיכייייי -קוראת חדשה-

24/01/2014 05:34

יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה

24/01/2014 06:12

את לא פורשת כי זה מושלם ואת חייבת להמשיך…בבקשה כמובן
אני אהיה פה תמיד מבטיחה

24/01/2014 06:14
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך