אנג'ל
המשך יבוא..

נסיכים ומלאכים-פרק 13

אנג'ל 20/09/2012 962 צפיות 2 תגובות
המשך יבוא..

קת'רין מיהרה לדמיאן בכדי שיוכלו שניהם להגיע אל סורין בזמן.
הם דהרו מהר על סוסויהם והגיעו אל היער המכושף,כשלפתע שמעו זעקה איומה.
הייתה זו זעקתו של סורין,שזעק מתוך כאב.רגעיו ספורים.
המכשף השחיז שוב את הפיגיון.הדם זרם בקצב מהיר וגעש בעורקיו של סורין.לבו דפק,כשהוא מביט בפיגיון.
אך,הוא הלך לקראת מותו באומץ.למרות,שבבוא העת ישתלט עליו ייצר ההשרדות.כשמספר רגעים לאחר מיכן הניף המכשף את הפיגיון באויר מתכוון לנעוץ אותו בלב של סורין.
"זהו זה,"אמר לעצמו,"אתה הולך למות."כשכל חייו חולפים במהירות מול עיניו.
"לא!!!"נישמע קולה של קת'רין שהתפרצה אל המקדש מלווה בדמיאן,"אל תהרוג אותו!"
"אני זקוק לדם ליבו בכדי לזכות בחיי אלמוות."אמר,מנסה להרחיק את קת'רין.
"קת'רין,לא.."ביקש ממנה סורין,"הוא יהרוג גם אותך!"
כשהוא מנסה להשתחרר,נאבק.בתוך תוכו,הוא רצה לחיות.
לחיות,בשביל להיות עם אהובתו.גם כאשר ידע כי אין לו סיכוי.
"סורי מדרכי,נערה! או שאעקור את ליבך!"קרא המכשף.
"רק תנסה!"קראה.
"קת'רין?..מה את עושה?"שאל דמיאן.
"אני מצילה אותו,מידיו של הכופר הזה!"קראה קת'רין,נחושה להציל אותו.
"זוזי מפניי,או שאגרום לך להתחרט שהגעת לכאן בכלל!"קרא המכשף.
"אני אוהבת אותו!!"קראה קת'רין,נחושה להצילו,כשדמעות זולגות מעיניה.
"מה???"קרא דמיאן,"את,מה???"
"קת'רין…"קרא סורין,כשהיא ניגשת אליו..
סורין שכב על המזבח,עם זוג כנפיים פצועות.
"אתה פצוע.."אמרה מלטפת את פניו,כאילו חובשת שוב את ליבו המדמם.
"מה שאמרת מיקודם…זה..זה ,נכון?"שאל,מביט אל תוך עיניה.
" התכוונתי לכל מילה.לקח לי קצת זמן להבין מה אני מרגישה.אבל,אני אוהבת אותך.אני אוהבת אותך,סורין."הביטה בו,מעבירה אצבעותיה בשערו.כרגע לאחר מיכן הם חלקו נשיקה לוהטת על המזבח.כשדמיאן,מביט בשניהם,חש מחנק בגרונו,מנסה לעכל את מה שזה עתה שמע.
"נהדר..ועכשיו,תמותו ביחד!"קרא המכשף..שולח אותה רחוק ממנו וזורק אותה אל הקיר.מתקרב אליה עם הפיגיון.הוא רצה להרוג גם אותה.
דמיאן,עמד מביט בשניהם,שבור לב.מעכל את מה שזה עתה ראה ושמע.
כוחותיו של סורין שבו אליו כבדרך פלא.הוא קרע את שלשלאות הברזל בכוח עצום.הפעם,היה זה כוחה של האהבה,שהציל אותו.
"אל תיגע בה!!"קרא,מביט במכשף במבט מאיים.
"אני בחיי האלמוות שלי אזכה!"קרא המכשף.
"קח מה שאתה רוצה ממני.אך אם תגע בשערה אחת משערות ראשה אני נשבע לך,אני אהרוג אותך!"איים עליו סורין.
רוח קרב החלה זורמת ופועמת בדמו של סורין.
לא לחינם הוא לבש מדי אביר.גילוי האהבה הזה של קת'רין חיזק יותר ויותר את רצונו להלחם.שכן,גם אם הייתה אומרת לו שאינה אוהבת אותו,הוא היה נחלץ לעזרתה ומציל אותה בכל מקרה.
"ובכן,מלאך יקר..אם לא הרגתי אותך,אשתמש בך.אתה תעבוד לצידי ותהיה יד ימיני.לא תדבר כך כשהרשע ישלוט בך וזעמך יגרום לך להרוס את העולם."אמר המכשף מביט בו בפני נחש זדוניות וערמומיות.."לאחר שראיתי עד כמה אתה חזק,אשלוט בך.אתה תהפוך ממלאך למלאך המוות."
"זה לא יקרה!"קרא סורין,לופת את צווארו ביד אחת.."מה שאני יודע הוא שברגע שאלחץ יותר חזק זרימת הדם למוח שלך תפסק ואתה תמות מחוסר חמצן."
"לא תהרוג איש זקן.."אמר המכשף,עושה עצמו מסכן.
כשברגע לאחר מיכן שלח בו כדור אנרגיה שהפיל אותו על הרצפה.
סורין קם מיד.דו קרב החל בניהם.דו קרב שבסופו,כלא סורין את המכשף בכלוב.
"את בסדר?"ניגש סורין לקת'רין.
"כן.."ענתה,קמה מהריצפה אט אט,כשהוא עוזר לה לקום.
"את קצת פצועה.."אמר,נוגע בחתך שעל ליחיה,מביט בה במבט שכל כולו ,אהבה.
"אני בסדר."חייכה אליו."סיכנת את עצמך למעני,למרות שהייתי לא הוגנת כלפייך.למה?"
"מפני שאני אוהב אותך."אמר,כששניהם מביטים בדמיאן הפגוע.

"דמיאן..אני מצטער.."ניגש סורין לחברו.
"אייך יכולת?"אמר דמיאן הפגוע,"נעצת לי סכין בגב!"
"אני מצטער שהיית צריך לגלות את זה ככה."אמר סורין,מביט בו במבט מיוסר.
"כמה זמן זה כבר נמשך?"שאל דמיאן.
"זמן מה.."ענה סורין,מספר לו את האמת.."זה פשוט קרה.לא תכננו את זה.פשוט,התאהבנו."
"אל תתקרב אליי."ביקש ממנו דמיאן.
"דמיאן.."ניגשה אליו קת'רין.."אני מצטערת שהיית צריך לגלות כך."
"אל תתקרבי אליי."הרחיק אותה ממנו.."הוא,כחבר נעץ לי סכין בגב.אבל את?את
יש לך מושג איך הרגשתי כששמעתי אותך אומרת לו שאת אוהבת אותו?..זה הרגיש כמו חץ בלב! זה כואב,קת'רין.אל תתקרבי אליי!"
קת'רין וסורין שבו אל היער המכושף.לבית אביה..שם חבשה את כנפיו הפצועות של סורין,אהובה.
דמיאן שב לטירה שלו,מאוכזב ושבור.מביט מחלון חדרו החוצה,בגשם השוטף שירד בחוץ..
בעוד בבית אביה של קת'רין,התכרבלו להם זוג האוהבים לאחר מעשה של אהבה.
"על מה אתה חושב?"שאלה קת'רין,כשהבחינה במבט המוטרד בעיניו.
"על דמיאן.."אמר מלטף את ראשה.."אני מצטער על הדרך שהוא גילה את האמת."
"אל תצטער.."אמרה מחייכת אליו.."אנחנו ביחד.לא?"
"בכל זאת,פגענו בו."אמר סורין.
"יש לך לב כזה מדהים.."אמרה,מניחה את כף ידה על החזה שלו.


תגובות (2)

מאוהבת בסיפור
תמשיכי

21/09/2012 14:29

סוף סוף הם ביחד! אבל עכשיו דמיאן הוא המסכן :(
תמשיכי!

22/09/2012 17:18
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך