בדיוק כמו אבא

הוא רץ על חוף הים, שערותיו מתעופפות ברוח. הוא חייך וצחק, מרים את ראשו אל השמים. כשעשה זאת היה אפשר לראות את הנמשים שרצדו על פניו. עיניו הירוקות היו מלאות שמחה.
אמו ישבה בקרבת מקום, מתבוננת בבנה. כשהתקרב אליה היא הסיטה שאת שערותיו החומות בהירות מפניו. היא חייכה. הוא כל כך הזכיר את אביו. המראה , האישיות אפילו הצורה שבה הלך.
"כשאני אהיה גדול , אני אהיה בדיוק כמו אבא " מילותיו של בנה הדהדו בראש בעודה מתבוננת בו. היה לה קשה להאמין שזה יקרה. לדמיין את בנה בדרך הזו נראה לה בלתי אפשרי אבל היא ידעה שזה רק בגלל שהיא אמא שלו. היא נאלצה להזכיר לעצמה שהוא עוד מעט מסיים תיכון. הוא תמיד היה ילד עקשן. גם את התכונה הזאת ירש מאביו. היא שמעה אותו מדבר על זה כל כך הרבה, חוזר על התוכנית שלו לגבי מה שיעשה אחרי שייסים תיכון אין ספור פעמים. הגאווה בקולו הייתה ברורה. הוא ידע מה הוא רוצה . היא נאנחה .
בעוד כמה חודשים מעכשיו ייתכן שהילד שלה שעד לא מזמן רץ על החוף ושיחק עם כדור צבעוני, ירוץ לעבר הטנק ביחד עם חבריו ליחידה . יכול להיות שייאלץ להקריב את חייו, כמו אביו. הוא יעשה זה את כדי לשמור על הקרובים עליו, בדיוק כמו אביו. ובדיוק כמו אביו, יכול להיות שהוא ישאיר אותה לבד להתמודד עם הכאב.
היא נערה את ראשה , מנגבת את הדמעות בגב ידה. היא קמה ממקומה והתקרבה לבנה ,מצמידה אותו אליה ומנשקת את ראשו. הבן לא אמר דבר, אבל ידע שזוהי דרכה להרגיע את עצמה ולהבטיח שזוהי לא הפעם האחרונה שבה תוכל לחבק אותו ככה. הוא נישק את ראשה ומלמל 'אני אוהב אותך אמא '