כמה אפשר

כשאת שרה, כל הגוף שלי רועד..
כולי צמרמורת, בורח מהחדר רק כדי לא להרגיש את הכאב הזה, כשאת לא איתי..
כשאת שרה, אני מרגיש שמח ועצוב, הקול העדין והיפה הזה, שלא שמעתי אף פעם.. פתאום הדליק בי משהו, הבנתי שאף אחת לא תוכל להחליף אותך..
כשאת דיברת אליי בזלזול, והתייחסת אלי ממש לא יפה, הרגשתי דקירה בלב, כאילו מישהו בא, ודקר אותי..
בחיים לא הרגשתי פגיעות כאלו..
אלה היו פגיעות של כאב, אך בעיקר של אכזבה..
את לא מבינה מה אני מרגיש אלייך..
זה כאב שהתרופה שלו זאת את.
אם תחליטי או לא, זה עניין שלך..
הסיפורים האלו, זה עוד חלק כדי לפרוק את העצב שלי.