צבועה באהבה-פרק 14

בס"ד
נקודת מבט של טוהר:
קמתי בבוקר בלי הפרפרים שהיו אתמול,לא הרגשתי בחיים כזאת מטומטמת כמו שהרגשתי אתמול,אני לא מאמינה שבאמת כבר הייתי מוכנה והוא פשוט הבריז לי ,הוא פשוט כתב לי את זה בהודעה,לא בכיתי ולא התפרצתי ,אני פשוט בהלם,'טוהר קדימה לקום' שמעתי את אמא אומרת מאחורי הדלת של החדר שלי ,הנה עוד יום של צביעות יוצא לדרך,חשבתי לעצמי וקמתי מהמיטה.

נקודת מבט של נור:
הגעתי לבית ספר ,והרגשתי כמו זומבי ,אתמול אחרי ההתפרצות לא בדיוק ישנתי,רוב הלילה בכיתי,וחלק ממנו פשוט ישבתי על המיטה כשברכיי מקופלות לחזה שלי וחשבתי,הסיטואציה שקרתה עברה במוחי אלפי פעמים.
'נור?' שמעתי את הקול של אלירן מאחורי,רציתי לצעוק עליו על מה שהוא עשה אתמול לטוהר,אבל הרגשתי שאם אני יצעק אני פשוט ימות ,הרגשתי שאין בי כוחות.
לא עניתי לו המשכתי ללכת,'נו חכי שניה מה את הולכת?' הוא צעק ,הצעקה שלו חדרה לאוזניי וזיעזעה את כל הגוף שלי.
'מה?' עניתי בקול שקט והסתובבתי אליו,'יש לי הסבר למה שקרה אתמול' אמר והתקרב אליי,'תסביר אותו טוהר' אמרתי חסרת כוחות והמשכתי ללכת,'תגידי הכול טוב איתך?' אמר ונגע בכתפיי,זזתי אחורה במהירות ,פחדתי פתאום ,פתאום כל הפחד שלי התפרץ החוצה בבת אחת ,כל נגיעה מעבירה בי תחושת זעזוע,תחושת שפל.
'הכול מצויון' אמרתי והתחלתי ללכת במהירות ,הוא המשיך לעמוד שם ולא הבין מה יש לי.

נקודת מבט עדן:
עוד שלושה ימים יש לי יום הולדת ,וזה אומר שנתיים שאני מכירה את גיא,בדיוק לפני שנה,חברות שלי ארגנו לי מסיבה ענקית והוא היה שם,תמיד שמעתי עליו ,הוא תמיד היה ה"ערס השכבתי" ,זה שמכירים את השם אבל לא את הבן אדם.
ואז פגשתי אותו במסיבה ,הוא פשוט ניגש אליי והחמיא לי ,מהתחלה הוא מצא חן בעיניי אבל לא הראתי לו את זה.
הוא השיג את המספר שלי דרך נור,ופשוט שלח לי הודעה,אני זוכרת שבפעם הראשונה שהוא שלח לי הודעה זה היה בלילה ,ופשוט דיברנו כל הלילה ,פשוט דיברנו במשך חודשיים בהודעות ובהפסקות היה בינינו מבטים .
עד שביום הולדת שלו הוא הזמין אותי למסיבה שהוא עשה ,ואז הוא לקח אותי לאיזשהו חדר שם,ופשוט התחלנו לדבר,אחרי המסיבה הלכתי הביתה והוא שלח לי שהוא נהנה איתי היום .
ואז הנשיקה הראשונה שלנו הייתה כשרבתי עם ההורים שלי ואני זוכרת שזה היה בחורף ,ופשוט יצאתי מהבית אפילו שהיה גשם ,לא הצלחתי להיות בבית הזה ,ואז הוא פשוט ראה אותי ,הוא יצא אליי והוא נבהל כשהוא ראה כשאני בוכה ,בהתחלה הוא פשוט חיבק איתי ואז כשהתנתקנו זה פשוט קרה,למרות הגשם למרות הכול ,הנשיקה הראשונה שלי ושל גיא!
ועכשיו אנחנו בקושי נפגשים בגלל ההורים האלה אני מקווה שלפחות את היום הולדת הם לא יהרסו לי.
'עדן תקשיבי בבקשה' העירה אותי המורה ממחשבותיי בזמן שיעור היסטוריה.
נאנחתי והתיישרתי בכסא.

נקודת מבט של טוהר:
"תקשיבי אנחנו צריכים לדבר" ,קיבלתי הודעה מאלירן באמצע שיעור תורה ,"אין על מה לדבר" שלחתי בחזרה, "נו אני יודע שנפגעת אבל תאמיני לי שלא יכלתי לבוא " שלח, לא צריך שלא יבוא ,שישגע אותי שיגרום לי להתראגן ככה ואז יבריז הכול בסדר," בסדר" שלחתי את ההודעה הכי יבשה שעלתה לראשי ,"איפה את לומדת אני בא לקחת אותך" שלח ,לא חשבתי שזה מה שהוא ישלח, "עזוב אני יבוא לבית ספר שלכם" שלחתי ,אסור שידע איפה אני לומדת!
"אוקיי",שלח ,ואז היה צלצול ,לקחתי את התיק ויצאתי .
אין לי כוח להישאר בכיתה ,הבנות הסתכלו עליי ,למי אכפת מהן,חשבתי ויצאתי מהכיתה.

נקודת מבט של אלירן:
אני לא מאמין שבאמת הורדתי מהאגו שלי בשבילה,כנראה היא באמת מיוחדת,ישבתי כרגיל במחששה והלכתי לכיוון הכניסה של בית ספר ,טוהר שלחה לי הודעה שהיא בדרך ,אני רציתי לבוא אבל היא לא רוצה לומר איפה הבית ספר שלה,לא צריך!
ראיתי את גיא מרחוק יושב עם עדן על הספסלים שליד הכניסה התקדמתי לכיוונם ,'מה שלום הזוג המאושר?' אמרתי וישבתי בניהם.
'הכול טוב אלירן מה איתך?' ענתה לי עדן ,ראיתי שגיא עצבני קצת 'אלירן עוף' אמר בקול עצבני,'עפתי עפתי' צחקתי והרמתי ידיים ,קמתי מהמקום ,בכל זאת לא נפריע להם ,ואז ראיתי את טוהר בשער ,'היי' היא אמרה לי בביישנות ,יצאתי אליה,השומר אפילו כבר לא התווכח איתי.
'בואי לשם' אמרתי לה והצבעתי על הספסלים שיש מחוץ לבית ספר ,היא הלכה לשם בלי להסתכל עליי ,'נו' אמרה בעצבים, 'מה נו?' שאלתי ללא הבנה.
'נו מה רצית לומר לי?' שאלה בעצבים ,'טוב תרגעי מה את במחזור או משהו מה זה העצבים האלה?' מה הא לחוצה זאתי ,'טוב ביי' היא קמה והלכה ואז משכתי לה ביד והושבתי אותה על הספסל ,'לא יכלתי לבוא כי טיפתי באחותי' ,אמרתי ,היא הסתכלה עליי במבט לא מבין,'היא חולה','משהו רציני' שאלה בדאגה,'לא סתם שפעת או משהו' אמרתי ואז היא חייכה ,כבר הזכרתי שהחיוך הזה משגע.
ואז היא התחילה לצחוק ,'מה יש לך?' שאלתי אותי ,'זה כל הסיפור? כבר חשבתי תביא לי משהו מעניין ,שאתה מוכר סמים או משהו' אמרה ונרגעה מהצחוק שלה,התחלתי לצחוק גם אני ואז גם היא חזרה לצחוק.
אחרי כמה דקות ששנינו צחקנו ,הפסקנו לצחוק והבטנו אחד בשני ,יאו היא כל כך יפה ,התקרבתי אליה לנשיקה.
אבל אז היא סובבה את הראש שלה ,'סליחה' היא לחשה ,'אין לך על מה ' אמרתי ויישרתי את גופי לכיוון תחנת האוטובוס.
'אני פשוט' היא התחילה לומר, 'פשוט מה?' אמרתי לא מבין ,הייתי בטוח שגם לה יש איזשהו רגש אליי.
'אני פשוט חושבת שאתה לא תאהב את מי שאני ' אמרה והסתכלה עליי,'למה שאני לא יאהב את מי שאת?' שאלתי לא מבין,'אני דתייה' הודתה 'או יותר נכון באה ממשפחה חרדית' ,אמרה 'אני מסתירה מהם שאני חילונית' הודתה ,הסתכלתי עליה, 'אני פשוט יודעת שאנשים שופטים' אמרה ודמעה זלגה לה,רואים שזה נושא קשה בשבילה .

נקודת מבט של טוהר:
אני לא מאמינה שסיפרתי לו את זה ,דמעה בוגדנית זלגה על לחיי הוא פשוט הסתכל עליי מופתע,וכשהוא ראה שאני מתחילה לבכות הוא ניגב את דמעותיי עם גב כף היד שלו,'אני חושב שאני מתחיל להתאב בך' אמר לפתע, 'אבל אנחנו בכלל לא מכירים' אמרתי מתוך כל הבכי,'אז נכיר' אמר וחייך.
'אני חושבת שגם אני מתחילה לה..' התחלתי לומר אבל אז הוא קטע אותי ,הוא פשוט נישק אותי …
כן אלירן מימון נישק אותי!