מטוס נייר פרק 9

Drunk Alaska 20/01/2015 816 צפיות 10 תגובות

לבסוף הצלחנו לצאת בתחנה סופית, כשרוב האנשים עלו למעלה לאוטובוסים, ואני ואליס החלפנו רציפים לצד השני. היה כבר ערב והיה קר. הרציף שלנו היה בצד הנטוש של העיר, כך שהרציף היה חשוך, פנסים בתוכו הבהבו בקושי, והכל היה מלא אבק וונדליזם. "המקום הזה מלחיץ" אמרה אליס בקול שקט בעוד עמדנו ברציף. היא המשיכה לעמוד לידי, לא מנסה להתרחק. לבסוף הגיעה הרכבת שלנו ועלינו עליה. התיישבנו בכיסאות ליד הדלת, וראיתי שהיא עדיין קצת לחוצה. נשענתי עליה וראיתי שהיא נרגעה קצת אך התעצבנה. "נרגעת?" שאלתי אותה בציניות. "כן" היא אמרה מעוצבנת אך חיוך קטן יצא משפתיה. "אז, את תעני לי ממתי את מעשנת?" שאלתי אותה בשילוב ידיים. פניה ישר החמירו והיא לא ידעה איך להסביר. היא שתקה כמה זמן ופניה היו מודאגות. "אני תמיד מעשנת כשאני בדיכאון, כדי שלא יהיה לי התקף חרדה" היא אמרה לבסוף בשקט. "למה יש לך התקפיי חרדה?" שאלתי אותה בשקט גם. "כי.. כי.." היא החלה לגמגם ועזבתי את העיניין. "פעם הבאה תדברי איתי. אוקיי? לא תהיה לי סיבה לנפנף אותך אלא אם אני יהיה בשירותים או במקלחת" אמרתי לה בגיחוך וחיוך. "תודה" היא אמרה בשקט וחייכה. "אבל חסר לך לעשן שוב, פעם הבאה שאני תופס אותך, אני בא אלייך ולוקח לך את הסיגריות" אמרתי לה באיום והיא גחכה. "אוקיי, אני לא יעשן יותר" היא אמרה בקול קצת צרוד לפתע. "למה הקול שלך צרוד?" שאלתי אותה. "סתם, אני עייפה" היא אמרה. "רוצה להשען עלי? בכל מקרה כבר עשית את זה" אמרתי לה בגיחוך. "לא יפריע לך?" היא שאלה והסתכלה עלי. "אם אני מציע אז זה לא אמור להפריע לי" אמרתי לה מקטר קלות. היא גיחכה ואז הניחה את ראשה על כתפי ועצמה עיניים. הסתכלתי עליה ואז הסתכלתי על החושך שהיה מהחלונות. היא כבר נרדמה מזמן והרכבת החלה להיות מלאה עם הזמן, עד שהיינו קרובים לתחנה שלנו. הערתי אותה בעדינות, אך היא לא התעוררה, אז לא הפרעתי לה. לבסוף כשהגענו לתחנה שלנו, הרמתי אותה על ידי וסחבתי אותה כך מהרכבת, ולמעלה. יצאתי לאוויר הקפוא, והיא התכרבלה בזרועותיי, בעוד ראשה נח על כתפי, ועיניה עצומות, והיא ישנה בשלווה. די התרגלתי כבר לסחוב אותה כך, היא גם לא כבדה במיוחד. הגעתי לדלתך ביתה ופתחתי אותה, רואה בית ריק כמו תמיד. עליתי למעלה לחדרה, והשכבתי אותה על המיטה, מחליט להשאיר עליה את הג´קט שלי. הורדתי את נעליה וכיסיתי אותה בשמיכה, מכבה את האור אחרי, ויוצא מחדרה, ואז מביתה, והולך לשלי. הורי היו בבית והיו עסוקים בניירת כמו תמיד, ועליתי לחדרי. התקלחתי, החלפתי בגדים, עשיתי שיעורים מתסכלים, ואז סוף סוף הייתי חופשי. הסתכלתי מחלוני וראיתי שאליס עוד לא התעוררה, וכנראה כבר לא תתעורר. נשכבתי על מיטתי, והתכרבלתי בשמיכה. לבסוף נרדמתי.
התעוררתי בבוקר לעוד בוקר טיפוסי. ארוחת בוקר קצרצרה, לשטוף פנים ולצחצח שיניים, להתלבש, לבדוק אילו ספרים ומחברות צריך ולצאת. יצאתי וראיתי את אליס יושבת על המדרכה מחכה לי. "לא יכולת לבחור מקום יותר הומלסי?" שאלתי בציניות והיא קמה בגיחוך, מגישה לי את הג´קט שלי. "היה לך נעים איתו?" שאלתי אותה בציניות, לובש אותה. "אתה תקעת אותו עלי, והסכמת לי לישון. זו בעיה שלך" היא אמרה בשילוב ידיים כשהמשכנו ללכת. "יש לך אולי על איזה שהוא ספר לספר לי עליו?" שאלתי אותה בעוד הלכנו. "זה אותו ספר שקראתי בהלווין. איב" היא אמרה בעוד התקדמנו לרכבת תחתית. "אז לא סיפרת לי קורה בסדר" אמרתי לה. "טוב. אז ככה. ילדה הלכה יום אחד לגלרייה, של צייר עם שם מאוד מסובך." היא התחילה ואני גיחכתי. "היא די קטנה, אז היא לא ידעה את המילים, אוצר מילים נמוך. אז היא טיילה לבדה בגלריה כי הוריה שילמו על הכניסה, והיא עברה בכל הגלריה. אך כשהיא מגיעה לציור אחד מאוד גדול, האורות נכבים. אז היא מטיילת בכל הגלריה למצוא את הוריה, או מישהו. אבל הכל היה ריק. אז היא התקדמה לציור של מים עם יצור מים. היא נשאבה לתוך המים, והתעוררה בגלריה במבנה שונה לגמרי. במהלך הסיפור, פסלים עם שמלות רודפות אותה, נשים שזוחלות מתמונות רודפות אחריה. אז היא מוצאת ורד אדום, והיה רשום שורדים הם כמו החיים של אדם, הפרח הנפגע והאדם נפגע. אז היא שומרת על הורד שלה. עד שהיא מוצאת ורד כחול. אחרי כמה זמן שהלכה, היא מוצאת בחור שוכב על הרצפה, והוא היה חלש. היא הגישה לו את הפרח והוא נרפא. מתברר שהוא עוד מישהו שנתקע בגלריה, והורד הכחול שלו" היא המשיכה לספר, מסתכלת לאוויר בעוד היא מדמיינת את מה שמספרת. "הם ממשיכים במסעם, ופוגשים נערה בשם מרי, שהיא בעלת ורד צהוב" היא אמרה ונעצרה, חושבת רגע, וממשיכה. "ככל שמסעם ממשיך, הבחור בשם גריי מגלה, שמרי היא אחת מהיצירות של האומן, והיא סתם ניצלה אותם" היא אמרה בעוד ירדנו למטה לרכבת תחתית. משם הם נכנסים לעולם אחר, עולם שמרי יצרה. הם מסתובבים ומסתובבים, עד שהם מגיעים לחדר של מרי" היא הפסיקה. "מכאן יש כבר כמה סופים" היא אמרה בשקט. "זה בסדר. נשמע את כולם. "הסוף הראשון, הוא שמרי לוקחת את הפרח של איב, וגריי מביא את הפרח שלו בתמורה, ועד שהם מגיעים לחדרה, מרי קורעת את כל עלי הכותרת. והורגת את גריי. איב על זה שרפה את הציור של מרי, ואז חוזרת לגלריה. היא מגיע לגלריה ורואה תמונה יפיפייה, וזו תמונה של בחור, מחזיק ורד כחול. היא נזכרת ומתחילה לבכות על כך שעזב אותה" היא אמרה בשקט, בעוד נכנסנו לרכבת. "בסוף השני, הכל מסתדר. הורד לא נגיע למרי, הם שורפים את הציור שלה, ומגיעים למעבר לעולם שלהם. גריי נכנס קודם, והוא מושיט לי יד. אך באותו זמן אימא שלה מגיעה. ואיב לבסוף הלכה עם אימה. זאת אומרת, נשארה בגלריה." היא אמרה והסתכלה על התחנות. "ובסוף השלישי, היא הולכת עם גריי. היא נתעוררת עומדת בגלריה, ומתקדמת לפסל של ורד. בחור שעמד שם זז, ואמר שהוא מתנצל על כך שהסתיר לה, ואמר ´נתראה איב´. הוא נעצר ולא הבין מאיפה הוא זוכר את שמה. אז הוא רץ אליה נזכר, והיא גם נזכרת. ושניהם שמחים שהם חזרו. והם קבעו להפגש בפעם הבאה, אחרי שהוא הבטיח שהם יתאחדו" היא סיימה לספר, ויצאנו לעבר הבית ספר.


תגובות (10)

תגובה ראשונה הישג חדש (~:
פרק נחמד אבל חבל שהוא קצר
ואיך קוראים לספר?

20/01/2015 20:56

    הספר לא קיים, הוא על משחק..
    ולמה קצר? עדייו 9 דקות…
    כנראה בגלל שהתחלתי להתייאש מהסיפור הזה כנראה זה למה יוצא לי רק חרא מימנו…

    20/01/2015 23:12

    סורי זה כנראה בגלל שאני קוראת מהר (אם יש לי זמן)

    21/01/2015 17:52

אני לא יעשן יותר
הגם אתה ברוטוס?! אותיות אית"ן אישה, אותיות אית"ן!!!

20/01/2015 23:15

    ^_^ את נשמעת בדיוק כמו המורה שלי ללשון (לא ששששלללוששששש ילדים ששללללושששההההה ילדים )

    21/01/2015 17:53

    היא גם חלאה כמו מורה ללשון

    21/01/2015 20:59

    האמת שהמורה שלי ללשון היא נורא נחמדה אז זה תלוי לאיזו מורה את מתכוונת בחלאה, תקווה סאמא

    21/01/2015 21:09

    אני מתכוונת לאפרת כה אצלנו.
    כי פור גאד סייק, למה ללמד סיכום? ועוד לא נכון?
    מה זה סיכום? קיצור של קטע. או 'יצור של משהו
    אבל אניע עושה אותו לא נכון -,-
    ועוד היא אומרת לנו תכתבו, ומדברת עם הקול הגבוהה להחריד שלה וקשה לי להתרכז בזה שאני כותבת..

    22/01/2015 08:00

קראתי את הכול היום ובאמת שלדעתי הספר ממש אבל ממש יפה וחסר לך שאת מפסיקה גם אם את חושבת שהוא חרא אחרת… *איום איום, וסכין מאחורי הגב*

22/01/2015 18:53

מסכימה עם ניוט!, היי דוקטור, את זוכרת אותי? אני עקבתי אחרי הסיפור שלך מהתחלה וכבר אמרתי לך עד כמה אני אוהבת אותו, וגם הפרק הזה ממש ממש יפה רק חבל שסיפור היפה עם הוורד הוא לא סיפור באמת אחרת הייתי מבקשת מימך את השם, את כותבת גדולה ומוכשרת ואני בטוחה שאם תרצי תוכלי גם להוציא את הספר הזה לאור והוא יהיה שווה הרבה כסף. אני מצטערת שנאלמתי בימים האחרונים פשוט אין לי כבר כמעט זמן, אז אני קצת הפסקתי לקרוא ולכתוב באתר, אבל עכשיו אני כן לפעמים מוצאת זמן, אז לעט לעט אבל בטוח אני מבטיחה להשלים את הפער ולהמשיך לתת לך בקורת טובה ואו הארות במידה ויש, את כותבת אמיתית ואל תעזי להפסיק לכתוב!

29/01/2015 20:36
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך