שונאת
אני שונאת.
הבנתי את זה עכשיו.
וזה היה מפתיע.
כי חשבתי ששנאה זה דבר שטחי,
נבזי,
רק לאלו שלא מבינים שום דבר.
חשבתי שאלו ששונאים בורים,
עקשנים,
אנכיים.
אבל אני שונאת.
והבנתי את זה מיד.
וזה היה מדמיע למדי.
כי להבין למי הופנתה השנאה,
היה יותר מדי.
ובהחלט- זה לא מפתיע
ברור שהשנאה הופנתה אלי.
תגובות (1)
זאת בדיוק השאלה שבאתי לשאול, למה סיפור אהבה…
נראה לי שאין אדם בעולם שאוהב את עצמו עד הסוף, וזה מצחיק- לא זה עצוב, שאנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן וכסף על הרבה דברים במקום על הדבר הכי חשוב- האהבה עצמית, כמו שהיינו ילדים.