פרק 2 – השיחה הלילית בין נתנאל לשירן

שירן שכבה במיטתה וחשבה על נתי . זו הייתה שעת לילה מאוחרת.
בדיוק אז נתי התקשר אליה , האם היא תענה?
היא תהתה עם עצמה מה לעשות. לבסוף , היא ענתה.
" נתי? כן , אני בסדר. אני בבית שלי ומה איתך? אני בדיוק חשבתי עלייך ואתה התקשרת . איזו טלפתיה , לא ככה?" אמרה שירן בהרהור.
" התקשרתי אלייך כי כבר התגעגעתי . אני רוצה לדבר איתך , את מעוניינת?" שאל נתנאל את שירן ושירן התלבטה איך לענות לו.
" בטח , נו , אני שומעת." הוסיפה שירן בחיוב והשניים המשיכו לדבר למשך כל הלילה.
" שירן , אני.. אני חייב להגיד לך משהו שלא אמרתי .. אבל את חייבת לדעת שאני.. את… " הוא אמר בביישנות.
לשירן לקח קצת זמן לקלוט למה נתי התכוון , סקרנותה התעוררה בה והיא מאוד רצתה לדעת מה נתי רצה לספר לה.
" טוב ,אני כבר אדבר איתך מחר. " חתם נתי את השיחה עוד לפני ששירן הספיקה עוד לענות.
מה הוא רצה להגיד לה , חשבה שירן לעצמה. נתי היה קצת מסתורי והוא עמד להגיד משהו מאוד חשוב אליה והיא לא ידעה בכלל למה הוא סיים את שיחת הטלפון ככה בפתאומיות.
היא קמה ממקומה וניגשה אל הראי. אולי יש לנתי מישהי אחרת? בזמן שהיא אוהבת אותו , כל כך אוהבת אותו.
עד שהיא לא מצליחה להבין למה היא לא מסוגלת להוציא את נתי מראשה לתמיד.
" נתי . אני אוהבת אותך . אוהבת אותך אבל אני לא מסוגלת להגיד לך. אני כזאת שקרנית גרועה! על מי אני עובדת בעצם? רק על עצמי ! אם חשבתי שאני יכולה לשכוח אותך , אז כנראה שמאוד טעיתי." אמרה לעצמה וחייכה למראה במרירות.
היא שמעה דפיקות על הדלת ואז מישהו בלתי מוכר פתח את הדלת , זה היה נתי.
" הצהרה ממש יפה.. את ממש משוררת, אה? למי דיברת בדיוק כשהיית בחדר לבדך?" שאל אותה בסקרנות.