פרק 1 – החתונה של רומיאו ויוליה
מקרנה הפנתה את מבטה לעבר לאונרדו וחייכה אליו חיוך עצוב , כי היא הייתה העדה היחידה שמשהו מוזר עבר על לאונרדו והיא לא ידעה מה עובר עליו.
היא ראתה שהוא נמצא עם ויטוריו. מה, אולי לאונרדו שיקר לה כשאמר לה שהוא השתנה?
לרגע היא התבלבלה והביטה בו בפליאה . האם זה באמת לאונרדו הישן שאותו היא אהבה בכל ליבה.
בעודה מתחבטת עם עצמה מה עובר על לאונרדו. היא גילתה שלא רק היא הרגישה כך , גם רוסה הבחינה שלאונרדו משתנה לרעה.
מקרנה הבחינה ברוסה שהתקדמה לעברה וחיבקה את כתפה.
" מה קורה ילדתי ? על מה את כל כך מוטרדת?" שאלה רוסה בחום , מקרנה השפילה את מבטה , לקחה נשימה אחת ארוכה. " רוסה , לאונרדו מדאיג אותי ממש בימים האחרונים , אני מרגישה שאין לי היכולת לקרוא את מחשבותיו. הוא משתנה , יום אחד הוא אוהב אותי , יום אחד הוא מסתיר ממני דברים. אני לא יודעת מה לעשות , אני לא יודעת אם להאמין לזה שהוא באמת השתנה ושהוא הבין שהוא עשה דברים רעים ושהוא פגע בהמון אנשים והוא שותף לדברי הפשע שאביו יעץ לו לעשות. אני כל כך מתייאשת , מה לעשות?" שאלה מקרנה בעצב , העצב השתקף מעיניה היפות.
" את מכירה את לאונרדו , הוא מסובך . אבל אני מבטיחה שהכול יהיה בסדר. אני מבטיח שלאורנדו לא יעשה מעשה שאחריו הוא מאוד יתחרט." אמרה רוסה ולאחר מכן היא לקחה אליה את מקרנה לחיבוק עוטף.
" אני מאוד מקווה שאת צודקת." הוסיפה מקרנה בעידוד והמשיכה לחבק את רוסה ממושכות.
בינתיים כל האחרים חיכו לבואו של רומיאו. והנה , מכונית גדולה כחולה התקדמה במהירות לעבר הכניסה לבית הספר. ממנה יצא רומיאו , אלנה ומריאנו . רומיאו היה לבוש בחליפה שחורה אלגנטית. קרולינה הבחינה במריאנו ורצה לעברו כדי לחבקו.
" כמה טוב שבאת , חיכיתי לך. אתה לא מבין איזו התרגשות עוברת לי בגוף. זו התרגשות טובה. החברה הכי טובה שלי שהיתה לי כל החיים מתחתנת עם אהוב ליבה , זו אכן סיבה לחגוג." אמרה לו בחיוך מקסים והדביקה לו נשיקה ארוכה ומתוקה.
" גם אני התגעגעתי אלייך. אני כבר מת לראות את יוליה בשמלת כלה , כל החברים כבר יושבים , בואי נשב ליד דודה שלי אלנה." אמר לה והשניים התקדמו לעבר הכיסאות הלבנים ששם ישבו חברי כיתתם.
כשיוליה הגיעה , אז רומיאו קם ממקומו ואלנה נבחרה כדי ללוות אותה לעבר החופה. ויטוריו רץ כדי להספיק ללוות את ביתו יוליה לעבר רומיאו.
יוליה הנרגשת חיבקה את כל הנוכחים ואת אימא שלה , איזבל.
יוליה נעמדה לצד רומיאו והביטה בו מוקסמת.
הוא הדביק לה נשיקה נוספת וחייך אליה. הדמעות עמדו בעינייה. אלא שמאחורי גבם התרחש תסריט הרבה יותר גרוע.
גספר שהיה עצבני יותר מתמיד מהאופן שבו העניינים התנהלו.
" אני יכול להבין מה קורה פה? אני לא רואה שקיימת חצי ממה שהובטח לי." אמר גספר בעצבנות.
" אני רואה שלא הבנת שום דבר. המטרה הסופית שלנו זה לראות את מונטרו מת ואחר כך נחשוב מה אנחנו נעשה עם יוליה." הוסיף ויטוריו וצחק.
" הגענו לעמק השווה , לא?" הסכים גספר לבסוף.
" סוף סוף אנחנו עושים צדק עם משפחת מונטרו . בדרך הזאת , אנחנו הולכים רק לנצח. אתם קולטים? סוף סוף יהיה ניצחון למשפחת קפורלה." אמר לאונרדו ובכך הסכים שהוא רצה לתת יד לגספר ולאביו ויטוריו.
" זה אומר שאתה לחלוטין לצידנו? שלא תעז לומר שום מילה אחת לאימך , לאונרדו. " אמר ויטוריו
תגובות (0)