gfgf

חָתוּאֵל 21/06/2017 909 צפיות אין תגובות

אמרתי לך, שאני צריכה אותך כאן איתי יושב לידי אוכל לידי שוכב לידי במיטה. שוכב במיטה ומתחתיה נעלי בית בצורת ארנב הפוכות, שנים הן הפוכות, שנים שלא יצאת מהמיטה. אמרת שכשתגיע לקבר תחצה אותו, היית מסתובב עם כת השטן ועורף לחתולים ראשים. אוכל יונים מפחלץ תנים. זה רק לכאורה, לא באמת מצאנו הוכחות או טביעות אצבעות. לא מצאנו את הלב שלך כשנתחו את הגופה. אולי כי אין לך לב, אין לך לב בכלל. אמרת שתהיה איתי, לידי, שתמרח לעצמך קטשופ וקצת ממנו יעוף אל עבר הצלחת שלי. אמרת שתישן איתי כפיות. אמרת שתגרום לי לחייך מאוזן אחת עד החור באוזון, לא באמת עשית את זה. אני נשארתי ואתה נסעת שנות אור מכאן למאדים. התיידדת עם חייזרים והקמת קרקס לפשפשים. הלבשת אותם בתלבושות מוזרות ונטשת אותי. נטשת את נעלי הבית שלך שהיו בצורת ארנבים. נטשת את דגי הזהב שלך שהיו מכורים לניקוטין. ומי יביא להם סיגריות עכשיו? אני לא יכולה. אמרת שאחכה לך, שייקח כמה זמן שייקח. אמרת לי לצפות לך בכיליון עיניים. עשרים עיניים זזות הדבקתי על המצח ושום דבר לא קרה. אתה הלכת ממני. מהצלחת, מהסדינים. והאמת שהריח שלך כבר דיי נעלם. אמא שלך מחכה לך על המיטה בחלוק מעבדה, לקחו לך את הלב. לקחו לך את כל הגפיים. אתה בעל מום, נכה, חצי בן אדם. וכולם יורקים עליך כשהם באים לבקר בעולם הבא. לא מביאים פרחים לא מביאים שמפניה או בורקסים מסריחים במילוי תרד. החתולים רוקדים על הקבר שלך ואני יושבת בפינת האוכל, מחכה, שוקעת במיטה, מחכה, לוקחת את נעלי הבית בצורת הארנב, מטיחה מהמרפסת על המדרכה. עוד סיגריה אחרונה אני מציתה. זורקת את האקווריום של הדג על הרצפה. מכסה מכסה והגיע הסוף המר. לא שלי, אלא שלך. אני דווקא נהנית מהספק.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך