משפחה ~פרק 31~

"מה קרה?"שאלתי אותו מודאגת. הוא לא ענה לי,פשוט חיפש משהו בארונות,הוא הוציא בקבוקון והגיע אלי מהר. "תשתי מזה שתי לגימות גדולות,עכשיו!"אמר בלחץ ודחף אלי את הבקבוקון, ישר שתיתי כפי שאמר, והתחלתי להשתעל בחוזקה."מה שתיתי?" שאלתי אחרי שהשיעולים שלי פסקו."הראשון או השני?"שאל אותי. "שניהם"אמרתי אליו."טוב, אה, הראשון, זה נגד התקפי לב, אבל אם את מכירה את החוק ההופכי של תרופות,זה יכל להרוג אותך ישר אחרי 10 דקות. והשני,זה חומר שממיס תרופה ששתו עד 5 דקות אחרי."אמר והוציא נשימה עמוקה מפיו."תסתכלי על מה שאת שותה"אמר ודחף אותי חלש."טוב, מצטערת. חשבתי שזה נגד כאבי ראש כי הוצאת את זה"אמרתי בטון די פגוע."חוק ראשון, הדוקטור משקר"אמר וקם ממקומו ועזר לי."מה?"שאלתי אותו מבולבלת."אל תאמיני לכל דבר שאני שם על השולחן. במיוחד כשאת לא יודעת אלו תרופות את צריכה ואיך קוראים להם"אמר והתקדם חזרה לחדר של ליל,ואני לחדרי."אה,וקטיה" עצר אותי מלפנות."מילה על זה,לאף אחד"אמר והלך,ואני גיחכתי. ניכנסתי לחדרי,ונפלתי על מיטתי,עצמתי את עיניי ושוב נרדמתי.
התעוררתי כשהרגשתי שמישהו מנער את גופי.פתחתי את עיניי וראיתי את קורטני לבושה."אני נשארתי ערה יותר זמן מימך ולמרות זאת קמתי מזמן"אמרה אלי בזלזול."מצטערת,לא היה לי משהו"אמרתי וקמתי לכיוון חדר האמבטיה והתחלתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים.אחרי זה יצאתי להתלבש."כע,שמתי לב שאת ומייק הגעתם מוקדם,יש משהו שאת צריכה לספר לי?" שאלה אותי מגחכת."אתמול,נטשתם אותי אז הלכתי ישר לבר,שתיתי שתי כוסות,ויצא ככה שישבתי כמה שעות טובות בוכה. ואז מייק מצא אותי כי הרבה אנשים חיפשו אותכם,ואז נרגעתי בשירותים שהיו שמה,ואז הוא סחב אותי לבית מלון. מאושרת?" אמרתי את הכל בזמן שהתלבשתי בטון אדיש. "אהה,לקחת כדור נגד כאבים?" שאלה אותי משנה נושא. לא עזר הכי טוב. "כן,לקחתי" אמרתי ויצאתי איתה מהחדר."תגידי את יודעת מה ניכנס בגריי?אני באתי לקחת כדור,הוא הביא לי אבל לפני זה הוא התחיל ללכת סחור סחור בחדר שלו,הוא נראה שהוא השתגע" אמרה אלי קורטני. "הוא חיפש לי את התרופות בקופסא, ולרגע הוציא טבלית של תרופות נגד התקפי לב,אני חשבתי שזו התרופה שאני צריכה, ואז הוא מהר חיפש נוזל שאמור להרוס את הכדורים. בקיצור,הוא קם על רגל שמאל" אמרתי לה באדישות ואז בביטול. המשכנו ללכת במסדרון לכיוון חדר האוכל,עד שהרגשתי שמישהו תופס העורפי ועושה קול מפחיד מאחורי, אני קפצתי ישר ושמעתי צחוק מתגלגל מאחורי. הסתובבתי וראיתי את איאן כמעט על הרצפה מרוב צחוק. "אידיוט אחד!" אמרתי והרבצתי לו בראש וגם קורטני, אך הוא המשיך לצחוק עדיין. "אמרתי לך שהן ירביצו לך"אמר אדמונד מחייך כשהניד את ראשו. "היה שווה את זה עדיין" אמר איאן וקם על רגליו. "כשאומרים לך שתחטוף, אתה תחטוף, לא משנה מה תעשה" אמר מייק חייך חיוך משועשע. "אתם אמרתם לו לעשות את זה?" שאלתי אותם מיואשת. "כן,זה עדיין היה מהנה לראות אותכן מהצד נבהלות" אמר מייק בחיוך ניצחון. "אחת, שתיים שלוש"אמר אדמונד וספר עם האצבעות, ואז אני וקורטני נתנו לו כאפה בראש. "יכולת להיזהר" אמר אדמונד בהרמת כתפיים והלך לחדר אוכל איתנו."לא נורא, אני אשרוד" אמר מייק צוחק. ניכנסנו לחדר האוכל, ואיאן ישר רץ לצלחות, ולקחת אוכל. אני הלכתי לתפוס מקום עד שאיאן יסיים לאסוף את האוכל שלו. אחרי שסיים התיישב והתחיל לאכול, קמתי ולקחתי לעצמי אוכל. אחרי זה, כולנו התיישבנו ואכלנו ודיברנו. "נו, אז מה פיספסתי אתמול?" שאלתי את אלו שנשארו אתמול במועדון. "לא הרבה, רקדנו, שתינו, ושמענו שקרה לך משהו" אמר אדמונד ואז הצביע עלי עם המזלג שלו. "משהו שלא סיפרת לנו" אמר לאו וחיכה לתשובה כמו כולם. "קרה מצב, ששתיתי שני שוטים, והם הזכירו לי דברים שאני לא רוצה לזכור" אמרתי ועשיתי מפי קו ישר דק. "אוהו?" אמר אדמונד והשפיל את מבטו לצלחת. "בגלל שאתם נטשתם אותי אחרי כמה דקות שניכנסנו" אמרתי מחייכת עדיין חיוך דק. "זה לא היה מכוונה רעה" אמר לאו עם חיוך מאולץ. "אל תנסו לנחם את עצמכם, אתם רציתם לדעת מה קרה אז סיפרתי, יכולתי גם לא לספר ולא היו לכם רגשות אשם" אמרתי עם מבט מושפל לצלחתי, ואכלתי ממה ששמתי לעצמי. "אבל עדיין, אם תיהיה בשקט כל הזמן מה זה יעזור לך? אז יצאנו גרוע, לא נורא,קורה" אמר איאן בעידוד והרים את כתפיו. ראיתי שהרוב הסכים בהנהון לא בטוח, ואני חייכתי ופלטתי גיחוך. "הא, מה הייתי עושה בלעדיכם?" שאלתי אותם מחייכת חיוך, ועיניי היו עצומות, והרגשתי כאילו ההשפעה של האלכוהול עדיין עלי. "אה, טוב אם אני זוכר, את היית לבד, פגועה" אמר אלי אדמונד. "ולא היית יודעת מה זו חברות לעולם" אמר אלי לאו בחיוך. "אוי לא יכולתם לסתום וזהו?" שאלתי אותם צוחקת. "לא, היינו צריכים להסביר לך מה היה קורה לו לא היית מכירה אותנו" אמר אלי אדמונד מחייך חיוך חנפן.