אהבה אסורה פרק 1

בלו 01/09/2016 606 צפיות אין תגובות

ישבנו על המיטה בחדרי שידינו אוחזות זו בזו, קירבנו שפתיים והתכוננו להתמכר להרגשה העילאית של הנשיקה. לפתע נשמע דפיקה בדלת, שמטנו ידים במהירות והתרחקנו מעט זו מזו. אמא נכנסה שבידה ערמת כביסה מקופלת, ומטפחת צבעונית קשורה לראשה כמנהג הנשים הנשואות הדתיות.
"בנות, הכל טוב?"
שאלה בטון חשדני
"כן" עניתי "למה?"
"כי היה שקט שדפקתי"
"בטח, הכל טוב" הוסיפה תמר
"אוקיי"
קולה היה פחות חשדני.
"איך את?"
פנתה כעת אל תמר
"בסדר,תודה"
תמר ענתה בחיוך.
"יופי" אמא חייכה בחזרה שמה את בגדיי על הכסא, והורתה לי לשים אותם בארון. הנהנתי ואמא יצאה מהחדר. המתנו שהיא תתרחק ותמר התפרצה
"מה אנחנו אמורות לעשות?!" ותסכול התלווה לקולה.
"הרי איני יכולה לבוא להורים ולהגיד להם אבא אמא אני נמשכת לבנות כבר שנה, אבא שלי הרב של הקהילה זה יהיה בושה למשפחה, ובטוח הם ישלחו אותי לפסיכולגית בשביל להוציא את השטות הזו מראשי"
סיימה את הנאום ושטחה בפניי את הבעיה שצצה שוב ושוב בשנה האחרונה, שהבנו אחרי מחקר מעמיק באינטרנט, שאנו נמשכות לבנות ובעיקר זו לזו.
"כמה נוכל להסתתר?, הרי מישהו יגלה מתי שהוא הרי ראית במו עיינך איך אמא שלך חשדה".
חזרה לדבר בשטף והשתתקה. אני הנהנתי, מהסיבה הפשוטה שהיא צדקה בכל מילה ומילה, לא היה באפשרותנו לצאת מהארון לספר למישהו,
"אולי נספר?"
הציעה בחשש מפחדת מתגובתי שקלתי את העניין מספר שניות, ועניתי בחיוב והוספתי שבמקרה הכי גרוע נשלח לפסיכולג. קבענו להיות אצל אורה יועצת האולפנה מחר בשמונה וחצי בבוקר ונפרדנו בחיבוק ותמר הלכה לביתה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך