אני זוכר אותה

אני זוכר את עצמי מחבק אותה, צחוקה המתגלגל נחקק בזיכרון.
אני זוכר את ריקודה הטיפשי שעשתה כשירד גשם, אני זוכר איך היא קראה לי להצטרף.
אני זוכר איך היא הייתה מכסה את פניה כשרציתי לצלם אותה.
אני זוכר איך היא קראה לי "הבחור הכי חתיך בחדר!" והייתה מלטפת את לחיי.
אני זוכר איך היא הייתה אוכלת בעדינות, האוכל על קצה המזלג.
אני זוכר איך לקחה את הסיגריות מידיי ונועצת בי מבט מאוכזב.
אני זוכר איך הייתה מסתירה את החתכים בידיה ומחייכת חיוך קלוש כאשר עשתה זאת.
אני זוכר איך היא הייתה מתקשרת אליי באמצע הלילה ואומרת שעשתה זאת שוב.
אני זוכר את ריח האלכוהול מפיה.
אני זוכר שהיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ושהיא מבטיחה להפסיק.
אני זוכר איך צרחה עליי כשאמרתי לה שאני חייב לעזוב.
אני זוכר איך היא נעלמה בין קצות ידיי.

ועכשיו הנה אני כאן, שוכב ליד הקבר שלה מתחת לכוכבים, מדליק סיגריה אחת אחרונה.
מדמיין אותה מתקרבת אליי ובוכה שוב.
אני זוכר אותה.