Drunk Alaska
אין כזה מה לירשום... מקווה לתגובה לפחות אחת?...

משפחה ~פרק 22~

Drunk Alaska 16/04/2014 736 צפיות 4 תגובות
אין כזה מה לירשום... מקווה לתגובה לפחות אחת?...

יום למחרת,אחרי שנחנו ודיברנו,יצאנו לעשות סקי נורמלי.קורטני גררה אותנו בסופו של דבר לקצה גבעת השלג. "קורטני,אני לא בטוחה שאני מוכנה"אמרתי בקול רועד."את תיהיה בסדר, פשוט תשתדלתי להשתלט על הרגליים שלך,ותנסי לשיר שיר שאת אוהבת, ותנסי להרגע"אמר לי מייק מחיוך."אם את תפחדי את לא תצליחי,אבל אם תרגעי ותעיפי את הפחד,זה יעבוד לך"אמר לי איאן וירד.ואחריו האחרים.רק שלאו,גריי,מייק ואליס חיכו איתי. "אני לא רוצה" אמרתי בקול רועד ודמעות פחד עמדו בעיניי. "את תיהיה בסדר,אל תפחדי"אמר לי לאו ושם את ידו על כתפי. "העיקר שתחשבי על ההצלחה,ולא תפחדי"אמר מייק ושם את ידו על כתפי השנייה."תיהיה בטוחה בעצמך,אם יקרה לך משהו,אנחנו נעצור לעזור לך"אמרה אליס."וגם,זה דבר פסיכולוגי.תנסי להעיף את הפחד בדרך שתוכלי,ואז תצליחי"אמר גריי בחיוך כמו אחרים. הכנתי את רגלי ואת המקלות,ודחפתי את עצמי למטה. שמעתי מהם קריאות עידוד,ואחרי כמה דקות ראיתי את אליס ומייק יורדים גם.

ניסיתי לזוז כדי לא להתקל במישהו,אבל השלג היה כבד מדי והיה לי קשה לסובב את רגלי. "זהירות!"צעקתי למי שעמד מולי,הוא מהר זז והזיז את ילדיו מהמקום,ניסיתי לבלום כפי שלימדו אותי אבל לא הצלחתי.פחד התחיל לגאור בי,ודמעותיי עפו מעיניי ככול שירדתי מהר יותר. הרוח מהתוצאה הייתה חזקה ולא הצלחתי להשאיר את עיני פתוחות.לא הצלחתי לעצור ומהירותי גברה. למזלי יותר למטה לא היו אנשים,אך עדיין פחדתי."תסיטי מהמסלול! תיתקלי במשהו!"שמעתי קריאות מאחורי,הן לא היו של חברי,אלא אנשים סביבי.עשיתי כפי שאמרו, וסובבתי את רגלי בכל כוחי שמאלה,אז נפלתי ונגררתי על השלג לאיזה שני מטר או שלוש.לא הצלחתי לפתוח את עיניי,גופי כאב טיפה,אך הקור החמיר. הצלחתי לפתוח את עיני וקמתי למצב ישיבה, הקרשים הפריעו לי,ראיתי שכולם מגיעים אלי מהר,רצים או מחליקים.מייק הגיע אלי ראשון,ומהר הוריד את המחליקיים. "קטיה את בסדר?" שאל וקירב את פניו אליו,לראות אם קרה לי משהו."אני בסדר." אמרתי טיפה רועדת.גריי הגיע ומייק זז. "תעקבי אחרי האצבע שלי" אמר והזיז את האצבע מצד לצד.ואני עשיתי כדבריו."היא בסדר,אין לה זעזוע מוח"אמר גריי ובדק את דופק לבי. "עם זאת הדופק עלה,את צריכה לנוח,בואי"אמר ועזר לי לקום עם מייק."את בטוחה שאת בסדר?"שאלה אותי ליל מודאגת. "היה גרוע יותר. אבל אני בסדר" אמרתי בחיוך מאולץ."קטיה אני מצטערת,לא ידעתי שאת יחסית גרועה בסקי"אמרה קורטני בראש מורכן."את לא אשמה,רצית רק להנות"אמרתי לה עדיין עם החיוך המאולץ. ניכנסתי לחדרי,הורדתי את הבגדים המיותרים,ונשכבתי על מיטתי. "אל תעשי שטיות,ואל תלכי,אוקיי?" שאל והסתכל עלי מייק לפני שיצא."אוקיי"אמרתי בחיוך קטן. "אחרת את תאבדי פה,ואז יתלו אותנו"אמרה ליל וצחקה ויצאה עם מייק.נשכבתי על גבי, עצמתי את עיניי,נתתי לראשי להתרוקן, ולכאבי לעבור.לפני ששמתי לב,נרדמתי.
*"היי ליל"אמרתי ללילי והתקדמתי אליה.אך היא לא הסתובבה אלי."ליל,הכל בסדר?"שאלתי והתקדמתי אליה.סובבתי אותה אלי,וראיתי אותה בלי אישונים,כשדם יוצא מפייה,ונוזל מבטנה,ישר צרחתי ונפלתי לאדמה*
פתחתי ישר את עיני,וראיתי את כולם מעלי מודאגים כשאני על הרצפה."מה קרה?"שאלתי אותם מנתשפת.


תגובות (4)

זה נראה כאילו את מנסה להיפטר מהפרקים

17/04/2014 00:12

    כע כנראה.מה את חושבת כדי לעשות?
    להפסיק לעלות כאן,או שלהמשיך?
    את הסיפור אני ממשיכה באתר אחר,אז אני לא מפסיקה את הסיפור לגמרי.
    אבל לדעתך,כדי לי להמשיך אותו כאן,או שלוותר על הרעיון כאן?…..

    17/04/2014 00:16

כדאי לך להמשיך בכדי לא לאכזב את הקוראים אבל נסי להפחית את כמות הפרקים לשניים ביום, זה מספיק בשביל הקוראים וזה גם נותן חשק להמשיך לקרוא את הסיפור.

17/04/2014 00:22

    אין לי בעיה עם זה,תודה על העצה.
    פשוט במקום 'הוותיק' שלי אני מעלה רק 3 פעמים בשבוע.כשפעם(עם הארוכים) העלתי פעם בשבוע.אולי אנסה כאן.

    17/04/2014 00:27
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך