סופרת מילים
(כל הזכויות שמורות). בואו לבקר אותי בפייסבוק: סופרת מילים

הפיצול שאחרי הסערה

סופרת מילים 24/01/2016 705 צפיות אין תגובות
(כל הזכויות שמורות). בואו לבקר אותי בפייסבוק: סופרת מילים

היא מספרת לי שהיא מאוהבת.
ושהיא שומעת בלופ את השיר של עברי לידר "מישהו פעם" ובוכה לפחות חמש פעמים ביום.
"את רוצה להתחיל מהתחלה?" אני שואלת מבולבלת. "כמה זמן לא דיברנו?"
"לא יודעת…חודש?" היא עונה ומקנחת את האף האדום שלה.
אני מתיישבת מולה על המיטה שלה. "ספרי לי. כולי אוזן".
"קוראים לו בן. הכרתי אותו בפייסבוק. אין לי מושג איך הוא הגיע אלי, אבל הוא הגיע. אלוהים שלח אותו אלי. והתחלנו להתכתב כל יום. סיפרנו אחד לשני כמעט הכל והוא הקסים אותי. הוא כל כך מיוחד, אחר מכל הבחורים שהכרתי. אני חושבת שהוא מצא חן בעיני כבר בשיחה הראשונה".
"יפה. ואני מניחה שנפגשתם בשלב מסוים?"
"כן. נפגשנו אחרי שבוע בבית קפה באשדוד. הוא גם גר כאן, קולטת?"
"ו…" אני שואלת, מתחילה ממש להסתקרן מדוע הסתיים סיפור האהבה של נעמי היפה.
"אוי. הוא יותר יפה מהתמונה. מקסים ומתוק אמיתי. דיברנו שלוש שעות בלי הפסקה. בלי שתיקות מביכות. פשוט דיברנו ולא רציתי שהערב יסתיים". היא מספרת בקול חנוק ולבי יוצא אליה. "שנינו הרגשנו שיש בינינו חיבור מיוחד. התחלנו להיפגש בקביעות כל יום! קפה, סרט, אצלי, אצלו, ים…איפה לא? הייתי בעננים.
זה היה החודש היפה ביותר בחיי. התאהבתי בו קשות וזה היה לגמרי הדדי. גם הוא…" הקול שלה הופך צייצני במילה האחרונה והיא שוב בוכה, טומנת את פניה בידיה.
"אוי נעמי, אל תבכי". אני מלטפת את ראשה ומאמצת אותה אלי.
"אז מה קרה? אם הכל היה כל כך נפלא, איפה הוא עכשיו?"
היא מנגבת את הדמעות מעיניה ונושמת עמוק. ממשיכה לספר על המפגשים שלהם וכמה שהייתה מאושרת עד לאותו יום.
"יום לפני שזה נגמר, הוא לא ענה לי לטלפון. תיארתי לעצמי שאולי הוא עסוק, הוא בטח יחזור אלי כשיתפנה. ולא. הוא לא דיבר איתי כל היום וזה היה מאד מוזר. בשלב מסוים התחלתי לדאוג שאולי קרה לו משהו. לא עונה, אין תגובה להודעות שלי, כלום".
אני מביטה בה דרוכה. "למה למען השם? רק אל תגידי לי שהוא נשוי!".
"לא, תודה לאל, הוא לא". אני נושמת לרווחה.
"אז? נו אני לא עומדת במתח – הוא יצר איתך קשר בסופו של דבר?"
"כן. הרופא שלו יותר נכון. ד"ר מאירי".
"איזה ד"ר עכשיו?"
"הוא אמר לי שרמי לא יוכל להיפגש איתי יותר. הייתי כמובן בהלם. לא הבנתי מאיפה זה נפל עלי. תביני, הכל היה מושלם. לא קרה שום דבר. אבל היה לי יותר חשוב לשאול למה לעזאזל הוא מתקשר אלי ולא בן. רמי. מי שהוא לא יהיה".
"רמי? אמרת שקורים לו בן". אני שואלת מבולבלת לגמרי.
"נכון. כך הוא הציג את עצמו איתי. אבל השם האמיתי שלו הוא רמי.
הוא ..יש.. לו.. פיצול.. אישיות". היא עונה באיטיות, רווח בין מילה למילה.
אני בוהה בה ומשתדלת לא להראות המומה. "פיצול אישיות? מה זה אומר?"
"אחרי שהרופא שלו הודיע לי שלא נוכל להיפגש הוא ציין שהוא חולה וסובל מפיצול אישיות.
ההורים שלו איתרו את המספר שלי, קראו את ההודעות ועשו אחד ועוד אחד. הוא נכנס ללחץ רציני לפני שהכיר אותי ואז נוצר הניתוק האישיותי. הוא פשוט הופך להיות מישהו אחר. ככה זה מסתבר שיש פיצול אישיות. הוא למעשה שני אנשים בגוף אחד. קולטת?" היא מתחילה שוב לבכות והפעם אני לא מנחמת, אני עדיין בהלם.
"אבל איך? לא ראו עליו שום סימנים במשך חודש? זה הגיוני?" אני שואלת אותה בתמיהה.
"לא ראיתי כלום. בן אדם מדהים. אני אשכרה התאהבתי בחולה נפש! אלוהים למה זה מגיע לי?"
עכשיו היא ממש שרועה על המיטה ומתייפחת בקול ואני צריכה עוד דקה להשתחרר מההלם.
"אוי נעמי, אני ממש מצטערת. אבל אני מאמינה שהזמן ירפא את הכאב שלך. את עוד תכירי מישהו אחר". אני מנסה לעודד ושואלת את עצמי על מי אני עובדת. היא לא תקבל ממני כלום עכשיו.

יומיים אחרי אני באה לבקר.
אני בהלם כשאני רואה אותה. נראית בן אדם אחר, שונה וזוהרת. כאילו השתחררה לגמרי מהצער שתקף אותה. "יוצאת"? אני שואלת בסקרנות, בוחנת אותה מלמעלה למטה.
"כן! הוא כבר מחכה לי למטה. סורי, לא ידעתי שאת באה…" היא מתנצלת ומעיפה מבט אחרון במראה.
"אוקי, זה בסדר. רק קפצתי לראות מה שלומך? איך זה שאת יוצאת? ממש הדאגת אותי שלשום ואתמול גם לא נשמעת מי יודע מה. אז…מה פספסתי?" אני מביטה בה בדאגה.
"אהבת חיי חזרה. בן מחכה לי למטה, צ'או".


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך