סיפור התקווה של ליאל (פרק 1)

שמי ליאל עורכת דין. עבדתי כל כך קשה כדי להשיג את מטרותיי. אחת שידעה לקחת סיכונים לשבת וללמוד ולהגשים את החלום שלי להצליח במה שאני רוצה. לא וויתרתי. עכשיו אני רואה את חלומי מתממש מול עיניי. עובדת במשרד הכי נחשב שיש. עם אנשים מכובדים, מלומדים. שאני יכולה רק להתגאות בעצמי. הרבה בחורים עובדים איתי. נותנים לי כבוד כל כך גדול. תמיד מחוייכים והכי גאווה שאני קיבלתי את עבודתי ביושר ועם המון תושייה. באחד מהבקרים שעבדתי תמיד ישבתי לי במשרד עם הקפה וחושבת על הבחור שעובד איתי. תמיד הרגשתי שאני דלוקה עליו. אחד חכם כזה, מלומד. אחד שלא מוותר כשהוא רוצה משהו. חתיך עם עיניים גדולות כאלו ירוקות. גבוה עם שיער קצת ארוך. כל פעם הייתי מסתכלת אל עבר חדרו ורואה אותו בעבודתו הנחשקת. מתי הוא ישים לב אליי? שואלת את עצמי. ראיתי אותו מחייך לאנשים שעברו וליבי נפעם מיופיו. לאחר סיום עבודתי התארגנתי לצאת מבטינו ככה נפגשו. "שלום אתה אומר לי. "היי אמרתי לו בחיוך. "סיימת לעבוד? הוא שואל אותי. "מסתבר עכשיו בדרך החוצה. "בואי אלווה אותך גם אני בדרכי הביתה. יצאנו ביחד
אריאל: את ליאל נכון?
ליאל: אמת.
אריאל: את החדשה פה. נעים להכיר לחצתי לליאל את ידה.
ליאל: נמסתי באותו רגע לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים הירוקות והמהממות שלו. נעים גם לי השבתי לו.
אריאל: טוב אני נורא ממהר ניפגש מחר כמובן.
ליאל: בוודאי היה לי חיוך כזה גדול ראיתי אותו נוסע מהמקום ברכב שלו.
ליאל: תמיד הכרתי בחורים לרוב התאכזבתי אף פעם לא הרגשתי שאני יכולה לסמוך עליהם. אבל הוא שבה את ליבי ברגע אחד. באמת שנדלקתי עליו. הלוואי והיינו מכירים יותר. פתאום ראיתי לעברי את חברתי המדהימה ענבל, אפשר לומר שהיא אחותי ממש. אחותי היקרה מכל, שתמיד עוזרת כשצריך.
ליאל: נופפתי לה לשלום ושתתקרב לקראתי.
ענבל: שלום לך אחותי וחיבקתי את ליאל חזק.
ליאל: מצויין. את לא נוסעת הביתה?
ענבל: אולי נלך אלייך לשם שינוי?
ליאל: בשמחה. ונסענו אליי הביתה.
אריאל: נכנסתי הביתה וחשבתי על הבחורה החדשה שפגשתי ליאל. האם זה פתח לאהבה חדשה? שאלתי את עצמי. המשכתי בעיסוקי היומיום שלי אבל הבחורה נחרטה לי בראש. מכירים את זה שפגשתם בנאדם והוא פשוט לא יוצא לכם מהראש? כך קורה לי עם הבחורה הזאת.
אריאל: התקשרתי לחבר הכי טוב שלי רועי. החבר שגדל איתי כל החיים בעצם. אחד שיודע עליי הכל. אמרתי לו שיבוא אליי שנשב ביחד ונדבר קצת על החיים.
רועי: נו קרצייה פתח לי את הדלת.
אריאל: מפלצת תיזהר ממני והתחבקנו.
רועי: אחי וצחקנו.
אריאל: בוא שב הבאתי לנו מטעמים סוף הדרך.
רועי: אני רואה את זה עליך אח שלי. פגשת בחורה. ונתתי לו מכות בגב.
אריאל: תגיד לי אתה נורמלי?
רועי: נו מי זאת? ספר כבר. היא שווה?
אריאל: היא מהממת. קוראים לה ליאל. עובדת חדשה אצלנו.
רועי: נו מתי תכבוש אותה ותגיד אותה כבר ניסיתי?
אריאל: די לא יפה. היא באמת מיוחדת. ואני רוצה אותה לאהבה אמיתית שכבתי על הספה.
רועי: בטוח תשכיב אותה ותזרוק אותה.
אריאל: זה לא ייקרה. באמת שלא.
רועי: אח שלי נדלק עליה.
אריאל: כן מאד.

ליאל: כנסי מצטערת שככה הבית מבולגן. שבי רוצה לשתות משהו?
ענבל: יש קולה?
ליאל: יש. מזגתי לשתינו קולה.
ענבל: אז איך בעבודה?
ליאל: בינתיים בסדר גמור. אבל נדלקתי על מישהו קוראים לו אריאל.
ענבל: נו אז למה את מחכה?
ליאל: חכי זה יבוא בקצב שלו. יכול להיות שהוא גם בעניין? וצחקתי.
ענבל: את מהממת למה שלא יהיה בעניין?
ליאל: את יודעת עדיף לא להיות עם תקוות שווא.
ענבל: זה נכון. טוב אני הולכת יש לי מלא מה לעשות. אבל תהיי איתי בקשר מאמי נשיקות ביי.
ליאל: ביי.
ליאל: עמדתי מול המקרר מלא תמונות מגנטים מכל מיני מקומות ונתקלתי בתמונה עם האקס שלי שכחתי שהוא תקופה שם. אחרי תקופה נוראית שעברתי בגללו. הוצאתי אותו ושמתי את התמונה מעל המקרר כדי שלא אתקל בה שוב.
בוקר לאחר מכן המשכתי בעבודתי. הגיע אריאל אל המשרד שלי והושיט את ידו כדי לומר בוקר טוב. לחצנו ידיים והלך אל משרדו.
הסתכלתי לעבר המשרד שלו וככה מבטינו נפגשו לכמה שניות. בהפסקה הוא נכנס שוב אל המשרד שלי בתירוץ שהוא צריך לדבר איתי. אבל בואו נודה שהוא מנסה שיהיה קשר בינינו.
אריאל: יש לי שאלה אלייך ליאל.
ליאל: כן אריאל מה השאלה.
אריאל: תצאי איתי הערב?
ליאל: אני ואתה?
אריאל: בוודאי אז מי?
ליאל: נצא הערב. ב20:00?
אריאל: בשמחה. לא לאחר אה
ליאל: אתה לא יודע שבנות תמיד מתעכבות?
אריאל: ברור, תמיד. נתראה ביי
ליאל: ביי
ליאל: יש התלהבתי כולי. התיישבתי על הכסא כולי מחוייכת.
ליאל: התקשרתי אל חברתי ענבל כדי לספר לה על הדייט עם אריאל והיא כמובן התלהבה כמוני.
אריאל: טוב הלכתי ליאל נתראה הערב.
ליאל: ביי נתראה.
ליאל: התארגנתי בביתי לדייט הערב. התלבטתי מה ללבוש. הייתה לי שמלה כחולה כזאת עם נצנצים. מהממת. וחולצה שחורה יפה כזאת. התקלחתי שמתי בושם. והתאפרתי. בסוף החלטתי ללכת על השמלה השחורה הכי אלגנטית. הסתכלתי לעצמי במראה ואהבתי את מה שאני רואה.
מאד קשה להסתכל במראה ולהגיד וואוו את נראית מהמם, אין עלייך. אבל עובדת על זה. שלמרות הכל לאהוב את עצמי על כל המסביב. אריאל צפצף למטה ברכב. כבר היה 20:10 ואני מאחרת.
יצאתי החוצה ועליתי אל הרכב.
אריאל: וואוו את כזאת מהממת.
ליאל: כן? אתה חושב?
אריאל: אני בטוח. לא יכול להוריד ממך את העיניים.
ליאל: גם אתה נראה מעולה.
אריאל: את יותר ונישקתי אותה בלחי.
ליאל: אז לאן נוסעים?
אריאל: למסעדה טובה.
ליאל: נשמע טוב.
אריאל: נשמע מעולה מותק.
ליאל: באמצע הנסיעה הפלאפון שלי צלצל הסתכלתי על הצג וראיתי שזה היה האקס שלי. הייתי בשוק. מה פתאום הוא מתקשר אליי? מה הוא רוצה מהחיים שלי? במילא הוא הרס לי אותם. עד שהחלטתי לשקם את חיי הוא שוב מתקשר? התחלתי להגיב לא טוב ורעדתי. אריאל לא הבין מה קורה לי. למה אני ככה. כל שנייה שאל. ואז החלו הדמעות לרדת. אריאל עצר את הנסיעה כי הבין שאני במצב לא טוב.
אריאל: את רוצה להגיד לי מה קרה?
ליאל: אני מתנצלת קח אותי הביתה.
אריאל: ספרי לי אני מתחנן.
ליאל: אני מצטערת אני לא יכולה כרגע.
אריאל: בבקשה.
ליאל: לא יכולה קח אותי הביתה.
ליאל: הוא ניסה לגעת בי, לפחות לנסות להרגיע אותי. אבל נרתעתי. עשה פרסה ונסע לביתי. הגענו והוא ליווה אותי עד לפתח הבית שלי.
אריאל: לא תוכלי לשתף אותי?
ליאל: לא כרגע. תודה ואני מצטערת על הכל. יפצה אותך ונישקתי אותו בלחי.
אריאל: לילה טוב מותק.