Drunk Alaska
אין לי כזה מה עוד לומר... תהנו מהפרק...?

משפחה ~פרק 30~

Drunk Alaska 24/04/2014 865 צפיות 3 תגובות
אין לי כזה מה עוד לומר... תהנו מהפרק...?

~נקודת המבט של מייק~
הגעתי למלון ששיהינו בו,וידעתי שקטיה כבר נרדמה על גבי. הלכתי לחדר,הנחתי את ירכה על אמתי,ופתחתי את הדלת בקושי רב עם היד.אחרי זה השתמשתי ברגל כדי לתת לעצמי יותר מקום לעבור.כשניכנסתי,הנחתי אותה בעדינות במיטה של קורטני, גם ככה היא עכשיו רוקדת שמה.הורדתי את השמיכה מהמיטה של קטיה ושמתי לרגע על כיסא,שמתי את קטיה במיטתה, חלצתי את נעלייה שוב בקושי,ואני לא מתאר מה היא עברה כדי ללבוש אותם.ואז שמתי את השמיכה עליה,נשקתי למצחה ויצאתי מהחדר לחדר שליל הייתה בו.הגעתי לחדר, ראיתי את ליל קוראת ואת גריי ואליס ישנים."מה לא הצליחו להחזיק מעמד?"שאלתי את ליל מגחך."כבר חזרתם?אין סיכוי,קורטני בחיים לא הייתה חוזרת מוקדם כל כך"אמרה לילי בקול נדהם."קטיה.היא בכתה כמה שעות טובות,לא רואים?"אמרתי והרמתי את חולצתי המלוכלכת מהאיפור השחור."אה,אז מזה יש לך את הכתם.הא,מסכנה,אני מרחמת עליה,היא ישנה עכשיו?" שאלה אותי ליל בטון עצוב בשביל קטיה."כן,עשיתי לה שק קמח והיא נרדמה באמצע הדרך." אמרתי ונשענתי על הקיר."או,האם אני מריחה משהו מיוחד אצלך?" שאלה עם חיוך ערמומי."ליל מה זה אומר?"שאלתי אותה חושד. "רמז, אני מריחה אהבה"אמרה עדיין עם אותו חיוך."אוי תעשי לי טובה"אמרתי לה בקול נדהם אך גם צוחק."גאד!איך היא עד עכשיו לא ראתה את זה,אתה יותר שקוף משקית פלסטיק" אמרה צוחקת."אוקיי,את צודקת,אז מה את מתכוונת לעשות? להגיד לה במקומי?"שאלתי אותה עייף."לא,פשוט רציתי לשמוע מימך שזה נכון"אמרה בחיוך שטני."טוב לך לחדר,אחרת רואים שאתה עייף."אמרה מחייכת אלי."לילה טוב" אמרתי ויצאתי מהחדר. "לילה טוב"אמרה צוחקת.
~נקודת המבט של קטיה~
~בוקר~

התעוררתי והרגשתי כאב חד בלתי נסבל בראשי.קמתי למצב ישיבה ושמתי את ידי על ראשי. קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון האמבטיה וחיפשתי כדורים נגד כאב ראש.אך לא היו כאן תרופות בכלל.לעזעזל.יצאתי לכיוון החדר של גריי, אבל נזכרתי שהוא היה בחדר עם ליל ואליס. יופי.התחלתי לזחול עד החדר.אחרי זמן ממושך כשכאבי גבר,הגעתי לחדר שליל הייתה בו. פתחתי את הדלת וראיתי שכולם ישנים.באתי לכיוון גריי וניערתי אותו וקראתי בשמו."אה, קטיה, קרה משהו?"שאל חצי עייף."יש לך משהו נגד כאבים?" שאלתי אותו,והכאב נשמע בקולי. הוא קם ממקומו."בואי" אמר והתחיל ללכת לחדרו.בדרך לחדרו דיברנו."אז איך היה אתמול?" שאל וסובב קצת את ראשו אליי."היה גרוע,מאוד. בשבילי" אמרתי בעצב,נזכרת מאתמול. "אה,הבנתי על מה את מדברת.אני הייתי טיפה ער אתמול,אז ראיתי שמייק הגיע עם כתם שחור על החולצה"אמר וגיחך.ניכנסנו לחדרו,והוא הוציא קופסה שחורה,ושיפשף שמה כל מיני תרופות. ראיתי שהוא היה לבד בחדרו. הסתכלתי על החדר בזמן שחיפש את הכדורים. עיניי עצרו על תיקו שהיה די פתוח,והיו שמה כדורי הרעלה.עיניי ניפתחו וישר הלכתי לקחת את הכדורים האלו,גריי לא שם לב לאן הלכתי."מה קרה?"שאל אותי.דמעות עמדו בעיניי שהוא לוקח אותם."כמה זמן אתה לוקח אותם?"שאלתי אותו וקמתי למצב ישר.מתעלמת מכאב ראשי שגבר."על מה את מדברת?"שאל וקם."על זה"אמרתי והראתי לו את הכדורים. הסתכלתי עליו,וראיתי שהוא החוויר, ועינייו היו חלולות.הוא לא ענה לי."למה אתה לוקח אותם?" שאלתי אותו כשדמעה נפלה מעיניי.הוא עדיין לא ענה."גריי"אמרתי בטון עצוב והתקדמתי אליו."כי,אני צריך"אמר בהרמת ידיים."גריי,זה יהרוג אותך,אתה לא צריך את זה" אמרתי אליו בעצב."אני כבר לא יכול לעשות כלום עם המצב.אני לוקח אחד ביום"אמר והשפיל את מבטו. "למה? אתה רוצה לגרום לי עוד כאב,לגרום עוד כאב לאדמונד ואליס?אנחנו איבדנו כבר אנשים,ואם אליס תאבד עוד אחד, שיקר לליבה כמו האחרים,היא לא תוכל יותר לחיות.אני לא אוכל יותר לשאת את המצב.אני לא אוכל יותר עם זה" אמרתי אליו בעצב."זה עוזר לי להתמודד עם הדכאון.אולי אני איתכם,אבל עדיין איבדתי יותר מדי אנשים,וזה עוזר לי להתמודד" אמר אלי בעצב."זה לא עוזר,אתה פשוט נכנע!"צעקתי לכיוונו.והדמעות החלו לרדת מעיניי."את לא מבינה קטיה!אני צריך את הכדורים הללו.לקחת אותם הרבה זמן כמו שאני לקחתי, עכשיו זה כמו תרופה בשבילי.אם אני לא לוקח אותם אני לא יוכל להיות עצמי שוב" אמר אל ברצינות וניסה לקחת את הכדורים מידי.אך לא נתתי לו. "גריי,אם אתה באמת דואג לנו אז תפסיק לקחת את הכדורים. אתה תתחרט על זה יותר מכל אחד.תפסיק לקחת אותם" אמרתי אליו כשכעס נשמע בקולי."קטיה,תביאי את הכדורים"אמר ושלח אלי יד כדי לנסות לקחת שוב."אני צריכה לערב את אליס בעיניין?" שאלתי אותו ולא נתתי לו את הכדורים. "מה?" שאל מבולבל. "אני צריכה לערב את אליס כדי שתפסיק.אוקי,אתה תשיג את הכדורים. אבל אז אני הערב את אליס,אני רוצה לראות שאלו הכדורים היחידים שיש לך,ושאתה תזרוק אותם.גריי,אפילו אם תשתמש בכוח כדי לקבל אותם, אתה לא מקבל אותם מימני" אמרתי אליו ברצינות והסתכלתי בעינייו."רק תנסה לחשוב מה יקרה אם תיקח יותר בכדור אחד או שניים.אתה תמות!תנסה לדמיין מה יקרה לאליס,וכולם כבר יודעים שיש ביניכם רגשות כל שהם. מה אתה חושב שיקרה אז?אתה חושב שהיא תמשיך לחיות אחרי שעזבה את אחותה ואז אותך?אתה חושב לפחות על המסכנות?" שאלתי אותו והמשכתי להסתכל בעינייו.והוא לא ענה לי."עכשיו,תגיד לי את האמת,אלו הכדורים היחידים שיש לך?" שאלתי והסתכלתי עליו. "כן,זו קופסא חדשה יחסית"אמר והשפיל את מבטו.הלכתי לחדר האמבטיה,מיליתי את הקופסא במים, סגרתי אותה וניערתי.אחרי זה הוצאתי את כל הנוזל שהמיס את הכדורים. והקופסא הייתה ריקה.זרקתי את הקופסא ובאתי אל גריי. "שלא תעז לקנות חדשים"אמרתי ודחפתי אותו."בסדר,אני אנסה"אמר והוציא נשימה עמוקה.באתי אל התרופות שהוציא, וראיתי שהוא מצא תרופה.שתיתי אותה,אך כשגרי ראה הוא מהר ניסה לעצור אותי.אך כבר שתיתי אותה.


תגובות (3)

תמשיכי כבר!!!!!!! אני במתח!!!

24/04/2014 08:49

אומייגאד היא תמות?

24/04/2014 11:58

    את מכירה אותי הרי,לא?

    24/04/2014 14:26
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך