אני עולה חדשה לכן יש כנר4ה הרבה שגיאות כתיב,מצטערת מראש,מקווה שתהנו

פנטזיה ברכבת

20/06/2016 1015 צפיות תגובה אחת
אני עולה חדשה לכן יש כנר4ה הרבה שגיאות כתיב,מצטערת מראש,מקווה שתהנו

התיישבתי ברכבת לאחר שהחום של באר שבע המיס לי את המדים אחת ולתמיד.
ישבתי לי במקומי הקבוע בקרון השלישי בצד ימין והנחתי את משקה הריבר שלי על השידה,זה מטומטם.. אני תמיד לוקחת סורבה תות ודווקא היום החלטתי לגוון.. זו הייתה טעות גדולה כי חלב העיזים חנק אותי וטעם הבננות היה מקולקל.
הייתי כלכך שמחה להיות במזגן אחרי שהשאטל שלי מעיר הבהדים היה אוטובוס חסר מזגן ועם נהג משוגע שנסע מהר במווחד.
היה לי משעמם, לא הייתה לי הרבה סוללה בפאלפון והדבר שהכי העסיק אותי היה המחשבה על המקלחת הקרה שאעשה ברגע שאגיע לביתה של דודה שלי,כי הבית שלי במטולה וזה קצת רחוק..
ישבתי לי לבד ובהיתי באוויר ככה שכל עובר תמים יחשוב שאני בן אדם עמוק אבל בכל זאת כל מה שהיה במחשבותי היה אותה מקלחת ,הריח של השמפו,והתחושה של אחרי מים קרים שזורמים ומקררים את כל הגוף שלדעתי משתווה לתחושב האורגזמה הממוצעת.
בלי לשים לב לקחתי שלוק מאותו משקה ריבר מגעיל ונחנקתי מהבהלה לעובדה ששוב,כמו לפני שתי דקות,הוא עדיין לא טעים..
אני לא יודעת מה גרם לי להסתכל אחורה אחרי אותה תקריט מביכה ,אולי כדיי לוודא שאף אחד לא ראה אותי..
כשהסתכלתי אחרוה עיניי פתאום נתקעו, על בחור אחד,שאני יכולה להשבע שהילה זוהרת הקיפה אותו .. או שאולי זו הייתה רק השמש שהשתקפה על החלון..
הוא ישב שם, גולני, עם סיכת נמר מכובדת, אוזניות שחורות,שקית בורקסים וספר על השולחן..
הוא קלט אותי,עוד מהקטע המביך של לפני כמה דקות, יכולתי לדעת כי החיוך שלו אמר את זה.
הסתכלתי עליו במבוכה וחייכתי,רציתי להסתובב אל המושב שלי כמו כל בן אדם נורמלי אבל לא בצלחתי,נתקעתי על המבט שלו.
משהו בעניים החומות שלו,בשיער הקצת ארוך והזיפים הארוכים שלו אפשוט כבש אותי,וכשהוא חייך והשינים הקטנות שלו בלטו בזמן שעיניו נעלמו בין הלחייים החומות שלו פשוט גרם לי להסתכל ולא לזוז..
גם את בזה הוא הבחין וישר הובכתי,יצאתי מטיפשוט של עצמי והסתובבתי. כלכך רציתי להסתובב בחזרה, לראות איזה ספר מונח לו על השידה, לראות את הפרצוף שלו שכנראה ראה יותר דברים ממני אבל בכל זאת הובכתי.. הסתכלתי על הכוס ריבר הטיפשית שלי והמשכתי לבהות באוויר,אבל הפעם המקלחת הייתה איתו. לא במובן שוטה או במובן לא ראוי פשוע הפקצוף שלו רדף אותי לכמה דקו.. כל דבר שחשבתי עליו כלל את אותו בחור לא מזוהה שבמחשבותי התאים לו השם ג'ון.
להפתעתי המוחלתת כאשר פקחתי את עיניי מאותו חלום חסר תכליט ראיתי אותו,מולי!
הסתכלתי עליו בתדהמה וחיכיתי שיסביר מה פשר ההגעה שלו אליי לכיסא. הוא הסתכל עליי במבט של קצת צחוק שכנראה נבע מזה שעדיין החזקתי את הכוס עם המשקה הלא טעים ואמר בקול כלכך רדיופוני וכלכך מחוספס
"היי, אני יכול לשבת לידך? פשוט השמש מסנוורת אותי שם מאחורה והמקום שלך היחידי שפנוי.. וגם נורא מצחיק לראות אותך שותה את המשקה הזה"
הסתכלתי עלייו מנסה להבין עם עצמי אם אני חולמת או ערה ועניתי לו בגיחוך קטן
" ברור , מה לא נעשה בשביל חיילים..ואם זה כלכך מצחיק אולי תשתה אץה ותראה לי עד כמה זה מגוחך מהצד"
הוא חייך והתיישב,מולי, כשעינייו לא יורדות מהפנים שלי עד שלרגע חשבתי שיש לי משהו תקוע בשיניים..
לא היה לי מה להגיד לו כלכך ובעיקר הייתי מהופנטת מהעובדה שחשבתי עליו והוא פשוט הופיע…
הוא שם את האוזניות והמשיך להבחין בי, זה היה הרגע שבו הוא לט שאני עם כומתת באקום.. מה שאומר שאני צעירה. ראיתי שהוא התעניין אבל לא הגבתי לסימן שאלה שהיה לו בעיניים.. איך אני אסביר לו שאני כמעט סיימתי קורס אבל שהעיפו אותי עכשיו.. ושאני בדרך הביתה כי אני בגימלים כבר חודש.. יותר מדיי מידע ..
הוא חייך כשראה שלא הגבתי , ושוב העיניים שלו נעלמו להן והחיוך שלו גדל.
עגבניה זה לר צבע מספיק אדום בשביל לתאר כמה אדומה הייתי, הרבה יותר מאגבניה..
נכנסתי לפלאפון שלי ושקעתי לי במחשבות על מה קורה מולי, אבל לא העזתי להסתכל עליו שוב כי ידעתי שהוא מסתכל..
הנהג הודיע שעוד כמה דקות נגיע לתחנה שלי..
להגיד לו? למה לי? הוא לא יודע איך קוראים לי מה זה מעניין אותו בכלל זה זאני יורדת עכשיו? וויתרתי
..
התחלתי לאסוף את הדברים שלי וראיתי איך הוא שם לב שנגמר זמנינו.. הוא הוריד את האוזניה,הניח את הפלאפון על השידה לייד שלי , נשען על הפרפקים שלו ןהתקרב ואז שוב אמר באותו קול גברי רק קצת פחות מבוייש
" לאן את כבר בורחת? בלי להגיד שם, בלי להגיד שלום.."
הרכבת נעצרה בתנה שלי, והרגשתי איך הרגליים שלי קמות , הייתי חייבת לענות אבל לא היה לי זמן, ורציתי לצלם תמונה מנטלית בה החיוך שלו צרוב לי בזיכרון..
"אני פשוט חייבת ללכת.. אל תיקח את זה אישי, לכולנו יש תחנה סופית"
אמרתי וחייכתי וראיתי איך החיוך עולה גם על שפתיו..
"קאסי מנסון "אמרתי לו משום מקום ..
"ניר בראון" הוא ענה בחיוך.. ואז בעודי כבר מוכנה ללכת לכיוון הדלך של הרכבת הוא תפס לי את היד, הניח בה פיסת נייר קטנה ואמר" שיהיה לך יום קסום קאסי"
ואני בלת ברירה פשוט הלכתי, מלאה במתח לגבי אותו נייר ומובכת מהעובדה שכמעט ולא הצלחתי לצאת בזמן..
הרכבת יצאה לה והמשיכה בדרכה ואני התיישבתי על הספסל, הורדתי את התיקים הכבדים מגבי ונשמתי נשימה עמוקה, עמוקה מאוד ואז פתחתי את הפתק.
ובו היה רשוב בכתב לא ברור במיוחד בעט כחול
" יש לי את הסוד למתכון המקשה ריבר הכי טעים, אם תתני לי אני אשמח לספר לך מהו" וליידו מספר טלפון. הייתי בשוק, הוא לא רשם את זה כשישב מולי זה בטוח, הייתי שמה לב.. כנראה הוא כתב את זה לפני, אבל למה? הוא רק ראה אותי נחנקת מריבר ובקושי דיברנו.. לא ידעתי אם לשלוח הודעה או לא.. כל המצב שם אותי בסיטואציה חדשה ומאתגרת.
החלטתי שאחרי המקלחת הקרה אני אהיה יותר רגוע, אז שמתי את הפתק בטיק ויצאתי לכיווני.
כשישבתי על הספה בדירתה של דודה שלי אחרי מקלחת ומחזיקה את אותו פתק החלטתי לשלוח הודעה, אז רשמתי לו ש……


תגובות (1)

זה סבבה. רק שלפי דעתי לעשות להם שמות משפחה דומים זה קצת יותר מדי דומה. במיוחד כשהשם שלה הוא כמו שלך

21/06/2016 14:03
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך