אהובה על כולם – סיפורה של סטוציונרית 1

שלי :) 17/01/2015 1558 צפיות תגובה אחת

אני הולכת לפגוש אותו, את האחד מה"חברים" שלי או שלפחות מחשיבים אותי לחברה שלהם. אני כבר לא מתרגשת מהפגישות האלה, הן נהיו בשבילי כמו חלק משגרה, הרגל כזה , אוכלים שותים ויוצאים לדייט..
הפלאפון שלי כבר מוכן, השיחות האחרונות מחוקות והצ'טים מוסתרים, הפלאפון על רטט שלא ישמעו את ההודעות. אני מתקרבת למקום של הפגישה, ברוח קרה במיוחד והמחשבה היחידה שעולה לי בראש היא 'את רק באה להתנשק,את רק באה להתנשק' וזהו, זה מה שאני הולכת לעשות, הוא מצידי יכול להרגיש מה שהוא רוצה אלי, אני? אני לא ארגיש אליו כלום, אף פעם. בעצם? זאת המטרה שלי.
איך נהייתי כזאת?
התמכרתי בעצם, זה התחיל מהיחס שנתנו לי, זאת המחשבה היחידה שמנחמת אותי תוך כדי שאני פוגעת באנשים.
פגעו בי ובגדו בי, ככה לימדו אותי לאהוב. זה שקר, אני יודעת לאהוב אבל זאת הנחמה שלי.
התקרבתי למקום הפגישה, קם מולי בחור נמוך, גם בלי עקבים הוא לא היה מגיע לחצי מראשי, בחור שחום העונה לשם אסף. הוא כמובן הזכיר לי את שמו .
אסף החזיק לי את היד, כל הפגישה, ראיתי אנשים מהצד מסתכלים עלינו וצוחקים.. היינו נראים כמו אמא ובן. בסוף הפגישה הוא נישק אותי, הייתי צריכה להתכופף כמובן.
"את תתקשרי אלי נכון?"
"ברור" עניתי, 'ממש ממש ממש לא' השבתי לעצמי בלב.
התחלתי להתרחק ממקום הפגישה תוך כדי שאני מחפשת למי להתקשר עכשיו ולשם שינוי התקשרתי לחברה הכי טובה שלי.
"נו איך היה?" עדי אמרה בטון ציני, היא ידעה את התשובה כבר מראש.
"הוא חיי בסרט שאני אתקשר שוב, הוא היה נמוך מימני בחצי ראש ושהתנשקנו הייתי צריכה להתכופף" עניתי וצחקתי.
"צפוי… אז עם מי את נפגשת מחר?" אמרה עדי, היא היחידה שמכירה אותי כלכך טוב.
"יכול להיות שעם רן או אולי בר או אלעד.. נחשוב על זה"
באמת, נחשוב על זה.
אוקיי אז זה ההתחלה של הסיפור:) הסיפור בעצם הוא על ילדה סטוציונרית.. סיפור אמיתי לגמרי, בהמשך הוא יהיה יותר מעניין וגם תבינו למה היא בחרה להיות כזאת:) אשמח אם תקראו D:


תגובות (1)

הקדמה ממש מעניינת,תמשיכי:)

17/01/2015 23:47
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך