הסיפור הוא לא אמיתי כמובן, אשמח להערות והארות.

סיפור מהעבר.

10/02/2015 941 צפיות 2 תגובות
הסיפור הוא לא אמיתי כמובן, אשמח להערות והארות.

זה היה יום קריר והשמיים היו מלאים ערפל, חשבתי לעצמי, מה אפשר לעשות ביום כזה?, החלטתי להסתכל בקבצים בארכיון שלי מימי בית ספר, כל הדברים שאיי פעם כתבתי בילדותי מקטעים קצרים עד לתסריטים שיכולים להיות בקלות סדרה בת 9 עונות לפחות.
מצאתי שם קטע מיומן כתיבה על העבר שלי, התחלתי לבכות, נזכרתי בי מהתקופה ההיא, נזכרתי באהבה הראשונה שלי, נזכרתי בזה שהייתי מוכנה למות בשבילו, נזכרתי כמה אהבתי אותו, כמה רק רציתי לחבק אותי ולא לעזוב אותו, והתחלתי להתגעגע אליו שוב, שוב אותם געגועים בלתי פוסקים, פעם נוספת חשבתי על אותם הרגעים שלנו ביחד, בשנית נזכרתי בחיוך המדהים שלו, אז החלטתי לשתף אתכם בזה:

"שלום לכולם, פעם ראשונה שאני כותבת בלוג, אז אני לא בטוחה איך באמת כותבים אותו, שמי מאיה, אני בת 17 ואני רוצה לספר לכם על סיפור שקרה לי ממש לא מזמן:
אני לא מאמינה שזה קרה לי, המחשבה עליו גורמת לי לרעוד, אני ואור יוצאים חודש שלם.
הייתם מאמינים? חודש שלם!
בחיים לא הייתי יכולה לחשוב שנהיה חברים, אני תמיד רציתי אותו, אך זה לא היה נראה שהוא רוצה אותי.
מה שרציתי לספר לכם, הסיבה שרציתי לכתוב את הבלוג הזה, זה משום שאני והוא רבנו ריב ענק.
אתם מבינים? ליאל, האויב הנצחי שלי, הוא גאון תוכנות עריכה לתמונות סטילס, כזה שרק חברת פרסום יכולה לחלום עליו.
ליאל פרסם תמונה שלי ושלו מתנשקים, אני לא התנשקתי איתו, הוא ערך את התמונה.
הוא ילד מקובל מאוד, הוא בקלות העביר את התמונות לכל בית ספר וכולם חשבו שאני איתו, כולל אור.
אור ראה את התמונה ולא האמין שעשיתי לו את זה, שבגדתי בו, הוא נפרד ממני.
ניסיתי להסביר לו שהכל תחבולה של ליאל, אך לרוע המזל הוא לא הקשיב לי.
אני כל כך אוהבת אותו, אני לא יכולה לחשוב על לא להיות איתו.
הסתובבתי לי בחוץ, חשבתי איך אני אוכיח לו?, איך אני אוכיח לו שאני לא התנשקתי עם ליאל?.
פתאום, משום מקום, עלה לי הרעיון, חשבתי על להקליט אותו אומר שהוא הכין את התמונות.
התקשרתי לליאל והקלטתי את השיחה.
" הלו".
"ליאל?".
"מדבר".
"נכון אתה הכנת את התמונות?".
" כן, אבל אף אחד בעולם לא יידע את זה חוץ ממני וממך" ליאל צחק צחוק רשעי כזה.
"האמת שהקלטתי אותך, להתראות ליאל".
ניתקתי את הפלאפון ורצתי אל אור והשמעתי לו את ההודעה.
הוא התנצל, הוא התנצל שהוא לא בטח בי, סלחתי לו, אני אוהבת אותו.

כך, אנשים יקרים שקוראים את הבלוג שלי, חזרנו להיות חברים עד היום, אני מקווה שהוא יהיה החבר שאני אתחתן איתו.
אנחנו לא בוחרים את האנשים שבהם אנו מתאהבים בחוזקה, ככה הם החיים.


תגובות (2)

סיפור חמוד מאוד. אהבתי. במיוחד את הרקע.
באהבה,
המעריץ מספר אחד שלך :)

10/02/2015 17:11

יפה מאד, אחלה סיפור.

10/02/2015 17:15
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך