התור לאהבה

ככה סתם הלכת,
ושוב אני לבד.
הלב אומר הבייתה,
אבל הבית הוא אתה.
והדממה שוב באה,
מתוך האפלה,
ככה זה כשאין מישהו איתך.
והדרך ארוכה ומייגעת,
אך סופה קרב ובא,
האור בקצה המנהרה.
הוא השאיר אחריו,
צרור ארוך של אכזבה,
ואני אכולת תקווה,
שיום יבוא ותחזור חזרה,
ובזמן ההמתנה יבוא הבא
בתור לאהבה.